אוליבייה בלנשאר, הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית ואחד מהכלכלנים המצוטטים ביותר בעולם, מצייר מסלול מאוד ברור שמסוגל למנוע "מה שעלול להיות קטסטרופה", לדבריו, במשבר העולמי.
הפתרון לפי בלנשאר, שיהיה אורח ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", נשען על שני עמודי תווך: קונסולידציה פיסקלית והזרמת נזילות. יחד עם זאת, הוא מתריע, אין לרוץ לכיוון של צמצום דרמטי שכן זה עלול "להרוג את הצמיחה", והזרמת הנזילות חייבת להתרחש רק אחרי שהממשלות לוקחות אחריות על עצמן.
- אוליבייה בלנשאר, מה התחזית הכלכלית שלך ל-2012?
"זו הולכת להיות עוד שנה קשה, עם הרבה חוסר ודאות. למעשה יש שני תרחישים: האחד שבו אירופה נוקטת את הצעדים הנכונים בשבועות הבאים, והשני שבו אירופה אינה עושה זאת".
- בוא נדבר על כל אחד מהם.
"גם אם אירופה תנקוט את הצעדים הנכונים בשבועות הבאים, הצמיחה שם תהיה איטית מאוד, קרובה מאוד לאפס. יש לכך שתי סיבות: האחת - הקונסולידציה הפיסקלית מתבצעת והיא חזקה מאוד, והיא תאט את הצמיחה בטווח הקצר. השנייה היא הקטנת המינוף שמבצעים הבנקים, ושיוצרת מגבלות על האשראי, מהלך שיגרום לכך שהמצב יידרדר לפני שהוא יתחיל להשתפר. שני הגורמים האלה מאיטים את הצמיחה, ואירופה פשוט לא הולכת לרשום ביצועים נפלאים בשנה הבאה".
- מה בנוגע לכלכלת ארה"ב? אתה יותר אופטימי?
"ארה"ב במצב טוב יותר משחשבנו לפני שישה חודשים, אבל קרוב לוודאי שגם שם הצמיחה לא תהיה גבוהה מאוד. קרוב לוודאי שהיא לא תהיה מספיק גבוהה כדי לצמצם בהרבה את האבטלה, מכיוון ששוק הדיור עדיין רושם ביצועים גרועים מצד אחד, ומצד שני תהיה מידה מסוימת של קונסולידציה פיסקלית, וזה הולך להאט את הצמיחה".
- מה יקרה בשאר העולם, בייחוד בשווקים המתעוררים?
"באופן כללי שאר העולם ירשום ביצועים טובים יותר. למרבית המדינות יש מרחב תמרון מספק שבו הן יכולות להשתמש בתחום המדיניות - אם הביקוש בחו"ל יירד, הן יכולות להגדיל את הביקוש המקומי. לכן אנחנו מעריכים שהצמיחה תהיה גבוהה למדי, אם כי ככל הנראה לא גבוהה כפי שהייתה ב-2011".
מוקד הסיכון לעולם - אירופה
כמו כל כלכלן בכיר היום, בלנשאר מבין היטב כי מוקד הסיכון המרכזי לכלכלה העולמית נמצא באירופה. הוא מצביע לא רק על הצעדים הנדרשים לטיפול בבעיה, אלא גם על ה"שחקנים" שיהיו חייבים לבצע אותם, תוך הפרדה ברורה: קונסולידציה פיסקלית היא אחריות של הממשלות, הזרמת הנזילות - תפקידו של הבנק האירופי המרכזי.
- מהם הצעדים הנכונים לטיפול במשבר באירופה?
"בכל אסטרטגיה מוצלחת צריכים להיות שני עמודי תווך. הראשון הוא פעולה בצד הפיסקלי כדי להבטיח שלמדינות יהיה כושר פירעון, בייחוד לכל המדינות האירופיות ובייחוד איטליה. אז הדבר הראשון שצריך לעשות זה קונסולידציה פיסקלית ותוכניות מגובשות כדי שלשווקים יהיה הביטחון שהמדינות יוכלו לפרוע את חובותיהן במועד".
- כדי לבצע קונסולידציה פיסקלית, צריך מנהיגים שיחליטו לבצע אותה.
"חובה שתהיה ממשלה שתבין את ממדי הבעיה. לדעתי, באיטליה יש כעת ממשלה שמודעת באופן מלא לסוגיה. לאחר מכן אפשר לחשוב על מה שאנחנו מכנים מנגנוני מחויבות שמבטיחים שהקונסולידציה תקרה. אנחנו בקרן המטבע התבקשנו לפקח על איטליה. אנחנו בבירור מסוגלים לעשות זאת, ושמחים לעשות זאת ולסייע להם לחזק את האמינות של תוכניתם".
- אם כן, לדעתך "קצב" הקונסולידציה הפיסקלית הוא שם המשחק?
"כשמדובר במדיניות פיסקלית, קיימת סכנה שכדי להשביע את רצון השווקים, מדינות מבצעות קונסולידציה חזקה ומהירה בצורה קיצונית. זה נשמע כמו רעיון טוב עד שמבינים שזה הולך להרוג את הצמיחה ולהחריף את המצב עוד יותר. הרבה יותר טוב לנסות ולעשות את זה על פני עשר שנים, מאשר על פני שלוש שנים, ועלינו לקבל את זה. זה חיוני לא להרוג את הצמיחה: צריך לעשות את זה בהתמדה במקום בבת אחת, ובסופו של דבר השווקים יעדיפו את זה על פני מיתון חד".
- אז אתה חושש ממה שמכונה "מלכודת הצנע"?
"אנגלה מרקל אמרה שהפתרון לבעיה האירופית צריך להיתפס כמרוץ מרתון ולא כספרינט - כוונתה הייתה שזה הולך לקחת זמן. יש פיתוי לעשות הרבה כעת כדי להרשים את השווקים, אבל הבעיה היא שאם תתרחש כעת התכווצות פיסקלית חדה, וכתוצאה מזה הצמיחה תהיה בבירור שלילית, יותר בעיות ייווצרו מאשר ייפתרו. הבנקים יהיו במצב מאוד קשה. חלק מהם יפשטו את הרגל, וזה עלול לדרדר את המצב.
"הגישה שקרן המטבע הבינלאומית מקדמת זה זמן רב היא שצריך תוכנית אמינה לעשר שנים, לעשרים שנים, שבה המדינות יראו שהן הולכות להאט את גידול ההוצאות ולבצע שינוי מבני במוסדות. אבל לא כדאי לקצץ את ההוצאות באופן קיצוני כי זה מאוד מסוכן מבחינה מאקרו-כלכלית. צנע מוגזם מסוכן באותה המידה כמו התרת רסן מוגזמת".
"הבנק האירופי צדק עד כה"
- מהו עמוד התווך השני בתוכנית?
"נזילות. זה עשוי להעניק תפקיד מרכזי לבנק האירופי המרכזי (ECB). ה-ECB צדק עד כה כשטען שהוא אינו בעסקי ההצלה. זה לא התפקיד שלו. ה-ECB הוא מוסד מוניטרי, לא פיסקלי. לכן הם נרתעו מהזרמת נזילות, כל עוד לא היו בטוחים שהמדינות באמת ינקטו את הצעדים הפיסקליים הנכונים. אבל אם המדינות נוקטות כעת באופן אקטיבי את הצעדים הפיסקליים הנכונים - ואנחנו רואים שזה קורה - ומחזקות מוסדות פיסקליים, אז בתנאים האלה הזרמת נזילות עשויה להיות מוצדקת מכיוון שהזרמת נזילות אינה הצלה".
- מה יקרה אם שני עמודי תווך אלה ייבנו, או לא ייבנו?
"אם שני עמודי התווך האלה ייבנו, נוכל למנוע משבר אירו גדול. אבל עדיין יהיה מאוד קשה לאיטליה לבצע את הקונסולידציה הפיסקלית הנדרשת. עדיין יהיה קשה לשאר אירופה להסתגל למצב הפיסקלי הנדרש. זוהי הסיבה שתחזיות הצמיחה שלי אינן מאוד גבוהות, אבל לפחות יימנע מה שעלול להיות קטסטרופה".
- אמרת שהבנק האירופי המרכזי נהג נכון. עם זאת, נמתחה עליו הרבה ביקורת. כמה כלכלנים קראו לו להיות אקטיבי יותר. נראה שלבנק האירופי עדיין יש אובססיה לגבי אינפלציה, למרות שברור למדי שהאינפלציה אינה הבעיה האמיתית באירופה.
"לבנק האירופי המרכזי יש יעד אינפלציה ברור מאוד, והוא מאוד דבק בו. כעת, בנסיבות הנוכחיות - האטה בכלכלות, ירידה במחירי הסחורות - קרוב לוודאי שנראה ירידה במה שאנחנו מכנים אינפלציית הליבה, ולכן יהיה זה נכון לבנק האירופי לשקול הפחתות נוספות בריבית. אין להם הרבה מרחב תמרון בנושא הזה, אבל הם בהחלט צריכים לשקול את זה".
- אבל ישנה גם המדיניות המוניטרית הלא קונבנציונלית, של התערבות בשווקים והזרמת נזילות, ולנוכח פוטנציאל הקטסטרופה באירופה, היא נראית יותר ממוצדקת.
"הם היו מאוד נדיבים בהזרמת נזילות לבנקים. הם הגמישו את דרישות הרזרבה. הם קונים אג"ח ריבוניות מאיטליה ומספרד. אבל העמדה שלהם, כפי שאני מבין זאת, הייתה שכל עוד קיימים ספקות רציניים לגבי כושר הפירעון של המדינות האלה, אין זה תפקידו של ה-ECB לממן אותן. כעת, כשננקטים צעדים להבטיח את כושר הפירעון של מדינות אלה - למשל התוכנית שעליה הכריז מריו מונטי, תוכניות קרן המטבע הבינלאומית וצעדים פיסקליים אחרים שנוקטות כמה מדינות - בנסיבות אלה ניתן לומר שתהיה לבנק המרכזי יותר גמישות".
- כבכיר בקרן המטבע הבינלאומית, מהו לדעתך תפקידה של הקרן בימים אלה?
"קרן המטבע הבינלאומית קיימת כדי לסייע למדינות החברות בה, ואנחנו מתייחסים לכך ברצינות. כפי שאתה יודע, השתתפנו עם האיחוד האירופי והבנק האירופי המרכזי בגיבוש תוכניות לשלוש מדינות: יוון, פורטוגל ואירלנד, כך שהוכחנו שאנחנו יכולים לעבוד עם אירופה. אם זה יהפוך לסוגיה בוערת יותר, נהיה מוכנים לעשות יותר. אנחנו בוחנים דרכים שונות לגיוס כספים, ואנחנו בוחנים גם דרכים שונות לשימוש בכספים אלה".
- מי מוכן לתת כעת כסף?
"יש הרבה מקורות פוטנציאליים של כספים. ברור שכמה מדינות יכולות ורוצות לעזור. אירופה עצמה יכולה עדיין לעזור, וחייבת להיות חלק מהפתרון. לבנקים מרכזיים יש יתרות. אם הנסיבות יוחרפו, אני בטוח שנוכל לגייס כספים במסגרת תוכנית מקיפה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
