ת"א: כיכר דיזנגוף יורדת למפלס הרחוב ומתחתיה יוקם חניון

משאל שיזמה עיריית ת"א: ‏53% מהציבור מעדיפים שייבנה חניון במתחם כיכר דיזנגוף, לעומת 39% שמעדיפים שלא ו-8% שמביעים אדישות לנושא

אחד הסמלים העירוניים של ת"א ישנה את פניו: כיכר דיזנגוף תורד למפלס הרחוב ומתחתיה ייבנה חניון, כך החליטה עיריית ת"א לפי תוצאותיו של משאל דעת קהל. החניון שייבנה מתחת לכיכר מתוכנן לכלול 280 מקומות חנייה. החניון יתפקד כחניון עירוני ותוענק בו הנחה לתושבי העיר בהיקף שטרם נקבע.

במשאל, שנועד לקבוע את עתיד הכיכר, הוצגו לציבור מספר חלופות: שיפוץ הכיכר במתכונתה הנוכחית - מעל מפלס הרחוב, הורדת הכיכר למפלס הרחוב ופיתוח גינה במרכזה והורדת הכיכר למפלס הרחוב, פיתוח גינה במרכזה ובניית חניון תחתיה.

תוצאותיו של המשאל, שנערך באמצעות מכון דחוף של מינה צמח, מראות ש-61% מהציבור מעדיפים להוריד את הכיכר למפלס הרחוב, לעומת 37% שהעדיפו להשאיר את הכיכר במפלס מוגבה.

‏53% מהציבור מעדיפים שייבנה חניון במתחם כיכר דיזנגוף, לעומת 39% שמעדיפים שלא ו-8% שמביעים אדישות לנושא.

על סמך תוצאות הסקר קיבלו הגורמים המקצועיים בעיריית ת"א הנחייה להתחיל בתכנון שיפוץ הכיכר תוך הורדתה למפלס הרחוב וחפירת חניון עירוני תחתיה.

כיכר דיזנגוף קרויה על שם צינה דיזנגוף, רעייתו של ראש עיריית ת"א הראשון, מאיר דיזנגוף, והיא נחנכה ב-1938. היא ממוקמת במפגש רחוב דיזנגוף עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף. הכיכר היתה חלק מתוכנית גדס, תוכנית המתאר לת"א בהכנתו של פטריק גדס, מתכנן ערים מסקוטלנד.

הכיכר עוצבה בסגנון הבינלאומי (הסגנון האדריכלי המרכזי בת"א באותה התקופה), על ידי האדריכלית ג'ינה אוורבוך שזכתה בתחרות העיצוב לכיכר ב-1934.

במקור תוכננה הכיכר בשנות ה-30 כך שהיא תוגבה לגובה של כמטר מעל סביבתה, ושמתחתיה יוקמו תחנת מוניות ומגרש חנייה, אבל לאור העלות הגבוהה ומיעוט כלי הרכב באותם ימים, הוחלט לדחות את התוכנית לביצוע בעתיד.