ממצאיה של ועדת הריכוזיות

איגוד הכדורסל ממשיך להוציא לקבלני משנה את הפעילות שלו, כשעכשיו הגיעה תורה של ליגת הנשים; ההפרטה הזאת אולי מריחה רע, אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן: זה בדיוק המודל שעובד נכון במדינות כדורסל יותר מפותחות מישראל

לפני תשע שנים הגיעה ליגת העל בכדורסל למצב סופני. איגוד הכדורסל, שהבין שתפעול של ניהול ליגה מקצוענית הוא מורכב קצת יותר מפעולות שמסתכמות במילוי ניירת ושיגור פקסים, החליט לשחרר את האחיזה בה ולהעביר אותה ל"קבלן חיצוני" (מינהלת הליגה) בתקווה שאולי שם יצליחו יותר טוב להביא כסף. ההכרה של איגוד הכדורסל בחוסר היכולות שלו כנראה הצילה את הליגה לפחות במובן הכלכלי: המינהלת, שהוקמה כגוף כלכלי שהתכלית העיקרית שלה היא להביא כסף, הצליחה תוך 9 שנים להקפיץ את ההכנסות של הליגה מ-3 מיליון שקל לעונה לכמעט 25 מיליון שקל בעונה האחרונה.

בשבועות האחרונים הבינו גם קבוצות ליגת העל לנשים שהאכסניה של איגוד הכדורסל מחסלת אותם. אין כסף, אין טלוויזיה, אין כלום. אחרי מו"מ קצר, הסכימו באיגוד הכדורסל להעביר גם את הליגה לנשים לאותו קבלן חיצוני. תוסיפו לזה עוד פעולות שבאיגוד הכדורסל העדיפו לא להתמודד איתן ולהעביר הלאה: טורניר ידידות של נבחרת ישראל בכדורסל בקיץ האחרון הועבר לקבלן קפריסאי; כמחצית מהכרטיסים למשחקי הבית של הנבחרת במוקדמות אליפות אירופה נמכרו לבנק דיסקונט ש'יקבלן' אותם לטובת הלקוחות שלו.

ההפרטה הזאת שהגיעה לספורט מריחה לא טוב. כי מצד אחד, איגוד הכדורסל הוא הגוף הספורטיבי השני הכי מתוקצב בישראל (אחרי ההתאחדות לכדורגל) ויגלגל בסביבות 35 מיליון שקל בשנה הנוכחית, בזכות הזיכיון הזה שמעניק לו סמכות בלעדית לגבות דמי רישום מופקעים מ-1,900 הקבוצות שהוא מפעיל (מקט-סל ועד הליגה הלאומית). מצד שני, מה הוא עושה עם הכסף הזה אם הגיע לכך שהוא לא מסוגל להפעיל ליגת נשים, ושבכל פעולה רבע-מסובכת הוא רץ החוצה ומחפש קבלן חיצוני שיעשה עבורו את העבודה ועוד גוזר קופון על העברת הזיכיון (מהמינהלת הוא יקבל השנה כ-2 מיליון שקל על ההפעלה של ליגת הגברים).

אלא שההפרטה הזאת וההכרה של האיגוד בחוסר היכולות שלו היא בדיוק התהליך שבכל מקום מתקדם בעולם עוברים אליו. לא משנה אם הסיבה היא טובת הספורט, או חוסר יכולת/רצון/אנשי ניהול שעבר זמנם. באופן הגיוני, לא סביר שאיגוד הכדורסל על שלל 15 העובדים שבו (עובדים בשכר) יוכל לתפעל 200 ליגות, 1,900 קבוצות, 500 שופטים, 9 נבחרות לאומיות ופעילות שרצה 12 חודשים מלאים בשנה. ככה עובד הכדורסל הספרדי, המודל הכי מתקדם בכדורסל האירופי.

השאלה היא איך כופים על עוד גופי ספורט גדולים בישראל, כלומר ההתאחדות לכדורגל, לוותר על נכסי הניהול שלה לטובת מודלים מוכחים שעובדים בכל העולם (וגם בישראל)? מאחר שאף אחד לא רואה את אבי לוזון מוכן להיות יו"ר של הכדורגל הישראלי מרמת הליגה הארצית ומטה - ניתן להניח שיש רק דרך אחת אפשרית: לקוות שהכדורגל יגיע לנקודה עוד יותר נמוכה. ממש כמו הכדורסל לפני 9 שנים. שמחירי הזכויות ימשיכו לרדת עוד ועוד, שהקבוצות ירוויחו פחות ופחות.

הבשורה הטובה: אנחנו אוטוטו שם.

צרו איתנו קשר *5988