"לבקש מנתניהו לשנות מדיניות - כמו לבקש מדתי לחלל שבת"

"מעמד הביניים עובד ומתפרנס ולא יכול לגמור את החודש, הוא רואה שהמשק חזק, שיש יציבות כלכלית, והוא לא יכול לקנות דירה. הוא יודע שהמדינה מרוויחה הרבה כסף על הדירה, אדם רואה שהוא מקבל חשבון מים מנופח כאילו הוא מנהל חברה גדולה ולא משפחה רגילה. אני אמרתי שהציבור לא ישתוק" - כך אמר היום (ב') יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, בכנס סוף שנת המס של פירמת רואי החשבון PwC Israel.

"הפתרונות צריכים לעמוד על 3 רגליים, הראשונה, הפחתת המסים העקיפים והעלאת המסים הישירים, השנייה נושא הריכוזיות וכל מה שנלווה לעניין הזה והשלישית היא הציבור - הציבור לא בודק על מה הוא משלם. חלק גדול מהמחאה הציבורית הוא כלפי הציבור, הוא לא צריך לקנות כל מה שמפורסם.

"העשירונים העליונים, חלקם לפחות, קיבלו מהמדינה משאבי טבע במחיר מצחיק - מפעלי ים המלח, נפט וגז. המדינה נתנה לאנשים שעודדו תעסוקה והקימו מפעלים. אבל כשמסתכלים היום בעידן שאנו חיים, זה דבר שלא מתקבל על הדעת", הוסיף גפני.

גפני התייחס להתנגדותו לוועדת טרכטנברג: "אני התנגדתי לעצם הקמת הוועדה. ממשלה וכנסת לא מקימים ועדה על דבר מובן מאליו, שעבורו נבחרה הממשלה והכנסת. הנושא הכללי נדון בכנסת בוועדת הכספים, כולם יודעים את זה. כל הנושאים כולל נושא החינוך והרווחה, המס ועוד. למה היה צריך ועדה ציבורית? האם אנחנו יודעים פחות מהם?"

גפני הוסיף ואמר כי עד שפרצה המחאה החברתית, ועדת הכספים ניסתה לשנות את המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה בנימין נתניהו אך הוא סירב לסטות ממנה, "זה היה כמו לומר לאדם דתי שייסע בשבת. הוא סירב לשנות את המדיניות הכלכלית שלו בשום אופן, למרות שוועדת הכספים קראה לכך שוב ושוב. כשנתניהו החליט לבסוף בשל המחאה החברתית לשנות את המדיניות, הוא מצא דרך - להקים ועדה ציבורית מיותרת".

ח"כ גפני סיכם ואמר כי "אני תומך במחאה החברתית. אבל המנהיגות צריכה להיזהר לא ללכת שבי אחרי המחאה, מנהיגות צריכה לעשות את מה שהיא מבינה וזה טובת הציבור".

רו"ח אבי ברגר, שותף מנהל PwC Israel, אמר כי "נטל המס הכולל בסופו של יום מוטל על שני העשירונים העליונים. יש לטפל בכל שינוי במשטר המס בזהירות, במתינות ובצורה מדורגת שבוחנת את המשמעות על ציר הזמן".