הנקראות ביותר

זעזוע בפרטנר: המנכ"ל יעקב גלברד עוזב, חיים רומנו יחליפו

רומנו שימש בעבר כמשנה למנכ"ל פרטנר - ועזב לתפקיד מנכ"ל אל-על ■ החלפת המנכ"ל בפרטנר הייתה באוויר בתקופה האחרונה, לאחר שגלברד לא הצליח לממש את הציפיות

העובדים והמנהלים בפרטנר התעוררו הבוקר (ד') לדרמה שתלווה אותם מעתה ובמרוצת החודשים הקרובים: הבעלים ויו"ר חברת התקשורת, אילן בן-דב, החליט להחליף את יעקב גלברד בתפקיד מנכ"ל החברה - שנה בלבד לאחר שמינה אותו. מנכ"ל החברה החדש יהיה חיים רומנו, לשעבר מנכ"ל אל-על, ולפני כן המשנה למנכ"ל פרטנר וסמנכ"ל שירות לקוחות בחברה.

ההחלפה של גלברד ריחפה באוויר בשבועות האחרונים, מאז שבן-דב החל לנהל שיחות גישוש עם כמה וכמה מנכ"לים. בן-דב הקפיד להכחיש בפני "גלובס" את החילופים האפשריים, אך נראה כי הבוקר כבר לא נותרה בפניו ברירה - התוצאות של פרטנר והמשבר שבו היא שרויה הובילו אותו למסקנה שהוא חייב להוציא לפועל צעד דרמטי. המינוי של רומנו כמנכ"ל פרטנר הוזכר כאפשרי עוד לפני שגלברד נכנס לתפקיד במקום דוד אבנר.

מיד עם המינוי של גלברד צצו שאלות בדבר מידת התאמתו לתפקיד - לא בשל יכולותיו, אלא בשל הספק הגדול אם יצליח להתחבר מבחינה אישית לתרבות הארגונית של פרטנר. נראה כי ההחלטה הטרייה של בן-דב על החלפת המנכ"ל מלמדת על כך שגלברד לא הצליח להתחבר לארגון, ופרטנר הלכה ואיבדה את אחד הנכסים המשמעותיים ביותר שלה - גאוות העובדים. בד-בבד, איכות הרשת צללה פלאים, והשירות - שהיה בבת-עינה של החברה במשך השנים - נפגע קשות. המינוי של רומנו מסמל את רצונם של בן-דב ושל הדירקטוריון לתקן את הטעויות הללו.

"מראש סיכמתי שאני בא לתקופה קצרה", אמר גלברד היום בצהריים בשיחה עם "גלובס". "זה היה ידוע ומסוכם ביני לבין אילן. הרגשתי שהכנתי את החברה לאתגרים הבאים, ושמבחינתי זו העת הנכונה להעביר את המושכות. המציאות בשוק הסלולרי משתנה, והחברות הולכות לעבור תפנית משמעותית. לפיכך, ראוי שבעת הזו המושכות יעברו למישהו אחר.

"כפי שציינתי, זה לא בהפתעה, וידעתי שברגע שאשלים כמה תהליכים - יהיה נכון מבחינתי לעזוב. אני עוזב חברה מדהימה עם צוות הנהלה חזק, שמוכנה לאתגרים הבאים. הכול נעשה ברוח טובה".

עוד בנושא שוק ההון


שוק התקשורת עומד בפני שינוי, עם כניסתם של מפעילים חדשים לשוק. כן צפויים שינויים בתחום התקשורת הנייחת. נראה כי כיום פרטנר אינה ערוכה כראוי להתמודד עם שינויים אלה, ולפיכך בן-דב היה חייב לנקוט צעד קיצוני כדי לחולל מפנה.

נציין כי בקרוב צפויים שינויים רבים בהרכב הפרסונלי של הנהלת פרטנר, הואיל וכמה סמנכ"לים לא ענו על הציפיות שתלו בהם.

אי-הוודאות גוברת

מאז שגלברד נכנס לתפקיד המנכ"ל באוקטובר 2010 עברה פרטנר תקופה לא קלה, על רקע השינויים בשוק התקשורת, בין השאר הפחתת דמי הקישוריות, וברקע הדברים, כמובן - גם מצב שוק ההון. מניית החברה איבדה בתקופה זו 43% מערכה, ושווי השוק הנוכחי של פרטנר בנאסד"ק ובתל-אביב עומד על 1.49 מיליארד דולר.

השינויים בשוק השפיעו על תוצאות פרטנר, וברבעון השני של השנה הכנסות החברה ירדו ב-3.2% ל-1.62 מיליארד שקל (בנטרול תרומת 012 סמייל שאותה רכשה). ההכנסות משירותי סלולר ירדו בקצב חד יותר, 21.9%, אך בדומה למתחרות, פרטנר הצליחה לקזז חלק מהפגיעה בעזרת מכירות חזקות של סמארטפונים. הרווח הנקי הרבעוני בנטרול 012 ירד ב-24.9% ל-220 מיליון שקל.

בעקבות הפגיעה בתוצאות, דירקטוריון פרטנר הודיע כי לא יחולק דיבידנד בגין רווחי הרבעון. קודם לכן, בעלי המניות בפרטנר התרגלו לחלוקה של יותר מ-80% מהרווח הנקי כדיבידנד. "זו החלטה נקודתית, לאור העלייה המשמעותית ברמת אי-הוודאות בכלכלה", הסביר אז גלברד בשיחה עם "גלובס".

מי שנהנה במיוחד מחלוקת הדיבידנדים מפרטנר היה בן-דב, ששולט ב-44.5% מחברת הסלולר באמצעות סקיילקס. באחרונה נקלע בן-דב לקשיים בחברת טאו שבשליטתו, שפועלת לבצע הסדר חוב לאחר הפסדים של מאות מיליוני שקלים, שנגרמו בשל השקעות כושלות.

בעקבות החלטת פרטנר, סקיילקס - שתשלומי הדיבידנד מהווים מקור עיקרי לתשלומי האג"ח שלה בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל - הודיעה כי היא מעריכה כי תדע לשרת את חובה. בסקיילקס מניחים כי פרטנר תחלק השנה דיבידנד בהיקף של 200 מיליון שקל (לאחר שכבר חילקה 510 מיליון שקל), וכי ב-2012 יסתכם הדיבידנד שתחלק פרטנר ב-800 מיליון שקל, ושנה לאחר מכן ב-400 מיליון שקל.

נכון להיום, בן-דב מפסיד "על הנייר" כ-700 מיליון שקל על עסקת פרטנר, לאחר שכבר הרוויח "על הנייר" כ-2 מיליארד שקל על העסקה.

בבנק ההשקעות ברקליס התייחסו היום לשינויים בהנהלת פרטנר. האנליסט דיוויד קפלן כתב כי מינוי מנכ"ל חדש כשנה אחרי המינוי הקודם מגביר את אי-הוודאות סביב הכיוון של פרטנר והאסטרטגיה שלה.

פרשת הבונוסים באל-על

ב-5 שנות כהונתו כמנכ"ל אל-על, חיים רומנו זכה לשכר ולמענקים בהיקף של 41 מיליון שקל (בדיקה של רשות ניירות ערך בהמשך חשפה כי חלק מהמענקים לרומנו לא אושרו כנדרש בדירקטוריון), בה בעת שהמשקיעים איבדו כשני שלישים מהשקעתם בחברה.

לפני חודשים ספורים הסתיימה פרשת הבונוסים של רומנו באל-על, שהחלה בדוח חריף של רשות ניירות ערך. התברר כי כשרומנו החל לכהן כמנכ"ל ב-2005 נחתם עמו הסכם שקובע כי יהיה זכאי למענק שיחושב מתוך רווח ה-EBITDA (רווח בנטרול מס, ריבית פחת והפחתות), בה בשעה שדירקטוריון אל-על אישר לרומנו מענק הנגזר מהרווח הנקי של החברה. כתוצאה מכך, רומנו קיבל בונוסים גם בשנים שבהן אל-על רשמה הפסדים בשורה התחתונה. בסך-הכול 5.5 מיליון דולר בין 2005 ל-2009. לו היה מקבל בונוסים לפי הרווח הנקי, חישבה רשות ניירות ערך, היה מקבל כ-800 אלף דולר בלבד.

הטענה של הרשות הייתה כי שינוי מנגנון הבונוס לא נדון ולא אושר כדין בידי הדירקטוריון, ועל כן ההליך היה פגום. אל-על נקנסה בכ-1.5 מיליון שקל, ואל-על מצדה החליטה, יחד עם רומנו, כי הוא ישיב לה מיליון שקל.

פרטנר
 פרטנר

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
נתח שוק
הסיפורים הגדולים
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!