חשד: חברת החשמל הישראלית נפלה קורבן לקרטל בינלאומי

הממונה על ההגבלים הודיע למספר חברות יפניות ואירופיות כי הוא שוקל לקבוע כי היו צד להסדר כובל בתחום מסדרי המתח מבודדי הגז המשמשים בתחום הולכת החשמל

הנחה בלתי צפויה בתעריפי החשמל? מומחים לדיני הגבלים עסקיים אמרו היום (א') ל"גלובס" כי חברת החשמל צפויה לתבוע מיליארדי שקלים שנגבו ממנה בשנים 1988 עד 2004 על-ידי קרטל של חברות יפניות ואירופיות. לדבריהם, הסכומים שישולמו לחברה יכולים להביא להוזלה משמעותית בתעריפי החשמל.

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, הודיע בסוף השבוע שעבר לקבוצת חברות בינלאומיות ובהן ABB השווייצרית, Siemens הגרמנית, AREVA, ו-ALSTOM הצרפתיות ו-Toshiba ו-Hitachi היפניות, כי הוא שוקל לקבוע כי היו צד להסדר כובל בתחום מסדרי המתח.

החברות הוזמנו לשימוע לפני שהממונה יחליט האם ובאיזה אופן השפיע ההסדר הכובל על השוק הישראלי. גם מדינות אחרות שנפגעו מהקרטל, בהן צ'כיה והונגריה, כבר קנסו את הקרטל לפני כ-5 שנים.

ההסדר הכובל חל על מבודדי הגז המשמשים בתחום הולכת החשמל, בתקופה שנמשכה מחודש אפריל 1988 עד מאי 2004. מדובר ברכיב חיוני ברשת הולכת החשמל הארצית, שתפקידו לווסת את הולכת מתח-העל ולהגן על מערכת החשמל מפני עליות וירידות מתח קיצוניות. הלקוח העיקרי של רכיב זה בישראל הוא חברת החשמל.

עיוות המכרזים

הקרטל העולמי של 14 החברות המובילות בעולם בתחום ייצור ציוד לתחנות כוח התבסס על תוכנית מפורטת של חלוקת שוק בין-מדינתית ושל תיאום מחירים ומכרזים, תוך כדי עיוות הליכי מכרז כדי להבטיח שהיצרן המיועד יקבל את הפרויקט שהוקצה לו.

הממונה ציין כי מדובר בקרטל שהוא לכאורה בעל השפעה רחבה על ציבור הצרכנים בישראל בשל משכו הרב, והשפעתו המשמעותית על מבנה העלויות של חברת החשמל.

פרשת הקרטל נחשפה ב-2004, כשתאגיד הענק ABB הציע לנציבות האיחוד האירופי מידע על הקרטל בתמורה לחסינות מפני הליכים פליליים. החקירה הובילה את נציבות האיחוד להטיל על החברות בקרטל קנסות-עתק בגובה כולל של 750 מיליון אירו (כ-4 מיליארד שקל).

את הקנס הכבד ביותר - 400 מיליון אירו - ספגה סימנס, בשל התפקיד הדומיננטי שמילאה בקבוצה. חלק מהחברות ערערו על הקנסות.

בתביעה שהגישה חברה-בת של תעש ב-2006 נטען כי חברת החשמל הישראלית ידעה היטב על התופעה ואף שיתפה עמה פעולה.

בחברה העדיפו לעבוד עם הקרטל על פני התקשרויות עם ספקים אחרים זולים בהרבה, ובינהם גם תעש הישראלית.

ב-2005, למשל, הודיע יו"ר החברה, שלמה רוטמן, לתעש כי הוחלט להפסיק את שיתוף-הפעולה עמה, למרות שהציעה את המוצר במחיר נמוך בכ-20%.

חסינות מלאה

בחברת החשמל טענו אז כי לא הוכח כי המחירים שהציעה תעש היו נמוכים ממחירי הקרטל. הסכומים המופרזים ששולמו לקרטל הוחזרו לחברה במלואם על-ידי הצרכן, באמצעות תעריף החשמל.

בעקבות ההליך הבינלאומי, נפתחה חקירה של הממונה על ההגבלים הישראלי. במהלך החקירה נעזרו החוקרים במידע שהתקבל מגורם זר, בתמורה לחסינות מפני נקיטת הליכים פליליים בישראל.

תוכנית החסינות מאפשרת למי שהייתה לו או יש לו מעורבות בקרטל - אדם או תאגיד (לרבות כל עובדיו ומנהליו) - לפנות לרשות ולחשוף את הקרטל, ובתמורה לזכות בחסינות מפני העמדה לדין פלילי על העבירות שביצע.

תוכנית החסינות מופעלת על-ידי רשות ההגבלים העסקיים, והיא מוסדרת במסגרת הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

מחברת החשמל נמסר בתגובה כי "החברה מברכת על פעולותיה של רשות ההגבלים העסקיים בעניין קרטל ה-GIS, שבעניינו אף פנתה החברה עצמה לרשות ההגבלים. מדובר בצעד חשוב נוסף בדרך לבירור יסודי של התנהלות הקרטל ומיצוי הדין עם החברות שהיו מעורבות בו. חברת החשמל היתה קורבן של הקרטל, לא ידעה על קיומו וממילא לא שיתפה עימו פעולה. אין כל יסוד לטענות שהעלתה בשעתו חברת אי.ג'י. תעש כנגד חברת החשמל, טענות שכבר נדחו על-ידי רשות ההגבלים. בכוונת חברת החשמל להמשיך ולנקוט בכל הפעולות המתחייבות לצורך מיצוי זכויותיה מול חברות הקרטל והשבת הנזק שנגרם על-ידן".