תיק אישי | תיק אישי

הגיל האופטימלי להחלטות פיננסיות? מסתבר שיש תשובה

מחקר של מכון ברוקינגס מצא שהגיל האופטימלי לקבלת החלטות פיננסיות הוא 53.5 ■ אז לפני שאתם מבקשים עצות מיועץ ההשקעות או הברוקר שלכם, עדיף שתבררו מה גילו

אל תסמוך על אף אחד מעל גיל 30 - זו הייתה סיסמת הקרב האנטי-ממסדית בשנות ה-60. אבל בימינו, המשקיעים צריכים כנראה לחשוד בכל יועץ מתחת לגיל 50.

מחקר תחת הכותרת "גיל ההיגיון", הגיע למסקנה שאנשים בגיל העמידה שוגים פחות עם הכספים שלהם מאשר אלו שצעירים או מבוגרים מהם. המחקר אפילו קבע את הגיל הספציפי האופטימלי להחלטות פיננסיות - 53 פלוס מינוס.

במחקר שפורסם ב-2009 על ידי מכון ברוקינגס, נבדקה היכולת של גילאים שונים לטפל בעסקאות פיננסיות, כולל הלוואות לאיזון חשבונות כרטיסי אשראי, הלוואות נגד משכון הבית, הלוואות לרכב ומשכנתאות. החוקרים מצאו שגיל 53.5 הוא הגיל הממוצע שבו מתרחשות הכי פחות טעויות.

בהתבסס על הראיות שנחשפו במחקר, בני 43-63 הם בכושר הקוגניטיבי המועדף, אומר דייויד לייבזון, פרופסור באוניברסיטת הרווארד, והמבוגר ביותר מבין ארבעת החוקרים (45). המחקר מצדד בצורך במדיניות הגנה על מבוגרים קשישים יותר מטעויות שיעלו להם ביוקר, אך גם תומך בעבודה מדעית קודמת שמצביעה על גיל העמידה כ"תור הזהב". לא רק שיפוט פיננסי, אלא גם כישורים חברתיים והרגשה טובה כללית מגיעים לשיאם כאשר אנשים חוצים את גיל 50.

נכון שהיכולת לנתח, לעבד ולשמור על מידע חדש - מה שהמדענים מכנים "אינטליגנציה נזילה", מגיעה לשיא בגיל 20 בערך. אבל סוג אחר של תבונה, "אינטליגנציה מגובשת", שידועה בציבור גם כניסיון חיים, נבנה למעשה על הגיל. ובגיל 50 ומשהו שתי התבונות הללו מצטלבות.

"זה לא שוק לצעירים"

קחו לדוגמה את סוחרי היום ומנהלי קרנות הגידור בגילאי ה-20, שטענו בבועת הדוט.קום של סוף שנות ה-90 כי "הפעם זו כלכלה חדשה". משקיע הערך המפורסם וורן באפט, שהיה אז קרוב לגיל 70, תואר על ידם כקשיש מנותק מהמציאות משום שלא קנה את הבאזז הטכנולוגי. היכן אותם רוכשי מניות טק של אז ביחד עם הקרנות הלוהטות שלהם? בטח לא בליגה של באפט.

לכן, בפעם הבאה שתשוחחו עם יועץ ההשקעות או הברוקר שלכם, במקום לשאול על ביצועי השקעות אולי מוטב להתעניין תחילה מהו גילו.

"החוכמה באה עם הגיל", אומר הרולד אבנסקי, יועץ פיננסי בן 69 מקוראל גייבלס, פלורידה. "אני חושב שאני איש מקצוע טוב יותר משמעותית מכפי שהייתי לפני עשר ו-20 שנה. זה בא מהניסיון ומהעובדה שאני ממשיך לקרוא כתבי עת פיננסיים, לדבר עם אנשים וללמד בקורס לדוקטורנטים".

"לא הייתי הולכת ליועץ פיננסי בן 25 או 30", אומרת לאורה קרסטנסן (57), מנהלת המרכז לתוחלת חיים באוניברסיטת סטנפורד. "זהו תחום שבו אתה רוצה ניסיון. אתה רוצה בן אדם שראה דברים מצליחים וגם זמנים לא מוצלחים".

"זה לא שוק לצעירים", אומר ג'רמי גרנתם, היו"ר בן ה-72 של חברת ההשקעות GMO הממוקמת בבוסטון, על השוק התנודתי של השנה. גרנתם אומר שהשוק הדובי של 1973-1974 שבו צנח מדד דאו ג'ונס בכמעט 50%, היה מכאיב, אבל גם שימש לו כיועץ חינוכי רב ערך, כזה שהסתמך עליו במשבר של 2007-2009, ושוב השנה.

פרופסור לייבזון מהרווארד מוסיף כי "גיל מביא לנו את היכולת למצוא את האנלוגיה הנכונה, לראות מה הצליח בעבר ומה לא עבד. אנשים עם עשרות שנות ניסיון בשוקי ההון, הם במצב המיטבי לשגות פחות".

*** כל הזכויות שמורות ל-marketwatch.com 2011

צרו איתנו קשר *5988