8 באפריל 1982, זהו היום בו התבונן פרופ' דן שכטמן במיקרוסקופ שלו ואמר: "אין חיה כזו" על מה שראה. הערב (שבת), 29 שנים וחצי מאוחר יותר, הוא עמד על הבמה באולם הקונצרטים של בירת שבדיה וקבל את פרס נובל לכימיה. שכטמן הוא הישראלי העשירי שזוכה בפרס היוקרתי בעולם והראשון שיקבל אותו לבד.
במסיבת עיתונאים שערך שלשום פרופ' שכטמן בשטוקהולם, הוא נשאל רבות על התנהלותו לאורך השנים אל מול הקהילה הבינלאומית הרחבה - שסירבה במשך שנים ארוכות להכיר בגילוי שבזכותו גרף את הפרס, העוסק בגבישים קוואזי-מחזוריים.
"לא נשברתי בשנות הבדידות שלי בעולם האקדמי כי אני מאמין במדע שלי", הוא אמר באירוע. בין היתר, התעניינה עיתונאית מרומניה במוסד שבו פועל פרופ' שכטמן ושאלה: "מהו סודו של הטכניון, שבתוך שבע שנים הוציא מתוכו שלושה חתני פרס נובל?". הזוכה המאושר השיב לה על כך: "אני כבר 50 שנה בטכניון. לא היה לי קל להתקבל אליו ולא היה לי קל כסטודנט. על השלט בכניסה לקריית הטכניון הוסיף סטודנט אלמוני: 'עיר ללא רחמים'", הוא סיפר - ועורר בקהל גלי צחוק. הוא גם ציין, באשר להישגים שגרף, כי "גם לאמא היהודיה היה כאן תפקיד נכבד".
על שאלות נוספות ישיב פרופ' שכטמן מחר, במסגרת הרצאה שיערוך לסטודנטים ולחברי סגל באוניברסיטת שטוקהולם. מנכ"ל קרן נובל, לארס הייקנסטן, הרעיף שבחים על המדען הישראלי ואמר: "נדירים המקרים שאדם זוכה בפרס לבדו, ללא שותפים, והם יהיו נדירים יותר בעתיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
