מיהו קאסם סולימאני, האיראני שלישראל יש בו עניין מיוחד?

המהפכה האסלאמית רק בחיתוליה, והאיש עליו מוטלת המשימה הוא הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח "אל קודס" של משמרות המהפכה האיראניים, ה"בוס" של נסראללה והסיוט הגדול ביותר של המערב

ספק גדול אם השם קאסם סולימאני אומר לכם משהו. האמת? אפילו בקרב גופי המודיעין במערב יודעים מעט מאוד על גנרל קאסם סולימאני, שלישראל יש בו עניין מיוחד. מצד שני, כמה מכם הכירו את שמו של עימאד מורנייה בטרם חוסל?

הוא נולד ב-11 במארס 1957 בכפר ראבורד סמוך לעיר קום באיראן, למשפחת פלחים ענייה. כבר בגיל 13 הוא עבר לעיר הגדולה ועבד בבניין על מנת לסייע בכלכלת המשפחה. העיר קום, יש לציין, היא המרכז הדתי החשוב של איראן ובעבר הייתה בסיס הפעולה של מנהיג המהפכה האסלאמית, האייתוללה חומייני. סולימאני, כמו רבים מבני דורו, גויס למשמרות המהפכה, ה"פאסדראן". "היינו צעירים ורצינו לשרת את המהפכה בכל דרך", הוא סיפר פעם בראיון נדיר שהעניק לביטאון התנועה באיראן.

בניגוד לכמה מנהיגים איראנים חשובים, כמו הנשיא אחמדינג'אד למשל, סולימאני נחשב לקנאי, לא רק בהשקפותיו, אלא גם לפרטיותו: אפילו על משפחתו אין מידע, אבל לכולם ברור שהוא איש מפתח בפעילות החוץ של איראן. תחת סולימאני, שהפך למפקד כוח "קודס" במשמרות המהפכה בשנת 1998, משרתים, על פי ההערכות של גורמי ביון מערביים, כמה אלפי סוכנים איראנים ומיעוט של בני לאומים אחרים. על הגנרל סולימאני הוטלה המשימה לפעול בצורה חשאית מחוץ לגבולות איראן. הרעיון שעמד מאחורי הקמת הכוח היה לבנות מנגנון מבצעי - כוח מובחר שייצא את המהפכה האסלאמית החוצה.

מבוקש מספר אחד

סולימאני מופיע ברשימה השחורה שפרסם משרד האוצר האמריקאי, האוסרת על חברות ואזרחים אמריקאיים לקיים עמו קשרי מסחר. ברשימה זו מופיע גם מספר הדרכון הדיפלומטי האיראני שקיבל בתקווה שהנתון יסייע בזיהויו. איסור על קשר עמו מוזכר גם בהחלטה 1747 של מועצת הביטחון של האו"ם, ממארס 2007, שהטילה עיצומים על איראן בשל סירובה להשעות את פעילותה הגרעינית ולחדול מהעשרת אורניום. לפי מקורות מודיעין במערב, סולימאני היה האחראי המרכזי לציודו של חיזבאללה בטילים וברקטות לטווח ארוך ותיפקד כרוח החיה בגיבוש תורת ההפעלה שלהם נגד ישראל.

אגב חיזבאללה, סולימאני מגיע מדי פעם באופן חשאי ללבנון ונפגש עם חסן נסראללה ועם מפקדים בכירים של הארגון. ברגעים אלה המודיעין הישראלי יוצא מגדרו בניסיון להבין מה מתבשל בשיחות בינו לבין נסראללה. בעבר למשל, הוא יצר קשרים הדוקים במיוחד עם עימאד מורנייה, שהיה מפקד העל של הזרוע הצבאית של חיזבאללה (עד שחוסל בדמשק, לפי מקורות זרים בידי ישראל). הקשרים בין השניים הפכו לידידות אישית ומורנייה, כך מספרים, נהג ללון בביתו של סולימאני כשביקר בטהרן.

המודיעין האמריקאי טוען שהוא נחשב לקצין מושחת, מי שיש לו השקעות, נכסים ועסקים בלבנון ובמדינות המפרץ, שמכניסים לכיסיו סכומי כסף נאים בכל שנה.

חברים לנשק

את ניסיונו הצבאי והפיקודי רכש סולימאני במלחמה נגד עיראק בסוף שנות ה-70. הגנרל נחשב לאחד הנאמנים המקורבים ביותר לנשיא אחמדינג'אד. מי שמקבל את ההחלטות המבצעיות העיקריות היום באיראן, הוא הנשיא, בהתייעצות עם ראשי משמרות המהפכה. לאחר שההחלטות מתגבשות, הן מועברות לאישורו של האייתוללה עלי חמינאי. במילים אחרות, חלק ניכר מהפעילויות האיראנית נולד בשיחות הללו בין הגנרל סולימאני לאחמדינג'אד, לפני שהן עוברות לאישור חמינאי.

תחת פיקודו של סולימאני נמשך טיפוחו של ארגון חיזבאללה בלבנון והתהדק שיתוף הפעולה עם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה מאז 2007. הסיוע לארגונים אלו התבטא בין השאר בהעברת מאות מיליוני דולרים בשנה, בהברחת אמצעי לחימה ובהדרכת לוחמים במחנות אימונים באיראן. סולימאני נחשב אף כבעל השפעה רבה גם על המיליציות השיעיות בעיראק. במארס 2008 סייע בהשכנת הפסקת אש בין כוחות הממשלה העיראקית ל"צבא המהדי" בהנהגתו של המנהיג השיעי מוקתדא א-סאדר.

"אל קודס" (ירושלים) הוא למעשה יחידת עילית למשימות מיוחדות מאחורי קווי האויב. מאז היווסדו כפוף הכוח ישירות למנהיג העליון שהוא ראש המדינה. נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד שירת באל-קודס במחצית השנייה של שנות ה-80, הגיע לדרגת קולונל והשתתף במבצעים חשאיים בשטח עיראק.

תפקידו של "אל-קודס", הנחשב לגוף חשאי וממודר במיוחד, הוא לארגן, לאמן, לצייד ולאמן תנועות אסלאמיות, שדוגלות בהפצת רעיונות המהפכה. עם המשימה הזאת יוצאים אנשיו לפעול באפריקה, אסיה, דרום-אמריקה ואירופה כדי לגייס, לאמן, לרכוש אמל"ח ולהוציא לפועל פיגועים, ובמקביל לפורר משטרים בניסיון להפיץ את התורה האסלאמית ולהפוך מדינות לתומכות איראן. כמו כן, מפעיל הכוח רשתות של סייענים ותשתיות טרור "רדומות" במזרח התיכון וברחבי העולם.

מזרח תיכון חדש

"כוח קודס" מנהל מבצעים צבאיים מסוג זה ברחבי המזרח-התיכון, ומקל על השגת היעד האסטרטגי של חמינאי ואחמדינג'אד: לייצא את המהפכה ולכונן "סהר איראני-שיעי" אשר באמצעותו תוכל איראן לתבוע לעצמה את ההגמוניה באזור, מטהרן דרך בגדד, לעבר דמשק וביירות, ודרומה, לעזה.

האירוניה היא, שהשם "כוח קודס" הפך למותג איראני בימי מלחמת איראן-עיראק, לאו דווקא כהשתקפות החשיבות שייחס חומייני לכיבוש בירת ישראל. היעד המוצהר של "כוח משמרות המהפכה האסלאמית" היה אמנם "לשחרר" את ירושלים (אחרי שיכבשו את בגדד כמובן), אבל חומייני הרבה לעסוק בהפצת המהפכה בערים השיעיות בעיראק, כגון כרבלה ונאג'ף, והעמיד את ירושלים במקום נמוך יותר בסדרי העדיפויות שלו.

"כוח משמרות המהפכה האסלאמית" פועל במקביל לצבא הסדיר האיראני. בידיו הופקדה הפעלת הכוחות הרגישים ביותר ומערכות הנשק של המשטר, לרבות נשק להשמדה המונית, תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן ופעולות החתרנות בארצות חוץ.

דוגמה אחת היא למשל שייח' נעים קאסם, שהיה אחד ממייסדי החיזבאללה, ומשמש כעת כסגן המזכיר הכללי של הארגון; בספרו, העוסק בתולדות חיזבאללה, הוא מפרט כיצד הגיבוי האיראני הרשמי להקמתו "בא לידי ביטוי באמצעות שליחת המשמר המהפכני האסלאמי ללבנון". אנשי "אל קודס" הקימו מחנות אימונים עבור החיזבאללה בלבנון ופיקחו על הנעשה בהם. בהמשך הם גם העבירו כמויות נשק בלתי נתפסות לאנשי הארגון הלבנוני בניסיון להופכו לשולט במדינה. בכירים בצה"ל מציינים כי "כוח קודס", בפיקודו של קאסם סולימאני, היה אחראי לפעילות הצבאית האיראנית ולהנחיית ארגוני הטרור הפלשתיניים בסוריה ובכל רחבי האזור.

תמיכת האיראנים בחיזבאללה באמצעות "כוח קודס" כוללת מענק בן כמיליארד דולר בשנה, אימונים בלבנון ובאיראן, ואספקת נשק מתקדם ומודיעין על ישראל. בנאום נדיר שנשא בפני אנשיו אחרי מלחמת לבנון השנייה, אמר סולימאני ש"בעקבות הניצחון על ישראל נוצר עכשיו מזרח תיכון חדש, לא אמריקאי אלא אסלאמי".

חסינות דיפלומטית

ישנן ראיות חד-משמעיות הקושרות בין ההנהגה האיראנית ל"כוח קודס" בקשר לפיגוע במרכז הקהילה היהודית בארגנטינה ב-1994. ב-2006 פרסם התובע הכללי של ארגנטינה פקודת מעצר בינלאומית לרפסנג'ני, וילאייטי ופלאהייאן, וכן למוחסיין ריזאי, לשעבר מפקד "כוח משמרות המהפכה האסלאמית", לאחמד ואהידי, מפקד יחידת הפעולות המיוחדות של "כוח קודס", ולעימאד מורנייה, שעמד בראש שירות הביטחון החיצוני של החיזבאללה, עושה דברה של איראן, ושנמצא אחראי ישירות לביצוע ההתקפה. כתב האישום בארגנטינה קבע גם כי התקפת הטרור אושרה על ידי המנהיג העליון, עלי חמינאי, שלא הוזכר בפקודת המעצר בגלל מעמדו ככהן דת.

אחמדינג'אד וחמינאי מיקדו מחדש את יעדי המהפכה האסלאמית של חומייני, והם מנחים את "כוח משמרות המהפכה האסלאמית" ואת "כוח קודס" לפי אותו הקשר אסטרטגי ואידיאולוגי. כיום שולט "כוח משמרות המהפכה האסלאמית" בכל טילי הסקאד והשיהאב של איראן, ברוב הנשק הכימי והביולוגי שלה, ומעמיד לרשות ההנהגה הצבאית את ייצור הטילים והנשק להשמדה המונית. "כוח משמרות המהפכה האסלאמית" מקיים גם קשרים הדוקים עם ענף פעילות החוץ של משרד המודיעין והביטחון האיראני.

איך קורה שטרוריסטים בכירים פועלים בחופשיות שכזאת ברחבי העולם? אנשי "כוח קודס" פועלים לעתים תכופות כדיפלומטים איראנים, ומנצלים את שגרירות איראן בדמשק כבסיס לוגיסטי חשאי לתיאום הברחות נשק ולפעולות טרור נוספות. המודיעין הישראלי עוקב אחר הנוכחות של "כוח קודס" באזור בעל-בק שבלבנון, שם הוא פועל נגד ישראל כזרוע החוץ של משמרות המהפכה האיראניים. "כוח משמרות המהפכה האסלאמית" מקבל הנחיות רשמיות מהדרגים הבכירים ביותר של ההנהגה האיראנית בטהראן.

אבו חסן

כדי להבין עד כמה הקשר הזה הדוק, יש לדעת כי החיזבאללה, אולי הגורם החזק ביותר בלבנון היום, אינו פועל כגורם עצמאי. נסראללה הוא שליחו האישי של חמינאי, והוא מתאם את פעולותיו עם ההנהגה האיראנית הבכירה. מבחינה מבצעית, החיזבאללה מתאם פעולות טרור עם ההנהגה האיראנית באמצעות סולימאני, שהפך לאחת הדמויות הבכירות בהיררכיית הטרור האסלאמי. לקשר הזה יש השפעה לא רק על גבולה הצפוני של ישראל: החיזבאללה משמש גם צינור מעבר של כספים, נשק ואימונים לקבוצות טרור פלשתיניות באמצעות "יחידה 1800" בלבנון. זהו ערוץ נפרד מ"כוח משמרות המהפכה האסלאמית", שדרכו מעביר החיזבאללה כספים וסיוע אחר ישירות לארגונים כגון הפתח, הג'יהאד האסלאמי והחמאס.

גורמי ביטחון בישראל מצביעים על פעילי "כוח קודס" בלבנון כאלה ששיגרו את הטיל הסיני מונחה המכ"ם 820C, שפגע בספינת סיור ישראלית בשבוע הראשון של מלחמת לבנון השנייה והרג ארבעה אנשי צוות.

קצין בכיר לשעבר במודיעין האמריקאי תיאר באחרונה באוזני עיתונאים ש"כוח קודס" בנוי משמונה מחלקות, עם אחריות גיאוגרפית על מדינות המערב, עיראק, אפגניסטן, הודו ופקיסטאן, לבנון, ישראל והפלשתינים, צפון-אפריקה, טורקיה וחצי האי ערב. בגלל המידור הקפדני, לא ידוע כמה לוחמים מונה הכוח. ההערכות נעות בין 3,000 חיילים וקצינים לכ-20 אלף. אנשי הכוח מאומנים היטב למשימות חבלה, ארגון תאים חשאיים ופעולות מודיעין, ויש להם גם מהנדסים מומחים לטילים. אנשיו של סולימאני סייעו לכורדים בעיראק שנאבקו בשלטונו של סדאם חוסיין, לברית הצפונית בהנהגת אחמד שאה מסעוד, לאפגניסטן שנלחמה בטאליבן, וכן ללוחמים מוסלמים בבוסניה במלחמות הבלקן. בשנים האחרונות מתועלת מרבית פעילות לוחמי "אל קודס" לעזרת צבא המהדי בעיראק, לחיזבאללה בלבנון, לחמאס ולג'יהאד האסלאמי.

ההערכות הן כי מאז 2004 אימנה איראן כ-3,000 לוחמי חיזבאללה בבסיסי אימון מיוחדים בטהראן, בהדרכתם ובפיקוחם של קצינים בכירים. על פי דיווחי חדשות באיראן, בקיץ 2006 הובאו ללבנון מאות מהנדסים וטכנאים איראנים במסווה של משרתים מקומיים לדיפלומטים איראנים, כשלמעשה סייעו בהקמה של מחסני תחמושת שהכילו טילים רבים.

"סיוע הומניטארי"

האיראנים פועלים באמצעות הגנרל סולימאני ואנשיו גם ברצועת עזה, כדי להקים מערכת דומה לזו שהקימו בלבנון ובכך ליצור שלוחה איראנית נוספת בגבולה הדרומי של ישראל. מבחינת איראן, עזה היא הזדמנות טובה להשיג דריסת רגל במסווה של פעילות הומניטארית, ככיסוי לפעילות שמטרתה המעשית היא הזרמת סיוע ישירות לחמאס ולג'יהאד האסלאמי.

כך הפכו מפקד "כוח קודס" ואנשיו ל"כלי נשק" בידי הנהגת המשטר האיראני - כלי נשק חיוני שיאפשר לאחמדינג'אד ולחמינאי לאכוף את המהפכה על איראן ולייצא אותה לשאר העולם הערבי והמוסלמי, ובהמשך גם למערב, בדרך למעמד של מעצמה עולמית. מנקודת ראותה של הנהגת המשטר האיראני, ערעור היציבות בעיראק, בלבנון, ברצועת עזה ובגדה המערבית (וכפועל יוצא מכך, גם בישראל), הוא חלק בלתי נפרד מהמטרה האיראנית הכוללת, המונעת על ידי הרצון להשיג הגמוניה אזורית תחת מטרייה גרעינית מוסלמית.

עם המידע הזה מנסים גופי ביון בעולם לעצור את האיש הזה ולמנוע ממנו להגשים את החלום האיראני, חלום שעלול להיות סיוט עבור אזרחים רבים ברחבי תבל.