"הדרך היחידה לעשות עבודה נהדרת היא לאהוב את מה שאתה עושה. אם לא מצאתם את זה עדיין, תמשיכו לחפש. אל תתפשרו. וכמו תמיד בענייני הלב, תדעו כשתמצאו. וכמו קשר זוגי נפלא, זה רק הולך ומשתפר עם השנים. אז תמשיכו לחפש עד שתמצאו. אל תתפשרו".
כך נאם סטיב ג'ובס באותה הרצאה בלתי נשכחת באוניברסיטת סטנפורד בחודש יוני 2005. האהבה של סטיב ג'ובס ניצחה. הוא סחט אותה עד בלי די. בבוקר, בערב, בעבודה או בחופשה. בין המחלות ותוך כדי. סחט עד שלא היה יכול יותר. הוא היה אפל, ואפל הייתה הוא. כל מכשיר, כל כפתור, כל וריד וכל נים.
הוא סיפר על אהבתו לקליגרפיה. לאותיות, לריווחים הנכונים. אהבתו הייתה כל הדקויות. שם, רגע לפני הפשטות הגאונית והמנצחת, התחבאו כל ההנאות הקטנות שלו. וגם השיגעונות. כי כדי לאהוב בצורה כזו ובעוצמה שהוא אהב, צריך להיות גם משוגע. ומי שלא נוהג להתפשר, אפילו נחשב משוגע גדול.
התשוקה בערה בו וביצירתו. היא נגעה באנשים. בכולם. צעירים, מבוגרים, ילדים, מה ילדים, תינוקות אפילו. היא נגעה ולא הרפתה יותר לעולם, בכל מי שנגע במסכיו, אבל יצרה חשק עז אפילו יותר באלו שעדיין לא, ורק ציפו ליום המיוחל. ומדובר במיליונים בכל רחבי עולם, פעם אחר פעם. השקה אחר השקה.
אפל יצרה מיליוני מוצרים בכל חודש. אבל זה יהיה לא הוגן להגדיר אותה כך. לא ניתן לסווג אותם כמוצרים, פשע יהיה לסווג אותם כמק"טים. האם הייתם מעזים לקרוא לאייפד "מוצר"? אלה לא היו מעולם מוצרים, אלה יצירות. יצירות אמנות של ממש.
יצירתו נגעה באנשים שידעו והכירו. אבל הצליחה לגעת באלו שעוד לא ידעו אפילו במה הם צריכים בכלל לגעת. הייתי בר-מזל לעמוד פעם בניו-יורק בתור אינסופי לקראת השקת יצירה חדשה. לא היה בית-כנסת בקצה, וגם כנסייה לא נראתה באופק. ובית הזכוכית בשדרה החמישית לא היה זקוק מעולם לסיפורי בית המקדש.
בר-מזל הייתי באותו היום, לא כי קניתי אפל - אלא בעיקר כי חוויתי אפל.
נהוג לחשוב שהאהבה היא הדבר החזק היותר בחיים. ואין ספק שחייו של ג'ובס ואהבתו ליצירה ולעשייה הוכיחו את זה באופן מוחלט. אבל אם יש דבר אחד שיכול לנצח אהבה, היא אהבה בלתי ממומשת.
הסרט "קזבלנקה", אולי גדול הסרטים בכל הזמנים, סובב כולו סביב עוצמתה הבלתי נתפסת של האהבה הנדירה הזו. ולא בכדי. לעולם אי-אפשר לחבק ולגעת בבלתי ממומש. רק לחלום, וחלומות כידוע גדולים מהחיים.
כך גם במקרה של סטיב ג'ובס, על שלל היצירות המדהימות והמהפנטות שיצר. אבל נדמה, שהיצירות שלא זכה לממש בחייו (אייפון 7? אייפד 4?) הן אלה שלעולמים נמשיך לחלום ולהשתוקק אליהן.
יהי זכרו ברוך.
Sent from my iPhone
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
