"אירופה לא צריכה 'בזוקה' למשבר - אלא מתקפה גרעינית"

פרסואנה הולנד, המוביל בסקרים לקראת הבחירות לנשיאות צרפת בשנת 2012, מאותת: "שום הסכם רציני לא אפשרי ללא צמיחה" ■ "כדי לפתור את המשבר דרושה התערבות אגרסיבית של הבנק האירופי וקרנות חילוץ ענקיות"

סקרים עדכניים שפורסמו בצרפת ב-16 בדצמבר, לא מבשרים טובות עבור נשיא צרפת המכהן - ניקולא סרקוזי. סרקוזי צפוי להתמודד בקרב קשה על נשיאות צרפת בסיבוב הראשון של בחירות 2012, שיתקיים באפריל. מול סרקוזי מתמודדים מספר מועמדים, ביניהם המועמד הסוציאליסטי פרסואנה הולנד - שעוקף את סרקוזי בסיבוב בסקרים אחרונים - ותוקף מזה חודשים את המדיניות הכלכלית שמנהיג הנשיא המכהן.

"דרך אחרת עבור אירופה", היא הכותרת שהעניק העיתון לה מונד (Le Monde) במאמר מערכת שפרסם לפני כיומיים, בו הוא פורט את הקווים הכלליים של מדיניותו הכלכלית של הולנד - שצפוי לזכות בכ-27.5% מקולות הבחירות באפריל הקרוב, לעומת רק 24% מהקולות שילכו לסרקוזי.

עבור הולנד, כך נראה, צמיחה היא המנטרה המרכזית - ולא מדיניות צנע, הבאה לידי ביטוי באופן חריף בחלק מכלכלות אירופה באחרונה. אלה, מצמצמות את ההוצאות הממשלתיות, מעלות מסים, מגבירות את קצב ההפרטות ומפטרות עובדים במגזר הציבורי במטרה להקטין את הגירעון, אולם בכך גם מסכנות את המשך הצמיחה - לאור הפגיעה בסקטור הפרטי, שצפוי לצמצם את בהיקפי הצריכה לאור הצעדים.

"שום דבר רציני לא אפשרי ללא צמיחה"

"שום דבר רציני לא אפשרי ללא צמיחה, זה האלמנט המרכזי שחסר בהסכם האירופי", אומר הולנד. הולנד מתייחס להסכם המשותף לממשלות צרפת וגרמניה, הכלכלה הגדולה והחזקה באירופה, במסגרתה יתבצעו שינויים באמנת האיחוד האירופי - שיטילו "עונשים" על כלכלות החוצות יחס גירעון-תוצר של כ-3%.

בנוסף, טוען הולנד, גם ההליכים הדמוקרטיים באירופה - או היעדרם - הם "החלק החסר הנוסף". "ללכת מסביב לפרלמנט האירופי וממשלות האיחוד, ולהתעלם ממה שיש לגורמים משפטיים באירופה להגיד על התקציב של ממשלות - זה לא מקובל", הוא מסביר.

הולנד טוען כי על כלכלות אירופה לחמש עצמן ב-force de frappe, מונח צרפתי מוכר שמתייחס למתקפה גרעינית בים, האוויר וביבשה. על פי הולנד, כך נראה, מונח ה"בזוקה" אודותיו מתבטאים מומחים פיננסים בעולם כבר לא רלוונטי. נשק גרעיני הוא שצפוי לעשות את העבודה.

פיתרון עם מילים כמו "אגרסיבי" ו"ענק"

ומה הפיתרון של הולנד? הוא אמנם לא פירט עדיין במשנתו מספרים או סכומים מדויקים, אבל הכיוון הכללי ברור: הולנד קורא בתוקף ל"התערבות אגרסיבית" יותר של הבנק המרכזי האירופי (ECB) בשווקי האג"ח, ודורש לכונן קרנות חילוץ "ענקיות" כדי "להסיר את חוסר האמון מהשוק".

בנוסף, הולנד הביע את עמדתו החיובית באשר להנפקת אג"ח כלל-אירופאיות (אירו-בונדס) כדי לצמצם את הסיכון "סביב לפחות חלק מהחובות באירופה".

"כל חלק וחלק בתוכניות של הולנד צפוי לסבול מהתנגדות של (אנגלה) מרקל", מנתחים היום ב"ביזנס אינסיידר" את עמדתו של שעשוי להיות הנשיא הצרפתי הבא. "ולא לשכוח, לצד גרמניה עשויות להתייצב מדינות נוספות - שיתנגדו לכך גם כן".