שני עו"ד חויבו לפצות לקוח ב-5 מיליון ש' בגין רשלנות מקצועית בעסקת מקרקעין

המחוזי בחיפה קבע כי עוה"ד רנה שבולת ואימיק לוי לא דאגו להבטיח השקעה החברה בביטחונות ראויים * לוי ושבולת: "פסק דין שגוי וללא ביסוס"

בית המשפט המחוזי בחיפה חייב לאחרונה את עורכי-הדין רנה שבולת ואימיק לוי, לשלם לחברה הפרטית "רומטק מימון" שבשליטת זאב גורה פיצויים בסך 5 מיליון שקל בגין רשלנות מקצועית. זאת, בגין הייצוג שהעניקו לחברה בסוף שנות ה-90, בעסקת שותפות פיננסית, במסגרת הקמת פרויקט האודיטוריום בחיפה (מבנה הסינמטק שבו נערך מדי שנה פסטיבל הסרטים הבינלאומי). מדובר באחד מסכומי הפיצוי הגבוהים ביותר שנפסקו בשנים האחרונות כנגד עורכי-דין בעילה של רשלנות מקצועית.

השופט עודד גרשון קבע כי עוה"ד שבולת ולוי התרשלו בטיפול בעסקת המקרקעין, שבה ייצגו את רומטק, בכך שהם לא דאגו להבטיח את השקעותיה בביטחונות ראויים, בכך שלא הזהירו את רומטק מפני הסיכונים הצפויים לה, ובכך שהם לא ביצעו בדיקות ובירורים מקדמיים הנדרשים מעו"ד שמייצג לקוח.

לדברי השופט, "עיון בסעיף הביטחונות בהסכם מלמד כי הוא נוסח, באופן כזה שהשעבוד תלוי כל כולו בהסכמות עתידיות של שלושה גורמים שלישיים (עיריית חיפה, שר הפנים והבנק המלווה). כל זאת כשהנתבעים לא ערכו בירור מקדים מול אף אחד מהצדדים השלישיים הנ"ל, כדי לברר אם הסכמתם תהיה אפשרית בכלל, ומבלי שצורף מסמך הבנות כלשהו להסכם".

השופט ציין כי נושא הביטחונות הוא קריטי ומהותי בעסקאות מקרקעין, ובמיוחד בעסקאות מורכבות ובהיקפים כספיים משמעותיים, כמו פרויקט האודיטוריום.

עוד קבע השופט, כי על עורכי-דין, המלווים עסקאות מקרקעין בעלות סיכון, להבהיר ללקוח בכתב ובעל-פה, באופן מפורש שאינו משתמע לשתי פנים, על הסיכונים שהוא ניצב בפניהם. במקרה זה, הוסיף השופט, עורכי-הדין לא הזהירו את התובעת לא בעל-פה ולא בכתב.

פסק הדין הוסיף וקבע כי אם הלקוח אינו מקשיב לאזהרות עוה"ד המיצג אותו, ומחליט לחתום על ההסכם על אף הסיכונים הטמונים בו - עורכי-הדין מחויבים להעלות על הכתב את אזהרותיהם, וכן את סירובו של הלקוח לשעות לעצתם להימנע מביצוע העסקה.

הפסדי עתק

ראשיתה של הפרשה במהלך שנות ה-90, אז החלה חברת צמנטכל בבניית פרויקט האודיטוריום בחיפה. ב-1998 נקלעה צמנטכל לקשיים, ונזקקה להון עצמי נוסף לצורך סיום בנייתו. לצורך זה נקשרה צמנטכל בספטמבר 1998 בהסכם עם רומטק, שהשקיעה את הכספים החסרים. לפי ההסכם, רומטק, שיוצגה בידי עוה"ד שבולת ולוי, העבירה לצמנטכל 4.2 מיליון שקל להשלמת הפרויקט, כאשר ההסכם כלל ביטחונות להשקעה. בסופו של יום צבר הפרויקט הפסדי עתק בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ובנובמבר 2004 מונה מפרק לצמנטכל. רומטק סבלה גם היא נזקים גדולים והפסידה במסגרת הפרויקט כ-6 מיליון שקל.

בתביעה שהגישה ב-2005, טענה רומטק, באמצעות עו"ד אלי הלם, כי רשלנותם החמורה של עוה"ד שבולת ולוי, בכך שלא דאגו להבטיח את השקעותיה בביטחונות כלשהם, היא הסיבה היחידה לנזק הרב שנגרם לה. עוד טענה כי אם היא הייתה מבינה בזמן אמת שמדובר בעסקה ללא בטחונות כלשהן, היא לא הייתה מתקשרת בהסכם עם צמנטכל.

עוה"ד שבולת ולוי טענו מנגד כי השאלה אם לרומטק היו ביטחונות מספיקים אינה רלבנטית, שכן ממילא, נוכח נפילתו העסקית של הפרויקט ולאור הוראות ההסכם, רומטק לא הייתה אמורה לקבל דבר. "אם בדיעבד הפרויקט צבר הפסדים, אין לרומטק להלין אלא על עצמה", טענו. ואולם, ביהמ"ש דחה את טענותיהם, ואף חייבם בהוצאות בסך 120 אלף שקל.

"הערעור בהכנה"

יצוין כי לפני כשנתיים קיבל בית משפט השלום בחיפה את תביעתם של עוה"ד שיבולת ולוי נגד רומטק, וחייב את החברה לשלם להם שכר טרחה בסך של כ-350 אלף שקל.

עו"ד לוי, בעל משרד פרטי המתמחה בנדל"ן ולשעבר שותפה של עו"ד שבולת, מסר כי "מדובר בפס"ד מפתיע, שבו הוטלה עלינו, ללא ביסוס, אחריות להיתכנות כלכלית של עסקה. הערעור נמצא בהכנה, ואנחנו, כמו גם חברות הביטוח שלנו, סבורים שיש סיכוי מצוין שפסק הדין ישונה בעליון". עו"ד שבולת, בעלת משרד פרטי המתמחה במקרקעין ובליטיגציה, מסרה כי לדעתה פסק הדין שגוי ויבוטל בערעור משתי סיבות עיקריות: האחת - השופט לא דן בטענה לפיה, ביטחונות נועדו רק למקרה שלתובעת היו מגיעים כספים מהפרויקט; השנייה - השופט התעלם מכך שעוה"ד הזהירו את החברה, וכלל לא ידעו כי היא מתכוונת לחתום על ההסכם הפגום.

"פיצוי גבוה מאוד ויוצא דופן"

"הפיצוי, שבו חויבו עוה"ד רנה שבולת ואימיק לוי, הוא גבוה מאוד ויוצא דופן. אני מקווה שיש להם כיסוי ביטוחי מתאים, מכיוון שהסכום, שבו הם חויבו, עולה בהרבה על שכבת הביטוח הסטנדרטית, שעושים עורכי-הדין, שהיא כחמישית מהסכום הזה", כך אומר עו"ד יאיר בן דוד, מנכ"ל לשכת עוה"ד לשעבר ומומחה לרשלנות מקצועית של עו"ד.

לדברי עו"ד בן דוד, חלק ניכר מתביעות הרשלנות המקצועית נגד עורכי-דין, הן בנוגע לייצוג בעסקאות מקרקעין, בעיקר סביב אי מודעות עורך-הדין לענייני המיסוי, כגון חבות במס שבח והיטל השבחה, ובמקום השני סביב נושא הבטוחות. "לא כל מי שיודע לערוך חוזה למכירת נכס, הוא גם מספיק בקיא בהיבטי המס. מדהים לפעמים לגלות עד כמה עוה"ד אינם מודעים לשינויים בחוקי המס".

האם רוב תביעות הרשלנות המקצועית מוגשות בעיקר נגד עו"ד צעירים?

בן דוד: "אחד הדברים המפתיעים הוא שלא בהכרח יש קשר בין הוותק של עורכי-הדין לבין מספר תביעות הרשלנות המקצועית נגדם. למרבה הצער, דווקא בתיקים, בהם מייצגים עו"ד ותיקים, יש מספר תביעות גדול, ולדעתי אין לייחס את זה אלא לעומס עבודה גדול מדי, שאינו מאפשר לעורכי-הדין לתת תשומת לב ראויה לכל תיק.

"במקרים אחרים, עוה"ד הוותיקים מטילים את הביצוע בפועל של הטיפול בתיקים על מתמחים ועל עו"ד זוטרים במשרד, ללא פיקוח ראוי עליהם, וזה מביא לרשלנות. סיבה נוספת לריבוי תביעות הרשלנות המקצועית היא שהתחרות הגוברת בענף עריכת-הדין גורמת לעוה"ד לקחת תיקים בנושאים שהם חסרי בקיאות בהם, וזה מביא לעתים לתוצאות עצובות מבחינת הלקוח.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988