מה הובס היה אומר?

לפני כשנה הגיע סטודנט למשרדו של פרופ' ניב גורדון, מרצה בכיר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ובעבר ראש המחלקה. המטרה הייתה ראיון לתפקיד מתרגל במחלקה. איך זה נגמר? בפוסט שהעלה הסטודנט בפייסבוק תחת הכותרת "סוריאליזם במיטבו", ובו האשמות ורמיזות בנוגע להשקפותיו של גורדון. על-פי התיאור, גורדון שאל אותו על מידת סיפוקו מהלימודים בפקולטה, וכשהסטודנט השיב שהוא מבסוט מבחינה חברתית אבל שיש לו בעיה עם האוריינטציה המחלקתית, גורדון הבהיר לו שמה שמעניין אותו זה הציונים. מכאן ואילך ממשיך הסטודנט בתיאור דמיוני של מחשבותיו כביכול של גורדון: "מי שלח אותו אליי? האם זה השב"כ? האם כוחות הריאקציה הבורגנית? מי מנסה להרוס את המחלקה המרקסיסטית הסוציאליסטית הבולשביקית הנפלאה שלי?".

אפשר להניח שהסטודנט הזה חכך ידיים בהנאה בשבוע האחרון, ואפשר להניח שהוא לא היה היחיד, כשוועדה בינלאומית שמונתה על-ידי המועצה להשכלה גבוהה נתנה רוח גבית לאלה הטוענים כי המחלקה נגועה ב"שמאלנות יתר". מדובר בוועדה שבדקה מחלקות למדע המדינה במוסדות האקדמיים השונים, והמסקנות שלה בנוגע לאוניברסיטת בן-גוריון היו קשות: הליקויים המקצועיים במחלקה, יחד עם הערות על האקטיביזם הפוליטי שבה, מצריכים טיפול מיידי. אם זה לא יקרה, המליצה הוועדה, יש לסגור את המחלקה כמוצא אחרון.

באופן טבעי, בימים שבהם כל כותרת שנייה מדברת על חוקי השתקה, החלשת הדמוקרטיה ורדיפת השמאל, התקשורת חגגה. האם מישהו מנסה לשים מקל בגלגליה של המחלקה "השמאלנית" בבן-גוריון או שמא מדובר בדיון אקדמי מקצועי גרידא? הנה הסיפור שמאחורי הדוח והסערה שבעקבותיו.

הרקע | על הכוונת של הימין

לפני שנתיים פרסם פרופ' ניב גורדון מאמר בלוס אנג'לס טיימס ובו כינה את ישראל מדינת אפרטהייד ואף קרא להטיל עליה חרם. ברזומה של גורדון יש גם ביקור אצל יאסר ערפאת במוקטעה בעת מבצע חומת מגן והפגנה בעד המשט לעזה. מאז, המחלקה נמצאת על הכוונת של תנועת הימין אם תרצו, שאיימה כי אם לא יפטרו את גורדון ושכמותו היא תפעל למניעת תרומות לאוניברסיטה.

לדידו של פרופ' דיוויד ניומן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה שבמסגרתה פועלת המחלקה, הדוח האחרון הוא בסך-הכול עוד אבן דרך במלחמה של אם תרצו ודומיה: "זה התחיל עם ישראקמפוס (ארגון ששם לו למטרה לחשוף את 'האקדמאים האנטי-ציוניים החותרים תחת קיומה של מדינת ישראל בכסות של חופש אקדמי'); נמשך באם תרצו; והגיע אפילו עד NGO מוניטור (גוף מחקרי שבודק את הקשר בין ארגוני זכויות אדם לגופים אנטי ישראליים מובהקים, ה' מ'). הדברים האלה מטפטפים למועצה להשכלה גבוהה ולוועדת החינוך של הכנסת. אני לא חושב שאני מחפש קונספירציות, אבל אני רואה בזה סכנה גדולה".

הוועדה | מלחמת התשה

צריך להגיד כבר עכשיו שמינוי הוועדה הבינלאומית הוא נוהל שגרתי, שנועד לבחון את המחלקות באוניברסיטאות ולפקח על התקדמותן.

כדי לעמוד על טיבה של הוועדה צריך קודם להכיר את חבריה ואת תפקידיהם. להלן הפירוט: היו"ר, פרופ' תומס ריסה מהמכון למדע המדינה באוניברסיטה החופשית של ברלין; פרופ' גבריאל בן-דור מבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה; פרופ' בנג'מין כהן מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה סנטה ברברה; פרופ' אלן אימרגוט מבית הספר למדעי החברה באוניברסיטת הומבולדט בברלין; פרופ' רוברט ליבר מהמחלקה לממשל באוניברסיטת ג'ורג'טאון; פרופ' גליה גולן מבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי; ופרופ' אברהם דיסקין מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ומבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה.

על שני השמות האחרונים כדאי להתעכב: פרופ' גולן סירבה לחתום על הדוח והטילה ספק באובייקטיביות שלו; פרופ' דיסקין פרסם לפני כשנה מאמר ב"ישראל היום", שבו תיאר את תחושותיו כנטע זר באוניברסיטה העברית בין הקולגות שיצאו מדי שבוע להפגין בשיח ג'ראח, ואף צידד בדוח של אם תרצו.

תגובת המל"ג לטענה הזו מעניינת: "תפקידה של ועדת ההערכה הבינלאומית הוא להעריך את האיכות האקדמית (ההדגשה במקור, ה' מ') של המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון ולא לעסוק בטענות ובדעות של מאן דהוא". איך זה מתיישב בדיוק עם החלק בדוח שמדבר על דעתנות יתר ועל מעורבות פוליטית? למל"ג פתרונים.

"היו כמה אנשים בוועדה שבאו עם דעה מוקדמת גם כתוצאה מגישה פוליטית", מספרת פרופ' גולן, שאף כתבה במכתב למל"ג כי התנהלה מלחמת התשה בין שניים-שלושה גורמים בוועדה. "הם אמנם לא היו הרוב המכריע של הוועדה, אבל יש אנשים חזקים יותר. יש אנשים שלא הרגישו כמוני. אני הרגשתי את זה ודיברתי על זה. ולכן לא יכולתי לחתום על הדוח". בהתייחס לדוחות על מוסדות אחרים, סיכמה גולן במכתבה למל"ג, "הייתה לי תחושה שללא קשר לליקויים האקדמיים שהתגלו, שגם אני מסכימה שקיימים, הדוח הפגין יד קשה יותר כלפי המחלקה בבן-גוריון. ובפרט, אני לא רואה כל סיבה להציע לסגור אותה".

במל"ג אומרים בתגובה כי פרופ' גולן אכן כתבה בחוות דעת המיעוט שאין מקום להמליץ על סגירת המחלקה בגין הליקויים האקדמיים, אולם לא כללה כל אמירה ביחס לאווירה עוינת ששררה כביכול בוועדה. "אנו מצרים על כך", אומרים שם, "שפרופ' גולן מצאה לנכון לציין את הדבר בשלב מאוחר יותר".

גורם המקורב לוועדה אף מרחיק וטוען כי "יו"ר הוועדה, שכתב את הדוח, הוא איש שמאל מובהק".

הדוח | פרסומים במחלוקת

ההתייחסות בדוח כוללת ליקויים אקדמיים כמו מחסור בתקנים ומיעוט במחקרים ובפרסומים, אבל מה שהדליק נורות אדומות בבן-גוריון הייתה ההצבעה על אקטיביזם פוליטי.

פרופ' ניומן טוען שהוועדה פשוט לא הביאה בחשבון את התנאים הייחודיים שבהם הוקמה ובהם היא פועלת: "בניגוד לפקולטות אחרות, ששם לא פעם הדוקטורנטים מגיעים בשיטת 'חבר מביא חבר', בפקולטה הזו גויסו אנשים במכרזים בינלאומיים, בלי שהייתה איתם היכרות קודמת. נאספו באופן לא פרופורציונלי אנשים בעלי תפיסות קצת שונות ולא ממוסגרות במסגרות".

נוימן גאה באינטרדיסציפלינריות של הפקולטה ושל המחלקה, שבניגוד למחלקה אחרות במדע המדינה, משלבת אנשים מתחומים שונים: הוא עצמו גיאוגרף, יש גם היסטוריונית, וראש המחלקה, פרופ' דני פילק, הוא רופא בעברו.

פילק מחדד את הדברים ומעלה את האפשרות שהוועדה הגיעה מראש עם כלים לא מתאימים: "תראי, יש בדוח דברים נכונים, כמו הצורך בחיזוק הקורסים במתודולוגיה. אבל יש גם דברים שקשורים בפער בין התפיסות לגבי מה מחלקה כזו צריכה להיות. שני האנשים שהקימו את המחלקה לא באו מתחום מדע המדינה פרופר. זה היה ברור וידוע לכולם, וזה היה באישור ובהסכמה של המל"ג. אולי זה לא הובהר מספיק לוועדה, וזה כנראה יצר תיאום ציפיות לא נכון. צריך לזכור גם שהמחלקה שלנו היא המחלקה הצעירה ביותר, ושבכל תוכנית חדשה יש בהתחלה טעויות. אני לא אדרוש מסטז'ר את אותו הידע שאדרוש מרופא".

מעבר לכך, מסביר פילק, יש גם טעויות של ממש בדוח עצמו: "הם כותבים שיש רק קורס אחד של התנסות פרקטית, אבל יש לנו שלושה קורסים; הם מציינים חוסר יכולת לגייס תרומות מקרנות מחקר תחרותיות, אבל בפועל חמישה-שישה חברי סגל גייסו מקרנות מאוד תחרותיות. הדברים האלה לא נאמרו בדוח. גם הטענה שלהם שמעורבות פוליטית וחברתית היא דבר פסול מוזרה בעיניי. הרי כל הזמן מבקרים את האקדמיה על זה שהיא מגדל שן, ופתאום זה הופך לפסול?".

פרופ' ניב גורדון טוען לאי-דיוקים נוספים בעבודת הוועדה: "לנו יש מחלקה עם תשעה חברי סגל. בתל אביב יש 18-17. מבחינת ההישגים האקדמיים שהם מצביעים עליהם, אלה של תל אביב נמוכים או דומים לאלה שלנו, עם מחצית מהאנשים; אבל לתל אביב הם מחמיאים ועלינו מאיימים בסגירה. הם מציינים שתל אביב הוציאה שני ספרים מאז 2004 בהוצאות אקדמיות מובילות. לנו יש שישה ספרים משנת 2008. ואין מה להשוות את גיוס הכספים שלנו מקרנות תחרותיות לאלה של תל אביב. אם זה מול זה לא ברור איך הם יכולים לצאת עם התוצאות האלה".

גולן עצמה ציינה במכתבה למל"ג כי זה נובע מהעובדה שהוועדה לא הביאה בחשבון פרסומים בכתבי עת שאינם מתחום מדע המדינה.

גורם המקורב לוועדה דוחה את הטענות האלה. "חלק ניכר מהפרסומים לא הופיעו בכתבי עת חשובים, עד כדי כך שכללו פרסומים בעיתון הסטודנטים של בן-גוריון", הוא אומר.

המרצה | ניב גורדון מדבר

גורדון, אולי הסיבה המרכזית לטלטלות האחרונות שפוקדות את המחלקה, אינו חוסך שבטו. לדידו, כשקוראים את המסקנות המקצועיות של הוועדה די ברור שמשהו כאן מוטה; שהוועדה פועלת משיקולים זרים: "אני לא יכול להבין את זה אחרת. אם אלה הנתונים האמפיריים, איך אני יכול להבין את זה אחרת, אם לא כרדיפה ואפליה של מחלקה אחת?".

אז מה המטרה שלהם - לסתום פיות?

"לצמצם את השיח בישראל, ובעצם כך את הביקורתיות על הממשל. אנחנו חוד החנית, אבל אנחנו לא האחרונים - הבאה בתור היא המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב (בדוח מטעם המכון לאסטרטגיה ציונית בשנה שעברה נטען כי חלק הארי של הסילבוסים של המחלקה הם פוסט ציוניים, ה' מ'), וזה ימשיך למדעים".

אבל שום דבר מהטענות שלהם על חוסר איזון לא נשמע לך לגיטימי?

"אני לא מבין; אם אני עושה פאנל על השואה ידרשו ממני להביא מכחיש שואה? מה שמעניין אותנו כאן באוניברסיטה זה חקר האמת. ריבוי של עמדות הכרחי לחיים אקדמיים בריאים תוססים ולקידום האמת עצמה, אבל לא בשם האיזון אלא בשם קידום האמת".

אבל לא היית אומר בעצם שכולכם עשויים עור אחד?

"איזה עור אחד?! את חושבת שמישהו מסכים עם העמדות שלי? רוב אנשי הסגל לא מסכימים עם העמדות שלי. באופן כללי, בתחום מדעי החברה בעולם יש יותר ליברלים מאשר שמרנים. ככה זה. מצד שני, אני חייב להגיד לך שהוגים במחשבה מדינית שאני מלמד אותם, מעל 50% נחשבים לשמרנים. לבן-גוריון יצא שם. לא צריך שהעובדות יבלבלו אנשים, מספיק שיצא שם למישהו".

מה אתה אומר על ההמלצה שלהם שהמרצים יציינו שהם מביעים דעות אישיות?

"כשאתה אומר משהו שהוא חלק מהקונצנזוס זה נחשב לאובייקטיבי?".

היה מישהו שלמד אצלך, שטוען שאמרת לו שעד סיום הלימודים תהפוך אותו לשמאלן.

"אלה שטויות. אני אתן לך דוגמה: נתתי לסטודנטים תרגיל שבו הם התבקשו לומר מה היה אומר הובס על החקיקה האחרונה בנושא לשון הרע, נגד עמותות השמאל וכולי. כתב לי סטודנט אחד אימייל שבו הוא מציין שזה לא הוגן, כי כולם יודעים את הדעות האישיות שלי, כך שברור שמי שיקלע לעמדתי יקבל ציון יותר גבוה. הפוך. הובס היה אומר שזו חקיקה טובה, כי כשמדברים נגד השלטון זה מערער את יציבות המדינה. במקרה הזה, אם מישהו ינסה להתחנף הוא יקבל אפס. לא מעניינות אותי הדעות של הסטודנטים, אני רק רוצה להפוך הוגים כמו הובס וסוקרטס לרלבנטיים להם, ולכן אני נותן דוגמאות מכאן ועכשיו".

גורם המקורב לוועדה דוחה את הטענות של גורדון: "הוא חושב שמה שהוא עושה זה מדע המדינה. מה לעשות - זה לא מדע המדינה. מצד שני, הוא כן יקבל תשואות ברחבי העולם כי העולם מלא באנטי-ישראלים ובאנטי-ציונים ובאנטישמים".

אז הבעיה שלכם היא עם ניב גורדון עצמו?

"יש הטיה פוליטית גם במקומות אחרים, זה ברור. למשל, סיפרו לנו על אחת האוניברסיטאות האחרות, שמרצה נכנס לכיתה ואמר בתחילת השיעור: בניגוד לאחרים, אני ציוני. אבל ברור שבבן-גוריון זה הכי חריף. אין לך ניב גורדון בכל מקום. המרצים פשוט צריכים להגיד שזו הדעה שלהם".

בכלל, אומר אותו גורם, הוועדה עשתה טובה למחלקה, כי הדוח הזה יסייע לה לקבל עוד תקנים: "השורה התחתונה היא כמה משאבים אתה מקבל. נניח שירקו עליך וגם השתינו באותה הזדמנות, אבל אתה מקבל משאבים, אז מהבחינה זו הם יצאו הכי טוב מכולם... אלא אם כן האוניברסיטה תשתגע ותחליט לסגור אותם. אבל אני לא מאמין שזה יקרה".