הבנקים: האשראי לנדל"ן כמעט נעצר; מי יבנה דירות?

הרוח הגבית שסיפקו הבנקים לענף המגורים המקומי התפוגגה - והרווחים של הבנקים מנדל"ן צוללים ■ 530 מיליון שקל הוא היקף ההפרשות לחובות מסופקים ברבעון השני, וכדי לקבל פרספקטיבה נציין כי ההפרשות בכל 2010 היו 972 מיליון שקל ■ האם מכאן תיפתח הרעה?

שימו לב למספר 530. זה המספר שמסמל את השינוי המתחולל לאיטו בשוק הנדל"ן. 530 מיליון שקל הוא היקף ההפרשות לחובות מסופקים ברבעון השני, וכדי לקבל פרספקטיבה נציין כי ההפרשות בכל שנת 2010 היו 972 מיליון שקל. במילים אחרות - ברבעון השני החובות המסופקים בבנקים קפצו בחדות. חלק מהעלייה נבעה מבעיה ספציפית של בנק הפועלים באשראי למוטי זיסר, אבל אי אפשר לפספס את המשמעות - הבנקים התחילו להפריש יותר.

לכך צריך להוסיף נתון נוסף - 149 מיליארד שקל. זהו האשראי המצרפי לנדל"ן, אשראי שהיקפו עלה במחצית הראשונה ב-4 מיליארד שקל בלבד בהשוואה לעלייה של 15 מיליארד שקל בכל שנת 2010. במקביל, שורת ההכנסות דורכת במקום. ההכנסות במחצית הראשונה היו 1.92 מיליארד שקל, עלייה סמלית בשיעור 0.6% בהשוואה למחצית המקבילה.

וכשהבנקים מפרישים יותר, הכנסותיהם מנדל"ן קופאות, ושיעור הצמיחה באשראי הבנקאי יורד, לא צריך הודעה רשמית שהחגיגה נגמרה.

אגב, דווקא שורת הרווח במחצית עדיין משקפת את הגאות המסתיימת. הרווח המצרפי עמד על 678 מיליון שקל, עלייה של 7% בהשוואה למחצית המקבילה.

ברם אל תטעו, אלו נתוני המחצית. ברבעון השני עצמו עמד הרווח מנדל"ן על 128 מיליון שקל, צניחה של 60% בהשוואה לרבעון המקביל.

בנק לאומי ממשיך להוביל את סקטור הנדל"ן. הכנסות לאומי היו הגבוהות ביותר מכל הבנקים והגיעו ל-732 מיליון שקל, ירידה של 5% בהשוואה לאשתקד. ראש מערך הנדל"ן בבנק לאומי הוא יואל מינץ שקודם לאחרונה לדרגת סמנכ"ל. הפער בין שני הבנקים הגדולים נותר בעינו, כאשר ההכנסות בבנק הפועלים עמדו על 558 מיליון שקל, ירידה של 4%.

בשורת הרווח הפער מהותי יותר: בעוד הרווח של לאומי עומד על 328 מיליון שקל, הרווח של הפועלים הוא 121 מיליון שקל בלבד, נתון שהושפע מהפרשות בסך 277 מיליון שקל.

בבנק דיסקונט הסתכמו ההכנסות ב-342 מיליון שקל, עלייה של 15%. ההפרשה לחובות המסופקים קפצה מ-25 מיליון שקל ל-68 מיליון שקל והרווח הסתכם ב-134 מיליון שקל, בדומה לאשתקד. ההכנסות בבינלאומי עמדו על 119 מיליון שקל והרווח על 33 מיליון שקל. במזרחי טפחות ההכנסות הן 113 מיליון שקל, אך הרווח גבוה יותר - 47 מיליון שקל.

אין כסף לקבוצות

ברבעון השני נעצרה העלייה בהיקף האשראי לקבוצות רכישה. האשראי המצרפי עמד על 12.04 מיליארד שקל, עלייה זניחה של 0.6% בהשוואה לרבעון הקודם שבו עלה האשראי ב-7%. מתחילת 2011 עלה האשראי לקבוצות הרכישה ב-7.9%. האשראי המאזני עמד על 3.2 מיליארד שקל, כאשר האשראי החוץ מאזני, כלומר התחייבות שנתן הבנק לתת אשראי אך הלקוח טרם מימש אותה, עמד על 8.8 מיליארד שקל.

השחקן הגדול ביותר בתחום הוא בנק לאומי, הפועל דרך לאומי למשכנתאות. היקף האשראי של לאומי לקבוצות רכישה הגיע ל-2.68 מיליארד שקל, מתוכם 806 מיליון שקל ניתנו כאשראי בפועל והיתרה אשראי חוץ מאזני. ברבעון השני ירד האשראי שנתן לאומי לקבוצות רכישה בשיעור זניח של 0.8%, וזאת לראשונה ולאחר שברבעונים הקודמים נרשמו שיעורי עלייה דו-ספרתיים.

הבנק השני בגודלו בתחום הוא מזרחי טפחות וגם שם האשראי עומד במקום, על כ-2.4 מיליארד שקל, רבעון שני ברציפות. האשראי המאזני של מזרחי טפחות עומד על כמיליארד שקל.

השחקן השלישי בגודלו בשוק הוא בנק הפועלים שהחל להיכנס לתחום קבוצות הרכישה באינטנסיביות רק בשנה האחרונה וממשיך לצמוח גם כאשר שני הבנקים האחרים עוצרים. האשראי של הפועלים לקבוצות רכישה הסתכם בסוף הרבעון השני ב-2.2 מיליארד שקל בהשוואה ל-2.1 מיליארד שקל בסוף הרבעון הראשון ו-2.05 מיליארד שקל בסוף 2010. האשראי המאזני של הפועלים הוא 401 מיליון שקל.

במקום הרביעי נמצא בנק אגוד עם אשראי של 2 מיליארד שקל, גם כאן נרשמה ירידה, הפעם של 3.5%, בהשוואה לרבעון הראשון. אחרי אגוד נמצאים דיסקונט והבנק הבינלאומי עם אשראי בהיקף 1.14 מיליארד שקל. האשראי בבנק ירושלים עמד על 424 מיליון שקל.

מי יממן את הבנייה?

העצירה בהיקף האשראי הבנקאי לנדל"ן לא נבעה במלואה מהחלטות עצמאיות של הבנקים. בנק ישראל העביר בחודשים האחרונים מסר ברור לבנקים - "תירגעו".

הפיקוח על הבנקים הורה להם לבחון את תיק הנדל"ן ולבצע מבחני רגישות, בהתאם לתרחישים שונים: מה יקרה לביטחונות ומה יקרה לכדאיות פרויקטים חדשים, במקרה של ירידה בשיעור הגבוה מ-15% במחירי הדירות. במקביל, נוקטת הממשלה מהלכים רבים להגדלת היצע הקרקעות לבנייה, מהלך שאמור להביא לירידת מחירים.

הסתירה ברורה. המסר הלא רשמי של בנק ישראל לבנקים הוא - תקשיחו פרמטרים למימון חברות נדל"ן ולליווי פרויקטים. במקביל, מתחילה האטה במשק, מצב בו הבנקים כמעט אוטומטית סוגרים ברזי אשראי. מצד שני, הממשלה מצפה שקבלנים יתחילו לבנות בכמויות והשאלה היא - מי יממן את כל הבנייה החדשה?

המשוואה לא מתכנסת. הבנקים לא יעשו פעולות לא כלכליות מבחינתם, ובעולם של מחירים יורדים הם ירצו להבטיח את עצמם ויקשיחו את תנאי המימון. הכתובת על הקיר באותיות קידוש לבנה - הבנקים לא יממנו. כרגע, בממשלה מתעלמים מהבעיה, אבל מהר מאוד היא תגיע לפתחם.

תוצאות פעילות הנדלן במערכת הבנקאית מחצית 2011
 תוצאות פעילות הנדלן במערכת הבנקאית מחצית 2011