חגיגת משרות אמון במשרד ראש הממשלה: במהלך 15 השנה האחרונות חלה עלייה חדה במספר משרות האמון, ומ-9 משרות אמון ב-1995 עומד מספר המשרות ב-2011 על 53. בין כהונתו הראשונה של בנימין נתניהו לזו השנייה, גדל מספר המשרות של היועצים והעוזרים הנושאים במשרות אמון פי 6.
בתקפה זו כיהנו 7 ממשלות ו-5 ראשי ממשלה: שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט. עיקר הגידול היה בתקופתו של ברק, אז נוספו 14 משרות; ואילו בתקופת אולמרט התווספו 11 תקנים. בתקופת פרס לא נוספו משרות אמון.
דוח המבקר:
■ גיל שפר, מנהל לשכת נתניהו, לא עמד בתנאי הסף לתפקיד
■ המקרה המוזר של שלום שלמה: יועץ פוליטי או יועץ לענייני דרוזים?
■ חגיגת שכר במשרד מנכ"ל לשכת ראש הממשלה אייל גבאי
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מצא כי נציבות שירות המדינה אישרה את החריגה במספר התקנים במשרד, אולם מבלי שקבעה לכך כללים ברורים ומבלי שהגדירה צרכים מיוחדים כפי משחייב התקשיר.
נציב שירות המדינה לשעבר, שמואל הולנדר, הסביר בתשובתו למבקר כי העלייה במספר המשרות נובעת "מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, בהיקף הפעילות הממשלתית ובגידול בצרכים הציבוריים. מגמה זו לא יכלה לפסוח על משרד ראש הממשלה".
המבקר: האחריות מוטלת על משרד ראש הממשלה ונציבות שירות המדינה
דוח המבקר חושף ליקויים קשים באיוש משרות אמון במשרד ראש הממשלה ומטיל את האחריות על משרד ראש הממשלה ועל נציבות שירות המדינה. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, קובע כי שני הגופים כשלו במילוי תפקידם כגורם בעל סמכויות ביצוע מרכזיות וכשומר סף בנוגע למשרות האמון במשרד ראש הממשלה, ומטיל עליהם את מלוא האחריות.
בחודשים פברואר 2010 - פברואר 2011 בדק משרד מבקר המדינה, לסירוגין, במשרד ראש הממשלה ובנציבות שירות המדינה את העסקת העובדים במשרות אמון במשרד ראש הממשלה. הביקורת נעשתה במהלך התקופה שבה כיהן מר בנימין נתניהו כראש הממשלה ה-32, אך התייחסה גם לתקופות כהונה של ראשי ממשלה קודמים.
לינדנשטראוס מגדיר את הליקויים "חמורים", והם כוללים מתן פטור מחובת מכרזים למשרות אמון רבות שלא כדין, הגדלת תקן המשרות מבלי שנקבעו כללים לכך, אי-סדרים חמורים בניהול כוח-אדם שהובילו למקרים של אי-התאמה בוטה בין הגדרות התפקידים שנקבעו לעובדים במשרות אמון ובין תפקידיהם בפועל.
המבקר קובע כי העסקה במשרות אמון משמשת לעקית חובת המכרזים, דבר הפוגע בעיקרון שוויון ההזדמנויות ובאמון הציבור בשירות הציבורי. לדבריו, "אין לקבל התנהלות כזו במערכת ממשלתית בכלל ובמשרד ראש הממשלה בפרט".
עוד קובע המבקר כי חלק ניכר מהעובדים במשרות האמון מילאו תפקידים בעלי אופי מקצועי, וכתוצאה מכך נפגעה מאוד השמירה על אופיו הממלכתי, הבלתי פוליטי של משרד ראש הממשלה.
בעקבות הביקורת הודיע משרד ראש הממשלה על הקמת ועדה ציבורית מקצועית לבחינת מבנה המשרד, כולל העסקת עובדים במסגרת משרות אמון.
"דוח מבקר המדינה מתייחס לשנים 1995-2010, תקופה שבה כיהנו 7 ממשלות ו-5 ראשי ממשלה. בעוד בממשלות הקודמות גדל מספר משרות האמון, הרי שמאז כניסתו לתפקיד של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קוצץ מספר משרות האמון ב-6 תקנים, זאת על אף הגידול המשמעותי בהיקף העבודה", נמסר מלשכת ראש הממשלה. "כדי לבחון את מבנה לשכת ראש הממשלה הורה נתניהו על הקמת ועדה ציבורית שבראשה עומד יוסי קוצ'יק. הוועדה צפויה להגיש את מסקנותיה עד לסוף השנה. בבית הלבן יש כ-3,500 משרות אמון, פי 150 בהשוואה לישראל (ביחס משרת אמון לאזרח)".
הגידול בתקן משרות האמון האישי יועצים ועוזרים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
