לאן הולך הכסף?

איפה זה מטפטף? זאת השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו בסוף כל חודש כשאנחנו מסתכלים בחשבון הבנק, ומגלים ששוב הכסף שחשבנו שהתייחסנו אליו בכבוד ובתבונה, נעלם לנו בין האצבעות. לאן הולך הכסף? מנתוני הלמ"ס עולה כי משק בית ממוצע הוציא בשנת 2010 בכל חודש 13,500 שקל על מצרכים ושירותים. סעיף ההוצאה הגדול, המהווה רבע ממשקל ההוצאה הכוללת, הוא סעיף הדיור: 3,380 שקל לחודש (מבוסס על השאלה כמה אדם משלם אם היה צריך לשכור את ביתו שלו). אחריו סעיף התחבורה והתקשורת שמסתכם בכמעט 2,700 שקל לחודש, והינו כ-20% מסך ההוצאה, וסעיף המזון (כולל ירקות ופירות) שגוזל 2,200 שקל לחודש והינו 16.4% מסך ההוצאה. אחזקת הבית הסתכמה בממוצע ב-1,300 שקל. וכך, לפני שדיברנו על סעיפים כמו הוצאות בריאות, ביטוח, ביגוד וחינוך - כבר הגענו לכ-9,000 שקל. בעזרת הארגון "פעמונים" המספק ליווי כלכלי בהתנדבות, ובעזרת יוסי אש, יו"ר איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל, "גלובס" מסייע לצמצם את ההוצאות.

עמלות, דמי ניהול וביטוחים

חשוב להתמקח

עמלות הבנקים הן זרזיף שיטתי וקבוע של שקלים בודדים שמצטברים למאות שקלים בלי שנשים לב. אם אפשר להתמקח עליהן או לעבור לבנק אחר - מה טוב. אם לא, צריך לשים לב לעמלות (בתחתית אתרי האינטרנט של הבנקים) וליצור מעקפים. למשל: להוציא סכום כסף גדול ולחלק אותו על פני כל החודש, במקום להוציא כל פעם סכומים קטנים.

אבל בעוד שכאן מדובר בקילוח דק, דמי הניהול של קרנות הפנסיה מחייבים מאמץ מרוכז שלכם כדי למנוע שיטפון.

מה עושים? מסתכלים על דוח הפנסיה שכל אחד חייב לקבל פעם בשנה ובודקים כמה עמלות אתם משלמים ומה ממוצע העמלות מכלל העמיתים.

"אם אתם משלמים יותר מהממוצע - אתם 'מסבסדים' את השאר", אומר אש. "מדובר בהרבה כסף בחודש שרץ באופן אוטומטי הרבה שנים. אין בעיה לעבור קרן וכדאי לנהל מו"מ על דמי הניהול. כאן הכסף הגדול".

על מקור דליפה אחר מעיד סיפורה של נ' מחדרה, שלוותה בארגון פעמונים: "תוך עריכת הפירוט המדויק של ההוצאות וההכנסות, שמתי לב לראשונה שאני משלמת שני ביטוחים: אחד במסגרת העבודה ואחד מטעם קופ"ח. ביטלתי אחד מהם וחסכתי כ-100 שקל בחודש".

יש ביטוחים "קלאסיים" שבהם נוצרת כפילות. למשל: רווק שיש לו ביטוח חיים כחלק מהפנסיה, ולכן משלם רכיב של ביטוח חיים לשאריו שעדיין לא נולדו. מקרה אחר: אדם עשה ביטוח חיים פרטי בתחילת חייו העצמאיים, ולא ביטל אותו כשנכנס לחברה בה מופרש עבורו ביטוח חיים ופנסיה מסודרת. עם זאת, אש מזהיר כי אסור לבטל ביטוח מבלי להתייעץ עם סוכן הביטוח. כמו כן, מומלצת פגישה שנתית עם סוכן הביטוח (חינם).

החזרי משכנתאות

לקצר ככל האפשר

סעיף הדיור הוא המשמעותי ביותר בסל ההוצאות. לדברי אש, משכנתא ממוצעת עומדת על סכום של כ-600 אלף שקל והחזר הריבית עליה יכול להגיע גם ל-400 אלף שקל. לכן ניהול נכון ונבון של המשכנתא לאורך השנים יכול לחסוך עשרות עד מאות אלפי שקלים למשפחה.

אש ממליץ לארגן את ההחזר לפי היכולת ולהעדיף להחזיר יותר כסף מדי חודש בתקופות שמתאפשר: "ניקח לדוגמה משפחה שלוקחת משכנתא של 600 אלף שקלים בריבית של 4% במסלול צמוד מדד. אם ההחזר החודשי הוא 3,000 שקל, ייקח להם 25 שנה להחזיר את המשכנתא, והריבית בלבד תהיה 718 אלף שקל (בהנחה שהאינפלציה היא 2.5%).

כלומר, המשפחה לוקחת מהבנק 600 אלף שקל ומחזירה לו יותר ממיליון ו-300 אלף שקל. דליפת הכסף הינה ביחס ישר למשך זמן הפירעון. אם בני הזוג יחזירו 4,000 שקל בחודש, הם יסיימו את תשלום המשכנתא תוך 17 שנים והריבית תעמוד על סכום נמוך בהרבה של 406 אלף שקל".

אש מציע להחזיר יותר כדי לחסל את המשכנתא מהר כל עוד אין ילדים, או כשהמשכורת עולה. "החוכמה היא לקחת מסלולים שמאפשרים 'משחק' של שינויים", אומר אש. הוא מציע לבדוק אפשרויות שונות, להשקיע זמן רב ואפילו להיעזר בייעוץ מקצועי לפני שלוקחים משכנתא, בשל העלויות הגבוהות של הריבית, של הקנסות בפתיחת תוכניות שלא מתאימות, ובכלל, בשל גובה ההוצאה.

תשלומים באשראי

עדיף מזומן

ה"מינוס" הוא מגפה ישראלית. אין כמעט משפחה שלא מוציאה יותר כסף ממה שהיא מרוויחה. הבנקים וחברות האשראי מפתים אותנו לקחת הלוואות, אבל על אשראי - כל אשראי - בין אם מדובר בקניה בתשלומים רבים, בהלוואה, או באוברדראפט, אנחנו משלמים לבנק במשך הרבה שנים הרבה כסף, עבור מעט כסף שהוא נותן לנו.

"הטעות היא שאנחנו מתייחסים למסגרת האשראי של האוברדראפט כמסגרת מימון ולא כמסגרת חירום להוצאות לא צפויות. דרך ההלוואות, האוברדראפט ותשלומי הקרדיט זולגים מאות אלפי שקלים לאורך כל החיים", אומר אש. "אני מציע לקבוע אותה על חצי מההכנסה החודשית. אם מרוויחים 10,000 שקל בחודש, מסגרת האשראי צריכה לעמוד על 5,000 שקל".

לדברי אש, הסוד הוא תכנון מוקדם. מסיבת בר מצווה היא לא "כוח עליון" שצריך לקחת הלוואה כדי לממן אותה אלא הוצאה שניתן להתכונן אליה מראש במשך 13 שנים. כך גם לימודים באוניברסיטה, נסיעה לחו"ל או אפילו החלפת מכונית. הסוד הוא לחסוך ולשים כסף בצד עבור מטרות רחוקות וצפויות מראש, ולא לקחת הלוואה כדי לממן אותן ולהיתקע עם תשלומי ריבית גבוהים. אם התקלקל מקרר וחייבים לקנות חדש, אם יש בעיות בריאות שמחייבות מענה דחוף - ודאי שלוקחים הלוואה, אבל זו צריכה להישמר לאירועים חריגים.

אם כבר נדרשים להלוואה - צריך לטרוח, להשוות ולחשוד בהלוואות שכדי לקחת אותן צריך רק להרים טלפון. לרוב בהלוואות אלו הריבית יקרה.

לגבי תשלומים: עדיף לא לקנות בתשלומים גם אם הן ללא ריבית. הדבר מקשה על המעקב אחר ההוצאות.

ב"פעמונים" ההמלצה הקלאסית היא לעבוד במזומן.

תקשורת סלולרית

לעקוב ולהגביל

אם פעם משפחה החזיקה בקו טלפון אחד, היום מדובר בכ-4 קווי טלפון לפחות למשפחה של שש נפשות (כולל סלולריים), דבר שמקשה על המעקב, ומטבעו, מגדיל את הוצאות. חשוב להבין מה הצרכים שלכם כדי לקחת מסלול מתאים ולא לשלם סתם על דברים שאתם לא צריכים.

עו"ד עינב רוזנבלום, יועצת מקצועית בארגון ההתנדבותי "פעמונים", המדריך משפחות להתנהלות כלכלית נכונה, רואה את חוסר המעקב אחרי החשבונות כמקור מרכזי לזליגת כספים. "חברות הסלולר שולחות את החשבוניות באימייל מה שגורם לנו לשים לב להוצאות עוד פחות מהרגיל". יש מקום של כבוד לנושא השדרוגים. במקרים רבים ההחזר הכספי על המכשיר הישן נפסק רק לאחר מספר חודשים. חשוב גם לעקוב אחרי בני הנוער שמורידים משחקים בתשלום. ב' מבית שמש חוותה זאת על בשרה: "שמתי לב שחשבון הסלולר של הילדים מגיע לסכום לא הגיוני. הסתבר שהבן שלי משחק שעות רבות במשחקי האינטרנט של הסלולרי. הפסקתי את זה וחסכתי עשרות שקלים שלא הייתי ערה להם קודם".

במקרה הזה הדרך הכלכלית ביותר היא מסלול של תשלום מראש (פרה-פייד), בו הילד מקבל שיחות, ויכול להוציא מספר מוגבל של שיחות והודעות כתובות. כדאי גם לנצל אפליקציות לתקשורת חינמית על גבי האינטרנט, כמו What'sApp או viber.

חשוב גם להימנע מגלישה באינטרנט הסלולרי בנסיעות לחו"ל, שם התשלום על חריגה מגיעה לאלפים רבים של שקלים.