ענף מחפש חיים: כל הסיכונים וההצלחות בהשקעה בביומד

שווי השוק של החברות בענף הביומד כבר עומד על יותר מ-10 מיליארד שקל, והן מהוות 1.7% משוק המניות המקומי. יש לא פחות מ-56 חברות ביומד בשוק ההון הישראלי, ולאור התפתחותו המהירה של התחום, הבורסה אף השיקה את מדד הביומד במארס 2010.

אך למרות העניין שמרכז הסקטור, המשקיעים המוסדיים לא ממהרים להשקיע בחלק גדול מן החברות. קשה להעריך כמה מחזיק הציבור באופן ישיר במניות של חברות ביומד, או בכמה חשופים חסכונות הציבור למניות הסקטור דרך קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות, אולם מנתוני קרנות הנאמנות ניתן להסיק כי מדובר בשיעורים נמוכים יחסית. כיום קיימות רק 5 קרנות נאמנות שמתמחות בהשקעה בסקטור זה, בהיקף נכסים של כ-22 מיליון שקל - שברי אחוזים מענף הקרנות כולו.

תעודות סל על מדד הביומד עדיין לא קיימות. באחרונה אישרה הבורסה את השקתן, אולם תנאי השוק הנוכחיים והתיאבון לסיכון שירד דרמטית מתחילת השנה, לא עודדו את הגופים להנפיקן.

המשקיעים שכן נמצאים בסקטור, הם דווקא כאלה לטווח קצר - משקיעי הריטייל ומעט שחקני נוסטרו, שמתייחסים אל מניות הביומד כיעד ל"סיבוב", בדומה להשקעות שלהם בתחום חיפושי הגז והנפט.

ביקשנו לבדוק האם תחום הביומד זוכה בצדק להתעניינות נמוכה יחסית מצד המשקיעים המוסדיים, ומהקרנות בפרט, האם מיעוט קרנות הנאמנות הוא מקור הבעיה או שמא הוא התוצאה שלה, והאם השקעה בחברות הביומד מתאימה רק למשקיעים ספקולטיביים.

"יש כאן סיפור ביצה ותרנגולת", מסביר עדי גוברמן, יו"ר ועדת ההשקעות של קרנות כלל פיננסים. "חוסר העניין של השוק בתחום, הביא לכך שאין הרבה קרנות; והיעדר קרנות ביומד, מייצר עוד פחות עניין בתחום".

לדעת גוברמן, אחת הסיבות להימנעות מהשקעה בתחום, היא המורכבות שלו והשונות של החברות בו, שהופכת את התחום לכמעט אינסופי עבור מי שרוצה להתמחות בו. "בדיקה מהירה מראה שחברות הביומד הן יצורים שונים מאוד זה מזה", מסביר גוברמן. "בין החברות יש כאלו שמתעסקות בתחומים קלאסיים של פיתוח תרופות אינובטיביות, למשל ביוקנסל ופרוטאולוג'יקס; יש כאלו שמתעסקות בכלל במכשור רפואי, כמו איתמר מדיקל וגיוון אימג'ינג; ויש כאלו שמתעסקות בנושאים שקשורים לביומד בצורה פחות מובהקת, לדוגמה שמיר או אבוג'ן".

כדי להבין במה משקיעים הלכה למעשה, נדרש ידע מקצועי של ממש. לא במקרה, יש היום מעט מאוד אנליסטים מומחים לתחום בארץ. "אני מבין את הרתיעה", אומר גוברמן. "אבל מי שנרתע, גם לא השקיע בתחומים אחרים שהוא מצטער עליהם היום. פעם גם לא היה ברור מה זה מנוע חיפוש אינטרנטי או דיסק און קי".

סוגי השקעה שונים

שניים מסוגי החברות שהוזכרו, תרופות ומכשור רפואי, מייצגים גם סוגים שונים של השקעות. רוב חברות התרופות בבורסה בתל אביב טרם קיבלו אישור מכירה של התרופה שפיתחו, והן עתירות סיכון. שינויי הערך שלהן מתבססים על אירועים חד-פעמיים שנקראים "אירועים מפחיתי סיכון" - בכל פעם שהחברה עוברת שלב, למשל מצליחה בניסוי או חותמת על הסכם שת"פ, הסיכון בחברה יורד ושוויה עולה מיידית. "ההשקעה בהן מזכירה חברות חיפושי נפט וגז. התשובה לשאלה 'כן או לא' ניתנת בתוך זמן קצר", אומר גוברמן.

כך למשל מניית חברת פרוטליקס נסקה ב-50% בחודשיים שלפני פרסום ההודעה על הצלחה בשלב III של הניסויים הקליניים ולאחר פרסום התוצאה; וצנחה ב-25% עם הודעתה, כי למרות הניסויים המוצלחים, ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני) לא אישר את תרופת החברה. דוגמה נוספת היא חברת אבוג'ן, שמנייתה זינקה ב-57% ביום אחד, כשחתמה על עסקת רישוי עם ענקית החקלאות מונסנטו.

חברות המכשור הרפואי, לעומת זאת, מבוססות פחות על אירועים דרמטיים. בעולם מדובר בחברות תעשייה לכל דבר, שנחשבות סולידיות למדי בגלל הביקוש לשירותי רפואה הנחשבים קשיחים. אולם בבורסה בתל אביב רוב חברות המכשור הרפואי הן חברות צעירות, שעדיין צריכות לעבור משלב האבטיפוס למוצר עובד ולבנות מכירות. אם יצליחו - יניבו תשואה של חברת הייטק; אם ייכשלו - ייכנסו לחנק מזומנים וייסגרו.

שני סוגי ההשקעה דורשים ראייה לטווח ארוך. בחברות התרופות עשוי לעבור זמן רב בין אירוע לאירוע, ובחברות התרופות לוקח זמן לחברה להתבסס בשוק (או להיכשל). ההשקעה בקרנות נאמנות, לעומת זאת, נתפסת כמכשיר לטווח קצר. מניות הביומד מרכזות ביחד מחזור יומי ממוצע של פחות מ-20 מיליון שקל - מה שמקשה על הקרנות להישאר ברמת נזילות, שתאפשר להן להיענות לפדיונות.

מי זיהה יתרונות

בבורסה כאמור למעלה מ-50 חברות ביומד, ו-25 הגדולות שבהן משתייכות למדד הביומד. הבחירה בחברות בעלות שווי שוק גבוה נועדה לברור בדרך שקשה להתווכח איתה, את החברות הטובות. אך בכל זאת, מאז השקתו ירד מדד הביומד ביותר מ-40%, וייתכן שביצועים חלשים אלה מצטרפים לסיבות שבגינן מתרחקים המשקיעים מהסקטור.

למרות ביצועי החסר, למגזר הביומד מספר יתרונות מעניינים: שוק הביומד כולו נמצא בצמיחה, ומאפייני הבסיס של התחום טובים - האוכלוסייה בעולם המערבי דורשת יותר שירותי בריאות, ומוכנה לשלם עליהם, ובמדינות מתפתחות הרפואה הופכת נגישה לאוכלוסיות שלמות, שכלל לא נלקחו בחשבון עד כה.

היתרון השני הוא שלחברות הללו יש קורלציה נמוכה עם ביצועי שוק ההון כולו, והן יכולות לתת גידור טוב לתנודות בשוק. אפילו כאשר השוק מצוי במשבר עמוק, אישור FDA או ניסוי קליני מוצלח יכולים להקפיץ חברת ביומד בעשרות אחוזים.

את היתרונות והציפיות הללו זיהה רק מספר קטן של גופים מוסדיים. חברת הביטוח מגדל יוצאת דופן, כאשר היא בעלת עניין בין היתר באבוג'ן, ביו-סל, מזור, אייסקיור, כלל תעשיות ביוטכנולוגיה, מדיקל קומפריישן, אקסלנז וביוליין.

מוסדיים נוספים מושקעים בחברה אחת או שתיים מהתחום, ולרוב חברות הביומד אין בעלי עניין מוסדיים. מתוך מדד הביומד, רק ל-14 חברות יש בעלי עניין מוסדיים.

בדרך כזו או אחרת

איתן עקיבא, האחראי לתחום בכלל חיתום, טוען כי תמונת בעלי העניין אינה מייצגת את ההשקעות של המוסדיים בתחום. לדבריו, "לכל המוסדיים יש קצת השקעות בביומד. נכון שבתעשייה מסורתית יש להם יותר, אבל כולם בפנים".

חלק מהגופים המוסדיים בחרו להיחשף לתחומים הללו דרך קרנות, שמנהלים גורמים אחרים אשר נתפסים בעיניהם כמומחים בבחירת חברות וביזור סיכונים. כת"ב היא דוגמה לחברת השקעה כזו בבורסה, אך רבים מן המוסדיים משקיעים דרך קרנות הון סיכון או חברות השקעה פרטיות (למשל קרן ספרה של מורי ארקין, או קרן פונטיפקס המזוהה עם אלי הורביץ).

כמה מוסדיים אף פיתחו שיטות משלהם. מנהל תיק נוסטרו באחת החברות הגדולות אומר: "אני משתדל בדרך כלל להשקיע בחברות שיש להן כבר רקורד של 4-5 שנים בשוק ההון, כדי שאוכל לתהות על קנקנן. אני אף פעם לא נכנס אליהן בהנפקות. בגלל שאלו חברות שתמיד צריכות כסף, הכי קל ונוח להיכנס דרך הנפקה פרטית או משנית. אני משקיע בכמה חברות שמנוהלות היטב להערכתי, אך לא דרך קרנות הון סיכון, כי לא ראיתי מהן תשואות יפות לאורך השנים, והסטטיסטיקה איתי בעניין הזה".

לסיום, אם נחפש את הגורם שיביא לנהירת משקיעים לתחום בשנה הקרובה, הוא מצוי כנראה באירועים מעניינים שצפויים להתרחש אצל מספר חברות, למשל די פארם, בריינסוויי, פרוטליקס וביוקסנל.

הצלחה של אחת החברות הללו עשויה להביא עניין גדול לביומד, בדומה למה שקרה בתחום הנפט והגז עם הבשורות של ישראמקו, רציו, אבנר ודלק קידוחים.

 ביצועי קרנות הביומד מהקמתן

 החזקות מרכזיות של גופים מוסדיים בחברות ביומד