דורון צברי: "ועדת טרכטנברג היא עוונטה; הממשלה תיפול"

דורון צברי מאוהב. זאת אומרת, שוב מאוהב. ההתאהבות היא הדלק שמניע אותו בעשייה האמנותית, באקטיביזם נגד הממסד, בחיים. הוא מתאהב באידיאות, ברעיונות לפרויקטים, בכוכבי יצירותיו, בנשים. אז עכשיו הוא מאוהב באימפריית תקשורת חזקה ואימתנית, כזו שקשה היה לדמיין שתצליח להפיל אותו. דורון צברי מאוהב בקשת. זכיינית ערוץ 2 קשת.

הקשר הזה נמשך כבר 5 חודשים, מהרגע שבו הוחתם כטאלנט. כמו שזה נראה כרגע, צברי עדיין בשלב הדופק הגבוה, ההסמקה, ההתרגשות, התשוקה, והאידיאליזציה. כשהוא מדבר על אבי ניר ורן תלם עיניו נוצצות. כשהוא מתאר את ישיבות הבריינסטורמינג השבועיות שהתקיימו טרם תחילת צילומי "שלוש", הסדרה שביים עבור הזכיינית, הוא לא מפסיק לדבר על "המקצוענות, צורת העבודה, הירידה לפרטים".

לפני שקמנו מהשולחן בבית-הקפה שמכבד מעשנים כבדים כמוהו, כאלה שחייבים סיגריה כדי להרגיע את הפרעת הקשב והריכוז, הוא ביקש לדבר עוד קצת על קשת.

"אם מדינת ישראל הייתה מתנהלת כמו קשת, הכול היה נראה אחרת. בלי גחמות, נורא שיטתי". לא פחות.

במשך שנים נהנה צברי מדימוי של אותם האנשים שניזונים דווקא מהדחייה ולא מהחיבוק החם של הממסד. זה התחיל כבר כשפרש מעיתון "חדשות" ומיהר לפרסם בעיתון "התקשורת" מסמך שיצא נגד העיתון שזה עתה עזב, וכונה "מסמך צברי".

זו הייתה יריית פתיחה בודדת שאחריה נורו צרורות של מאבקים שניהל כבמאי וכיו"ר איגוד הבמאים, ביניהם מאבק על חתימת הסכמי שכר בין היוצרים לזכייניות, שבו תקף את בעלי ההון שמחזיקים בגופי התקשורת החזקים, עימות אלים עם הוט על תשלום תמלוגים ליוצרים, מאבק על חוק זכויות היוצרים החדש, ניהול קרב נגד השתלטות התוכן השיווקי על הטלוויזיה תוך עימות עם המפרסמים הגדולים במשק, וכמובן, המלחמה הארוכה והסיזיפית שלו למען השידור הציבורי בישראל, שתועד בסרט "המדריך למהפכה".

והנה, לא עבר זמן רב וצברי נטוע עמוק בלב המיינסטרים בזכות הצלחת "מחוברות" ו"מחוברים" בהוט, שהפכו להצלחה פנומנלית. העונה השלישית והלא ממש מצליחה, שהובילה המחליפה שלו ג'ודי שלז, רק העצימה את המיתוס סביב מגע הזהב שלו, שהוביל אותו לקשת.

צברי: "כשפרשתי מ'מחוברים' קיבלתי הצעה מכל גופי השידור, למעט ערוץ 1, הייתי במצב נדיר שבו יכולתי לבחור מה אני רוצה לעשות - ובחרתי בקשת".

- למה?

"כי ההצעה שלהם הייתה הכי רצינית".

- מבחינה כספית?

"גם. הם יודעים לעבוד, ואני רציתי לעשות את הפרויקט הבא שלי, 'עושים שלום', והם הסכימו".

- וזה מה ששכנע אותך?

"מצד אחד אתה אמן, אתה שואף לנשגב, אבל אתה תמיד נמצא בתוך מסגרת של לוחות זמנים, צוות. זה גורם לך להתפעל איך הם מגיעים לכאלה מספרים".

- מכרת את נשמתך לשטן הרייטינג.

"קשת היא לא שטן. השידור הציבורי הוא לא שטן. זאת טלוויזיה מסחרית, ואני יודע למה אני נכנס".

- אתה מחויב לעשות כל מה שהם יבקשו ממך?

"לא".

- הם הציעו לך לביים את "האח הגדול".

"ולא הסכמתי, כי רציתי להתרכז ב'עושים שלום' (מיזם ריאליטי שאפתני של צברי. פרטים בהמשך - ל"ר). אני רוצה לתווך בסכסוך. לביים את 'האח הגדול' זה לאלף מפלצת".

- אולי אתה תצליח לאלף אותה ולהפוך אותה לאיכותית יותר.

"אני לא רוצה לעשות את זה דרך 'האח הגדול', אלא ב'עושים שלום'. אני מנסה ליצור את התמונה שלי במסגרת הכללית".

- אתה מתפשר?

"אני רוצה להגיע לקהלים גדולים. אף פעם לא הייתי במאי פרינג', החל ב'האח של דריקס', ב'בית-שאן סיפור מלחמה'. זה ש'המדריך למהפכה' לא הביא מספיק צופים זה מבאס".

- בזמנו יצאת נגד האחים עופר ז"ל, הבעלים של רשת, ושרפת מקום עבודה פוטנציאלי. אתה מצטער?

"לא. כי אני אומר את האמת".

- ואם תצטרך תגיד דברים דומים גם על מוזי ורטהיים, מבעלי קשת?

"כן".

- ואם תהיה לך ביקורת על יצחק תשובה, עוד אחד מבעלי קשת, טייקון כמו אלה שמרגיזים אותך, תאמר אותה?

"אני תמיד אומר מה אני חושב. אני אותו בנאדם. קשת היא לא דיקטטורה. היא בית של יוצרים. 'ארץ נהדרת' אומרת הרבה דברים שנויים במחלוקת בפריים-טיים".

- היית מביים את "ארץ נהדרת"?

"ברור".

- הציעו לך את הג'וב?

"לא. יש צוות שעובד טוב ולא צריך אותי. יש בקשת המון אפשרויות. יש דיאלוג, מקצוענות אמיתית חסרת פשרות. אם הייתי כדורגלן, הייתי רוצה להיות בברצלונה. לכל אחד יש שאיפה לעבוד עם הטובים ביותר".

עוונטה של דמוקרטיה

"לבקש מביבי צדק חברתי, זה כמו לבקש ממנו להמיר את דתו", אומר צברי. ניצוץ אחרון של מהפכנות, יש להודות, צץ בו כשהיה מראשוני המצטרפים למחאת האוהלים והוא ממשיך ללוות את מנהיגיה גם היום.

"המנדט של ועדת טרכטנברג בעייתי", הוא ממשיך, "ברגע שהיא מצהירה על כך שלא תפרוץ את התקציב, ואין לה גיבוי לקבל החלטות דרמטיות - הכול בשוליים. עד שלא מבטלים את חוק ההסדרים, כל מה שנכתב הוא על הקרח. הרי לא בנו דירה אחת לדיור ציבורי. הוועדה הזאת היא עוונטה של דמוקרטיה".

- תפילו את הממשלה?

"ברור. אבל כרגע אין כוחות שיכולים להחליף אותה. צריך שינוי בהרכב האנושי בכנסת".

- מי יכול להחליף את נתניהו, שלי יחימוביץ'?

"גם".

- יאיר לפיד?

צברי משתתק. "לא יודע. מי שרוצה ויכול שייכנס".

- למה אתה לא נכנס?

"זאת עבדות לשנות מציאות. פעם יצאתי עם העוזרת הפרלמנטרית של יוסי שריד. היא אמרה שמגיעות ללשכה שלהם 600 פניות ביום. אני על 200 לא מסוגל לענות. אני חובב בלגנים.

"חלק מהבעיה של הפוליטיקה היא שמי שהופך לפוליטיקאי הם ילדי הכאפות, החרוצים, ההישגיים, האובססיביים. בוז'י הרצוג כמקרה מבחן. הוא איש משכמו ומעלה, שוחר טוב, ועם יכולות, אבל בסוף הוא ילד כאפות שנולד עם כפית זהב. כמוהו גם אופיר אקוניס ודני דנון".

*** הראיון המלא יפורסם במגזין "פירמה" שיחולק הערב (ג') למנויי "גלובס".