רשות ניירות ערך נגד שכר בעל השליטה באיילון

מאז שנת 1997 הסתכמה עלות שכרו של לוי רחמני, מייסד ויו"ר חברת הביטוח איילון, בכ-70 מיליון שקל ■ "רחמני קיבל עשרות מיליוני שקלים ללא אישור כנדרש"

רשות ניירות ערך ממשיכה במאמציה לעשות סדר בתגמולים שמקבלים בכירים בחברות ציבוריות, לא תמיד באמצעות כל האישורים הנדרשים. ל"גלובס" נודע כי במסגרת מאמצים אלה נמצאת הרשות מזה זמן בדיאלוג מול לוי רחמני, המייסד, בעל השליטה ויו"ר חברת הביטוח איילון אחזקות, בנוגע לשכר ותגמולים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים שקיבל מהחברה, ושלכאורה לא אושרו כיאות. מרשות ני"ע, שבראשה עומד שמואל האוזר, נמסר כי הם אינם מגיבים על נושאים מעין אלה. את תגובת קבוצת איילון ולוי רחמני לא ניתן היה להשיג.

כפי הנראה, פניית הרשות לאיילון נבעה בעקבות כוונת החברה לאשר תשקיף מדף. מאז אושר שכרו של רחמני באסיפה הכללית של איילון בשנת 1997, הסתכמה עלות השכר לה זכה בחברה בכ-70 מיליון שקל.

בדוחות איילון אחזקות לשנת 2010 נכתב כי "בעל העניין המשמש כיו"ר דירקטוריון ומנכ"ל החברה זכאי על-פי הסכם העבודה שאושר באסיפה כללית שלא מן המניין מיום 25 ביוני 1997 להעלאת שכר ריאלית בשיעור של 10% לשנה. ההסכם היה למשך 5 שנים החל משנת 1997 ותוקפו הוארך(...) בשנים 2002 ו-2007 ב-5 שנים נוספות ללא שינוי". נציין כי מאז 2002, עת הוארך הסכם העבודה בפעם הראשונה, קיבל רחמני מהחברה שכר בעלות כוללת של כ-60 מיליון שקל.

ככל הידוע, הרשות - שאין לה סמכות להורות לרחמני להשיב לחברה את הכסף או חלק ממנו - מקיימת עמו דין ודברים, ולא מן הנמנע שתפעל להעלאת הנושא באסיפה הכללית של החברה בעתיד הקרוב.

מנגד, לפי הערכות, רחמני, שנמנה זה שנים על צמרת מקבלי השכר במשק, חולק על טענות הרשות, ועשוי להביא את הנושא לדיון בדירקטוריון החברה על מנת לסיים את הפרשה, תוך שישמור בידיו את כל התגמולים שקיבל מהחברה לאורך השנים.

הרשות כבר פעלה כך בעבר

התנהלות הרשות מול רחמני מזכירה את המקרה של חברת אילקס מדיקל ומשה בן שאול. במקרה זה, מוקדם יותר השנה, פנתה הרשות לאילקס בבקשה כי תכנס אסיפה כללית לאישור הסכם העסקתו של יו"ר החברה (ובעל השליטה בה), משה בן שאול, לאחר שהסכם זה לא אושר רשמית מאז פרש בן שאול מתפקיד יו"ר החברה ב-2005, והחל לשמש בה כמנכ"ל בלבד.

מהות המהלך נגעה לכך שמעבר התפקידים של בן שאול, מתפקיד היו"ר למנכ"ל, בוצע מבלי שאושר מחדש הסכם ההעסקה שלו, שנחתם במקור ב-1994, עוד טרם הונפקה החברה. בין השנים 2005 ל-2010, קיבל בן שאול 31 מיליון שקל על כהונתו כמנכ"ל. לדברי הרשות, סכום זה ניתן לו במסגרת הסכם שאינו בתוקף. הרשות לא טוענת כי כל הסכום לא הגיע לבן שאול, אך לדבריה בסכום זה לא באה לידי ביטוי העובדה שהוא חדל לכהן כיו"ר.

אילקס, נציין, טענה כי ההסכם עם בן שאול, שנחתם ב-1994 טרם הנפקה החברה, הוא שריר ותקף ואין צורך לאשרו שוב. היא אף הצטיידה בחוות דעת חיצונית לתמיכה בעמדתה זו, של עורך הדין שרון חנס, וכן אישרה את ההסכם שוב בדירקטוריון. כמו כן, לטענת אילקס במכתבה לרשות, עצם אישור כהונתו של בן שאול כמנכ"ל באותה האסיפה, מהווה אישור לשכרו.

כך או אחרת, הצעד אותו הובילה רשות ני"ע הוביל להתפתחות נוספת: לפני כחודש הגישו ארנון ואלונה אפרת, בעלי מניות באילקס, תביעה נגזרת נגד בן-שאול, בתביעה שישיב לחברה את השכר שקיבל, לכאורה שלא כדין, מאז 2005, שמסתכם כאמור בכ-31 מיליון שקל.

בעבר היו מקרים נוספים בהם רשות ני"ע מצאה פגמים אלו ואחרים בתנאי העסקה והתגמול של בכירים בשוק, והובילה לתהליך שבסופו נאלצו להשיב לחברה חלק מהכספים שקיבלו קודם לכן. כך, למשל, היה בפרשת הבונוס שקיבלו ב-2006 בכירי בנק הפועלים דאז, צבי זיו ושלמה נחמה.

עלות שכרו של רחמני מול תוצאות איילון
 עלות שכרו של רחמני מול תוצאות איילון

צרו איתנו קשר *5988