מגזר הכשר קראי

פסק דין שניתן השבוע מספק הצצה קטנטנה אל המאבק בין הרבנות לקראים

בני העדה הקראית בישראל הרגישו השבוע שהחזירו להם את הכבוד. זמן רב הם מחכים לניצחון שהושג בבית משפט השלום ברמלה, לקול צהלות של עשרות מהם. תחילתו של הסיפור בקנס בסך 1,000 שקלים שהטילה הרבנות הראשית על אטליז ותיק ברמלה, המציג עצמו כ"כשר בהשגחת היהדות הקראית". הרבנות טענה כי מדובר בהטעיית הציבור, שכן על-פי החוק אין להציג בית אוכל ככשר אלא אם יש ברשותו תעודת כשרות מטעמה. בעלי האטליז, שאף מקבלים סיוע ממשרד הדתות להפעלתו, טענו ל"אלמנט של כפייה דתית". לדבריהם, האטליז נותן מענה לצורכי הקראים, שדיני הכשרות שלהם שונים מאלה של ההלכה הרבנית.

בעלי האטליז, ביניהם גם עמותת היהדות הקראית העולמית, לא הלכו לבית משפט בגלל 1,000 שקלים אלא בגלל העיקרון. בני העדה, המונה כ-30 אלף אנשים, מנהלים מאבק רב שנים להכרה ציבורית ומשפטית. הקנס הזה, שהוטל לראשונה על אטליז קראי מאז נחקק חוק איסור הונאה בכשרות ב-1983 וריכז בידי הרבנות את הסמכות הבלעדית בענייני כשרות, גרם להם לחשוש משינוי מדיניות מצד הרשויות.

השופט הישאם אבו-שחאדה הורה על ביטול הקנס וקבע כי לא הייתה הטעייה של הציבור, שלא יכול לפרש בצורה שגויה את המילים "בהשגחת היהדות הקראית". אבו-שחאדה, בעברו עו"ד לזכויות אדם, שגם יודע דבר או שניים על תחושת קיפוח, ציין בפסק הדין כי שירותי הדת עבור הקראים, שמעולם לא הוסדרו בחקיקה, הם אנומליה משפטית "בעידוד רשויות השלטון", ולא חסך ביקורת ממשרדי הממשלה השונים. פסק הדין הזה מציף בעיה מורכבת וסבוכה של יחסי גומלין בין דת למדינה. למרבה הצער, היא אחת מיני רבות.