"הקשר בין האקדמיה לצבא מניב פירות גם בהיי-טק"

פרופ' יצחק בן ישראל: "אין סיכוי שנוכל להתמודד עם האיומים סביבנו כמותית, אז אנחנו חייבים להתמודד איתם איכותית"

פרופ' תומס סרג'נט ופרופ' כריסטופר סימס קיבלו השבוע את פרס נובל לכלכלה לשנת 2011. הפרס נועד לציין את תרומת האקדמיה לכלכלה. האם התרומה הזו דו סטרית? כשבוחנים את הנתונים בישראל, התשובה איננה מלהיבה.

בשנים 2000-2010 נוצר הרושם שהכלכלה "שכחה" את האקדמיה - תקציבי ההשכלה הגבוהה קוצצו והמוסדות המובילים עמדו על סף פשיטת רגל. "עם הקמת המדינה, האקדמיה הייתה בראש סדר העדיפויות מבחינת ההשקעה", אומר פרופ' יצחק בן ישראל, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע. אז מה קרה? מדובר, הוא מסביר, ב"שילוב של לחץ ממקורות אחרים שדרשו השקעה, כמו מערכת הביטחון וגם מתפיסה שאין צורך להשקיע במה שפועל ומצליח וכן התלהבות רבתי מההפרטה", אומר בן ישראל.

בשנים האחרונות בוצעו מאמצים אדירים להציל את המצב, בהובלת שר החינוך גדעון סער ופרופ' מנואל טרכטנברג, שכיהן כראש הות"ת. טרכטנברג בנה תוכנית שנועדה לשקם את האוניברסיטאות, להשיב אליהן מדענים שנטשו לחו"ל והקים במקביל מרכזי מצוינות. התוכנית תוקצבה ב-7.5 מיליארד שקל על פני שש שנים.

בכירי האקדמיה נשמעים כיום הרבה פחות מבוהלים, אולם הם עדיין לא מפויסים לחלוטין. "אנשים בישראל לא מבינים עד כמה היכולת שלנו לשרוד תלויה בחוסן האקדמי שלנו", אומר בן ישראל. "אני אומר את זה גם כראש מפא"ת לשעבר (בן ישראל השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף ועמד בראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית. הוא זכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל).

"אין סיכוי", הוא מוסיף, "שנוכל להתמודד עם האיומים סביבנו כמותית, אז אנחנו חייבים להתמודד איתם איכותית. מה זה איכותית? כלומר - אנשים חושבים. זה תלוי במערכת התיכונית וגם במערכת האוניברסיטאית.

"מדינה עשירה ומפונקת"

"אנחנו דואגים כל הזמן", הוא אומר, "ליצור את הקשר בין האקדמיה לצבא דרך פרויקטים כמו תלפיות, העתודה ומכוני מחקר בתחום הצבאי באוניברסיטאות. לקשר הזה יש המון פירות גם בהיי-טק הישראלי, שמוזן מן האקדמיה והצבא והקשר ביניהן ומצידו מזין בחזרה את הכלכלה ואת הצבא.

"גם ההישרדות הכלכלית שלנו תלויה בחוסן האקדמי שלנו. ישראל היא מדינה שלעולם לא תמכור מוצרים, אלא ידע. לכן משברים גלובליים עוברים עלינו בקלות יחסית".

- בכמה צריך להגדיל את התקציב כדי לשמור את היתרון האיכותי?

"זה כמובן תלוי על חשבון מה. בעיקרון, המתווה של טרכטנברג הוא בסך הכול טוב, אבל הייתי מוסיף תמיכה של עוד מיליארד שקל בשנה - שזה כלום בתקציב הכולל של מדינת ישראל - לתחומים כגון חלל.

"ישראל טיפחה את המדע גם בתקופות של צנע. עכשיו אנחנו מדינה יחסית עשירה ומפונקת ושכחנו את העיקר. שכחנו הרבה דברים, בין השאר את העובדה שהיתרון התחרותי שלנו מבוסס על מדע וטכנולוגיה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988