נתניהו משיב לקלינטון: הפלסטינים אחראים לכישלון השלום

"עם כל הכבוד, אני לא מסכים אתך" - כך משיב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא ארה"ב לשעבר, ביל קלינטון, שהאשים אותו באחריות לכשלון תהליך השלום.

קלינטון, אחד מהמדינאים האמריקניים הנערצים ביותר בישראל, מתח שלשום ביקורת קשה על הממשלה הנוכחית וטען, כי שתי הסיבות העיקריות לעובדה שלא הושג הסדר שלום מקיף עד היום הן רתיעתו של נתניהו מקבלת הפרמטרים של יזמת קמפ דייוויד (השניה) והשינויים הדמוגרפיים בישראל שבעטיים הציבור הישראלי בימינו פחות מוכן לקבל שלום. הוא האשים את נתניהו בהזזת קו המטרה כל אימת שהמטרה הושגה.

"שתי הטרגדיות הגדולות בהיסטוריה של הפוליטיקה המודרנית במזה"ת הן רציחתו של יצחק רבין והשבץ המוחי של אריק שרון", אמר קלינטון. "שתי הטרגדיות מעוררות בי תמיהה האם אלוהים באמת רוצה שלום במזה"ת". דבריו פורסמו בראשונה בבלוג The Cable, באתר של Foreign Policy Magazine.

בראיון לרשת ABC, מגיב נתניהו על הדברים: "עם כל הכבוד, אינני מסכים. הפלסטינים פשוט מנסים לעשות קיצור דרך. הם מנסים להשיג מדינה בלי לתת לנו שלום, בלי לתת לנו ביטחון".

"הנשיא קלינטון יודע היטב מי העלה את ההצעה הנדיבה ביותר בקמפ דייוויד בשנת 2000, והוא יודע שהפלסטינים סרבו לקבלה", אמר נתניהו. "אני בטוח שהנשיא בוש יוכל לומר לך מה קרה בקמפ דייוויד אחרי כמה שנים, כאשר ראש ממשלה ישראלי אחר העלה הצעה נדיבה, והפלסטינים שוב סרבו לקבלה".

"האם אתה מזיז את קו המטרה?", נשאל נתניהו. "בהחלט לא", השיב.

קלינטון, שדיבר עם קבוצת בלוגרים, חזר על טענה שהעלה כבר אשתקד, שלפיה הכמיהה לשלום, או העדרה, היא אחד מהמאפיינים של הקבוצות הדמוגרפיות בישראל החדשה: "לכל המהגרים האלה שהגיעו לישראל מבריה"מ לשעבר אין שום היסטוריה בישראל עצמה, ולכן הם אינם מייחסים חשיבות רבה מדי לטענות המסורתיות של הפלסטינים. הישראלים שתמיכתם בשלום היא הרבה ביותר הם הערבים הישראלים. אחריהם באים הצברים. במקום השלישי: האשכנזים הוותיקים שהגיעו לישראל בשנים הראשונות להקמתה. המתנגדים העזים ביותר לשלום הם החרדים, שמאמינים שצריך להמשיך ולהחזיק ביהודה ושמרון, המתנחלים, וקבוצה שהייתי כמה ה'טריטוריאליסטים', ישראלים שהגיעו רק בזמן האחרון ושאינם מודעים לרקורד ההיסטורי של ישראל".

מתווה הקוורטט

הקוורטט ארה"ב, רוסיה, או"ם והאיחוד האירופי - פרסם אמש (ו') הודעה מוסכמת שעשויה להביא לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים. ההודעה היא בעצם תוואי ראשוני, או תשתית, לחידוש השיחות בין הצדדים. תמציתה: הישראלים והפלסטינים צריכים להיפגש בתוך חודש, ולהגיע להסכם עד סוף 2012.

אלה הסעיפים התפעוליים של המסמך:

• "בתוך חודש תתקיים פגישת הכנה בין הצדדים כדי לגבש הסכמה על סדר יום ונהלים להמשך המו"מ.

• "בפגישה זו יקבלו שני הצדדים על עצמם מחויבות לכך שמטרת כל מו"מ היא להגיע להסכם בתוך כל מסגרת זמן שיקבעו הצדדים, אך לא מאוחר יותר מאשר סוף 2012.

• "הקוורטט מצפה שבתוך שלושה חודשים יקדמו הצדדים הצעות מקיפות לגבי נושאי שלום וביטחון, ובתוך שישה חודשים הם ירשמו התקדמות משמעותית. לקראת מטרה זו, יכנס הקוורטט ועידה בינלאומית ברוסיה, בהתייעצות עם הצדדים, במועד המתאים".

• תתקיים ועידה של המדינות התורמות, שבה תעניק הקהילייה הבינלאומית תמיכה מלאה ומתמשכת לפעילויות של הקמת מוסדות ממלכתיים ברשות הפלסטינית, ביזמת ראש הממשלה סלאם פיאד ותחת הנהגתו של נשיא הרשות, מחמוד עבאס.

• הקוורטט מכיר בהישגי הרשות הפלסטינית בהכנת מוסדות ממלכתיים (...). בהקשר זה, חברי הקוורטט יקיימו התייעצויות כדי לזהות צעדים נוספים לקראת הקמתה של מדינה פלסטינית, שבהם הם יוכלו לתמוך באופן פעיל (...)

• הקוורטט קורא לכל הצדדים להימנע מפעולות פרובוקטיביות כדי להבטיח את הצלחת המו"מ. הקוורטט מדגיש מחדש את התחייבויות שני הצדדים למפת הדרכים.

• הקוורטט מתחייב להוסיף ולהיות מעורב באופן פעיל במו"מ, לעודד את הצדדים ולבחון את ההתקדמות. הקוורטט מסכים להיפגש באופן קבוע ולהטיל על נציגיו לחזק עוד יותר את שיתוף הפעולה עם הצדדים, לרבות פגישות עימם לפני פגישת ההכנה שלהם, וכן לגבש המלצות לפעולות נוספות של הקוורטט".

פקידים אמריקניים אמרו, שההודעה עשויה לסלול את הדרך לסבב חדש של שיחות בין ישראל לפלסטינים, למרות שגורמים ישראליים, בהתבטאויות בלתי רשמיות, אמרו אמש, שמועדי היעד שקובע המסמך אינם ריאליים.

המסמך הושג לאחר התנצחויות שנמשכו חודשים. הוא אינו כולל פרמטרים שהיו אמורים לשמש בסיס למו"מ, כלומר הנחות בסיס על גבולות או על סוגיית הזהות היהודית של ישראל. רוסיה היתה החברה היחידה בקוורטט שהתנגדה לכלול במסמך קביעה שישראל היא מדינה יהודית ובסופו של דבר העדיף הקוורטט להוציא מסמך בלתי מושלם מאשר לא להוציא שום מסמך.