"הגדלת פיצוי ללא הוכחת נזק בלשון הרע תפגע בחופש הביטוי"

כך טוענים חברי הכנסת המתנגדים להצעות החוק של ח"כ יריב לוין ושל ח"כ מאיר שטרית להגדלה ניכרת של הפיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע, שאושרו היום לקריאה ראשונה

‏‎‎ועדת החוקה בכנסת אישרה היום (ב') ברוב של 5 נגד 2 לקריאה ראשונה את הצעות החוק של ח"כ יריב לוין (ליכוד) ושל ח"כ מאיר שטרית (קדימה) להגדלה ניכרת של סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע.

הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה במליאה, למרות שלדברי נציגי משרד המשפטים, שנכחו בדיון, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעות החוק, כל עוד הן ינוסחו בתיאום עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ודרישת המשרד הייתה לערוך את התיאום הזה עוד לפני אישור ההצעה בשלב זה.

‏לפי הצעות החוק, סכומי הפיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע יוגדלו מ-50 אלף שקל הקבועים כיום בחוק, ל-300 אלף שקל לפי הצעתו של לוין ול-500 אלף שקל לפי הצעתו של שטרית, ובמקרים מסוימים אף פי שלושה מסכומים אלה.

עוד דורשת הצעת החוק מכלי תקשורת לפרסם את תגובתו של הצד הנפגע במלואה, ואולם בדיון הסתמנה הסכמה למחוק סעיף זה.

"‎‎אפקט מקפיא"

‏לדיון בוועדת החוקה התייצבו היום נציגי רוב כלי התקשורת בישראל, החרדים מפני הגדלה הדרמטית בסכומי הפיצויים ללא הוכחת נזק הכלולים בהצעות החוק. במקביל התייצבו גם נציגי פקולטות ומכללות למשפטים וגופים, כגון האגודה לזכויות האזרח ומועצת העיתונות, שטענו כי להגדלה כה משמעותית של סכומי הפיצוי יהיה אפקט מצנן ואף מקפיא על חופש הביטוי, הן של העיתונות והן של אזרחים מן השורה.

ביקורת חריפה נגד הצעת החוק השמיעו גם כמה מחברי הכנסת שנכחו בדיון. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "מדובר בהצעות המבקשות לצמצם את מספר התחקירים העיתונאיים, בשל החשש מתביעות דיבה. ההצעות יחזקו את היכולת של בעלי הון לאיים על התקשורת ועל חופש הביטוי, והן פוגעות בעיקרון יסוד בדמוקרטיה של עיתונות חופשית וחופש הביטוי. למעשה, זה אפקט מצנן לא רק כנגד העיתונות החוקרת - אלא גם כלפי בלוגרים, ארגונים ואחרים, שאין להם את הגב הכלכלי של העיתונים".

‏ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) ציין כי "אלה סכומים דרקוניים ללא הוכחת נזק. פיצוי ללא הוכחת נזק הוא צעד עונשי, כמו קנס, זה מסלול עוקף פלילי".

ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) אמר כי "אפילו על אלימות פיזית אנשים לא מקבלים סכומים כאלה. פה לא מדובר באפקט מצנן אלא באפקט מקפיא למוות. עיתונאי, אם יהיו לו ספק שבספקות - הוא לא יכתוב. הסכום כל-כך גדול שזה יהיה פיתוי להרבה אנשים חזקים לאיים בתביעה. עיתונאי שהוא חלש ולא מספיק מוגן, גם אם הוא בעיתון גדול, הוא לא יוכל לזוז".

‎‎‏"אימה ופחד"

‎‎גם אנשי משרד המשפטים ונציגת הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה עצמה הצביעו על הבעייתיות החריפה בהצעות החוקה. עו"ד אייל זנדברג ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמר כי "הסכומים הגבוהים המוצעים כאן רחוקים מאוד מהסכום הנקוב כיום בחוק, זה יפגע גם בבלוגרים שמנסים להביע עמדה על המורה בחוג ג'ודו המקומי, ולכן הסכומים צריכים להישקל מחדש".

‏היועץ המשפטי של חברת החדשות של ערוץ 2, עו"ד ישגב נקדימון, ציין כי "מגיע אליך תחקיר שמבוסס על מקורות חסוים, ואתה עושה חשבון איך אני אוכיח, אם אתבע על-ידי איש הציבור או הטייקון... אני יודע שזו אמת, אבל הדרך היחידה שלי להוכיח את זה היא באמצעות המקור החסוי. אם הפיצוי יהיה חצי מיליון שקל - התוצאה תהיה שברוב המקרים אני לא אפרסם. אני יודע שכוונת המציעים היא בדיוק זו, הם רוצים שברגע שתתקבל ההחלטה בחדר העריכה או אצל העורך הראשי אם לפרסם - תהיה עליו אימה, יהיה עליו חשש ופחד, והוא יחליט ברוב המקרים שלא לפרסם".

‏במהלך הדיון התכתבו ביניהם יו"ר הוועדה רותם וח"כ שטרית על גבי פתק. שטרית כתב לרותם: "מעניין שכל העיתונאים התגייסו". רותם השיב: "העיתונאים והשמאל".