בעוד התעשיינים מחריפים את הטון נגד אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשות הפרופ' מנואל טרכטנברג, ומזהירים שחשיפת המשק ליבוא תוביל לקריסת התעשייה המסורתית ולפיטורים של רבבות, נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, מאשים אותם בזריעת פחד.
להמלצות המלאות של ועדת טרכטנברג - לחצו כאן
"הם מפחידים את כולם בדרך קבע. אלה הפחדות מסורתיות אך מיותרות", אומר לין בשיחה עם "גלובס". "אולי החששות האלה נכונים לטווח הקצר מאוד, אך ברוב המקרים, הם לא רלוונטיים בכלל. הוכח בעבר שחשיפת המשק ליבוא, ובכך גם לתחרות באמצעות ביטול של מכסי מגן, עושה לו טוב. מהלך כזה מחזק את המשק, הופך אותו לחופשי יותר ועדכני יותר. לא רק התוצרת המוגמרת תוזל, אלא גם חומרי הגלם. ייווצר מצב שהייצור המקומי בישראל יוזל אף הוא, המוצרים שמונחים על המדפים יהיו זולים הרבה יותר".
בלי קלף מיקוח
לין, שמאז תחילת המשבר החברתי הציג את חשיפת המשק לתוצרת מיובאת כפתרון לבעיית יוקר המחייה, טוען כי איומי התעשיינים על פיטורים נרחבים במפעלים בפריפריה בעקבות היבוא הנרחב, חלולות. "ההיסטוריה של המדינה כבר הוכיחה שיבוא לא הורס כלום. חלקים גדולים במשק ממילא חשופים ליבוא, ויש הסכמי סחר עם מדינות רבות, בעיקר מאירופה ועם ארה"ב. עם זאת, החשיפה ליבוא צריכה להיות מדורגת, והיא צריכה להיעשות בשלבים, באופן שיאפשר למשק להתאים את עצמו למציאות החדשה".
בהתאחדות התעשיינים ובמשרד התמ"ת מתרעמים על הכוונה להרחיב את היבוא ממדינות המזרח הרחוק, למרות שאין להן עם ישראל הסכמי סחר. לדברי נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, וגורמים מקצועיים במשרד התמ"ת, במקרה שישראל תאפשר יבוא תוך הורדת מכסים, היא תאבד למעשה את קלף המיקוח שלה בבואה למשא ומתן להשגת הסכמי סחר חוץ עתידיים.
"אפשר להרחיב את היבוא לישראל גם בלי הסכמי סחר חוץ", אומר לין. "אפשר לעשות את זה באופן חד צדדי, כי יש לנו כמשק יעדים ויש לנו אינטרס. אסור למדינת ישראל ליפול למלכודת הזאת של המתנה להסכם סחר חוץ כדי לאפשר הורדת מכסים להרחבת היבוא. מדובר בתהליך שיכול להימשך שנים ארוכות ואנחנו לא נשיג את היעדים שאנחנו רוצים להשיג. כמובן שעדיף שתהיה הדדיות, אבל בהחלט שאפשר לחיות גם בלעדיה".
לין העריך היום כי בזכות הסרת מכסי המגן, כבר בתוך חודש עד חודשיים כל צרכן בישראל ירגיש את ההוזלה בסל המוצרים שלו: "היבוא של מוצרי המזון ושל תוצרת חקלאית בעקבות הורדת המכסים, יאפשר הוזלת מחירים בשיעורים ניכרים של 20% ולפעמים עד 50%. גם מוצרי הצריכה יוזלו בשיעורים ניכרים. חולצות ופריטי לבוש, כמו גם מוצרי טקסטיל שונים, יוזלו בשיעורים של 30%-40%. כל זה יקרה בתוך שבועות אחדים מרגע שמאפשרים את הרחבת היבוא. כולנו נרגיש את זה בארנק, נראה את המחירים החדשים על המדפים. זאת אחת הסיבות שאני מברך על ההמלצות שגיבשה ועדת טרכטנברג".
עם זאת, ניכר שהשמחה של לין עוד מוקדמת. שר התמ"ת, שלום שמחון, התגייס בימים האחרונים לצדו של נשיא התאחדות התעשיינים ברוש, למה שנראה כמלחמת חורמה בכוונה לחשוף את המשק לתוצרת מיובאת. שמחון ביקר בשבוע האחרון בחריפות את המהלך המתגבש.
"נייבא אבטלה"
גורמים המקורבים לשמחון אמרו ל"גלובס" כי בכל מקרה ההמלצות של טרכטנברג יצטרכו לעבור את אישור הממשלה, ואין בהן סוף פסוק. לדברי הגורמים, שמחון יפעל לצמצום היקף היבוא באופן שיפחית את החשיפה של התעשייה המקומית לסיכונים, בהתחשב באתגרים שעומדים לפניה על רקע הייסוף בשקל, המשבר בשוקי היעד בעולם, התייקרות תשומות הייצור וזאת, בשאיפה להבטיח את מעמד התעשייה בארץ.
לדברי תעשיינים, הצפת השוק המקומי בתוצרת מיובאת תוביל לפיטורים של כמחצית ממצבת העובדים הנוכחית בתוך כשנה וחצי. הם גם מביעים ספק רב אם ייבוא נרחב יוביל להוזלת מחירים: "השוק יתמלא בתוצרת של המזרח הרחוק, אנחנו נייבא על הדרך גם אבטלה בשיעורים דרמטיים, ובסופו של דבר הרווח של הצרכן הישראלי יהיה של שקל פה ושל שקל שם. לא רציני, מסוכן מדי מיותר", אמר ל"גלובס" תעשיין בכיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.