"משרד הביטחון משעבד את כל תקציב המדינה לשנים"

בכיר באוצר תוקף את ההתנהלות התקציבית של משרד הביטחון ודורש הגברת השקיפות

"תקציב הביטחון מהווה 16%-18% מתקציב המדינה בעשור האחרון - כרבע מתקציב המשרדים (לא כולל את תשלומי הריבית). מעבר להיעדר פיקוח אזרחי יש בעיה שאין שקיפות וזה משפיע על היכולת לנהל מדיניות מאקרו ולקבוע סדרי עדיפויות. אני מודה שמערכת הביטחון אינה מערכת רגילה והיא אכן זכאית לגמישות תקציבית יוצאת דופן, אבל השאלה היא מה המינון ומה המידה. אין כאן פרופורציה" - כך אמר היום (ד') בכיר מאוד במשרד האוצר בנושא תקציב הביטחון.

לדבריו, הגמישות ניתנת בנושא תקציב, שכר ורכש. לעומת תקציבים אחרים, תקציב הביטחון לא מופיע כפי שהוא כי הוא עובר ערפול, כאשר החשב רואה רק התקציב המעורפל כאשר הוא גם לא יודע מה ההבדלים. יש הפרש בין תקציב שאושר בכנסת לבין התקציב שהחשב רואה.

"אז מה קורה אם מערכת הביטחון לא עומד במגבלת התקציב? אז הוא פותח פערים מול הספקים, קרי, לא משלם. זו הסיבה שלעיתים מגיעים רפאל ותע''ש לכנסת ואומרים: 'משרד הביטחון לא משלם לנו'", הוסיף.

בתדרוך מצוין כי לגבי בקרה פרלמנטרית, שינויים בתקציב של עד 50 מיליון שקל באופן חריג לא מגיעים לוועדת הכספים. מדובר על כ-93% מהעסקאות כאשר בכל תקציב אחר, שינויים בתקציב חייבים אישור ועדת הכספים (כולם). "קרי, אין פיקוח פרלמנטרי. מה שמגיע לוועדות הכנסת אך ורק הוא לצורך הגדלת תקציב הביטחון", הוא טען.

עוד בעיה שהוצפה על ידי האוצר היא לעיתים מבקש משרד הביטחון כספיים לפרויקטים ספציפיים, למשל, גדר הביטחון. "האוצר נתן את הכסף אך אין באפשרותנו לדעת אם כל הכסף, גם לא בדיעבד, נותב לפרויקט לשם כך הוא נועד", הוא ציין.

שקיפות מעל הכל

באוצר מבהירים כי רוב ההתקשרויות של משרד הביטחון הן ארוכות טווח וזה דורש גמישות גדולה יותר. עם זאת, הבכיר ציין כי "אין לנו מידע לגבי החוזים לרבות פריסת תשלומים. קרי, אנו לא יודעים להגיד מה היקף ההתקשרויות של משרד הביטחון ב-2012. לכן, משרד הביטחון יכולים לשעבד את תקציב הביטחון לשנים הבאות ובכך לשעבד את תקציב המדינה. קרי, יכול להיות שגם אם יוחלט על קיצוץ תקציב הביטחון, ייתכן כי לא יהיה אפשר לבצע אותו בפועל כי יש חוזה התקשרות חתום ויש לשרת אותו. לפיכך, יש פגיעה ביכולת הגמישות של תקציב ושל האוצר. לכן, ניאלץ לבצע קיצוצים במשרדים אחרים, דבר שפוגע ביעילות התקציב כי זה מאלץ אותך לקצץ במקום הלא נכון".

הבכיר דורש בשם האוצר גמישות מצד משרד הביטחון, וכן "להבין את תקציב ההתקשרויות ואת הפער ואת השפעת התקציב הזה על תקציב המדינה", וזאת עד תחילת 2012.

באוצר מבקשים להבהיר כי בין שני הגופים מתקיימים בחודש וחצי אחרון דיאלוג שוטף עם מערכת הביטחון: "הדיונים אינם על הרצון של האוצר לדעת הכול. אנו לא רוצים לדעת כמה טייסות צריכים. הדיון הוא סביב המינון של הפערים התקציבים שיהיה משרד הביטחון יכול לפתוח. אנו לא מתערבים כמה טייסות. אנו רוצים שמקו אדום מסוים, העניין יחזור למקבלי ההחלטות".

הבכיר מספר גם על תהליכי הענקת השכר במשרד הביטחון: "ברגע שיש הסכם שכר במגזר הציבורי, מתחילת התהליך עם אילן לוין ועד קבלת הצ'ק מעורבים עשרות אנשים ומחלקות. במערכת הביטחון, יש רק אכ"א, כאשר חשב המשרד לא מעורב ואין לו הרשאה צפייה במערכת. מדי פעם ניסה האוצר לבצע ביקורות נקודתיות. הייתה ב-2009 ביקורת ונמצאו עניינים שאין אפשרות לציין (בעיות מיסוי ברכבי אנשי קבע). ברגע שהאוצר העלה אותם, מערכת הביטחון חתכה את הגישה וניתקה מגע.

"אנו מבקשים לעלות מדרגה: לחשב ונציג אגף התקציבים תהיה גישה לביצוע השכר. הם טוענים שהם מוסרים דוחות בהעתק קשיח. אנו לא רוצים ניירות, אנו רוצים גישה. אנו לא רוצים הסברים. אנו רוצים נגישות לחומר גולמי. זה דבר בסיסי בביקורת. אנו רוצים גישה ובקרה מלכתחילה, לפני ביצוע ולא בדיעבד. אין אנו אומרים שיש עבריינות קולוסאלית במשרד הביטחון, אבל בכל מקום יש ביקורות מכל סוג - רוחב, עומק, מדגמי. אין לנו אפשרות כזו".

צרו איתנו קשר *5988