הנסיכה על העדשה

אנחנו עובדים יחד כבר 30 שנה, מכירים האחד את הטכניקה של האחר על בוריה, והגענו למצב שבו אנחנו מתפקדים כמו בסיסט ומתופף בג'ם סשן. לא משנה מתי יושיבו אותנו יחד, לא תהיה בעיה להתחיל לנגן". המשפט התיאטרלי-מוזיקלי הזה יוצא מפיו של אבי קושניר על שותפו עוד מימי "זהו זה" המיתולוגית מוני מושונוב, עם עליית הקומדיה המטורפת "קוויאר ועדשים" שבה מככבים השניים בתיאטרון הלאומי הבימה.

מושונוב מתפקד בהפקה, העלאה שלישית בארץ לקומדיה הנפוליטנית פרי עטם של ג'וליו סקרניצ'י ורנלדו טרבוזי, גם כבמאי המנצח על סוללת כוכבים הכוללת בין השאר את אשתו סנדרה שדה, יבגניה דודינה, עדית טפרסון, רסאן עבאס והכוכבת העולה יפית אסולין ("נבחרת ישראל"). הוא מגלם את סלווטורה, נוכל מיומן המתגנב לאירועים ולחתונות של החברה הגבוהה וגונב מכל הבא ליד מהכיבוד המוגש בהם. את המזון הוא מוכר בשוק השחור, וכך מפרנס בדוחק את אשתו הדרמה קווין ולריה (דודינה), אחותו מטילדה (שדה) המנקה בשירותים של התיאטרון העירוני, ובתו המתבגרת פיורלה (אסולין). כאשר סלווטורה מחליט להתחזות לקולונל, ולפתות אשת חברה אמידה (טפרסון) לתרום ביד רחבה למשפחה מוכת גורל (משפחתו שלו), העניינים מאבדים שליטה במהירות מסחררת כאשר השכן הטורדן אנטוניו (קושניר) מזוהה בטעות כבעלה של ולריה.

שאגות צחוק של הקהל

"ההפקות שכבר הועלו בארץ למחזה היו נפלאות בעיניי, ונכנסתי לפרויקט בחששות גדולים", מודה מושונוב, "השאלה הייתה האם זה עדיין יעבוד. האם מה שהצחיק לראשונה קהל בשנות ה-50 רלוונטי לימינו. לרווחת כולנו, כבר בהצגה הראשונה שאגות הצחוק של הקהל התעלו על החלומות הוורודים ביותר שלנו".

תופעת המחאה החברתית תשרת, לדעתך, מחזה על משפחה ענייה הגונבת מהעשירים?

"המחאה החברתית החלה כשכבר היינו בהכנות לתחילת החזרות, כך שלא היה ניסיון מודע לרכוב על הגל. מצד שני התייחסות לנושא הייתה טבעית לחלוטין אז שתלנו כמה משפטים מנחים, למרות שלא שינינו כמעט את הטקסט המקורי. אני מאמין שקהל יעשה בעצמו את הקישור המתבקש. בסופו של דבר, המחזה הוא קומדיה משפחתית עם סיפור יוצא מהכלל ופחות סטירה חברתית. מה שמשרת את התוצאה יותר מכל זה צוות השחקנים. היה לי הכבוד לקבל את המיטב של המיטב, החל מקושניר וסנדרה שאני מכיר רוב חיי המקצועיים, זה מהעבודה וזו מהבית, ועד יבגניה דודינה שהייתה עבורי התגלות".

קושניר: "אנחנו מודעים לעובדה שקהל מצפה לחוות שוב את הכימיה שלי ושל מוני מימי 'זהו זה', וכימיה כזו אי אפשר לביים. או שיש או שאין, ולנו יש".

לגבי כניסתו לפוזיציית הבמאי אומר מושונוב: "עם סיפור וטיימינג אף פעם לא הייתה לי בעיה. קשה לי הרבה יותר עם ארגון ולוחות זמנים. בכל שבוע, כאשר מנהלת ההפקה הייתה מביאה לי את לוח החזרות הייתי חוטף חום. הורדתי ארבעה קילו לפני ההצגה הראשונה. זו תמיד הקלה גדולה כאשר אפשר להתחיל לעשות מה שאנחנו הכי אוהבים, כלומר להיות על הבמה".

קושניר: "אני דווקא רואה במוני את אחד הבמאים היותר נינוחים שעבדתי איתם. הדבר היחיד שבאמת מלחיץ אותו זה כשנדמה לו שהנייד שלו נעלם. הוא מתחיל לטפוח בהיסטריה על הבגדים עד שהוא מוצא את הכיס שבו המכשיר נמצא ואז הוא נרגע".

פרודיה על תפקיד דרמטי

יבניה דודינה - הדיווה של תיאטרון גשר, שלפני כמה שנים חצתה את הקווים לתיאטרון הלאומי, מכנה את הצמד מושונוב את קושניר "מלכי הקומדיה". דודינה לא מזוהה לרוב עם קומדיות בכלל ועם קומדיות טעויות מטורפות עם בדיחות בקצב של מכונת ירייה בפרט.

ב"קוויאר ועדשים" היא מגייסת את מלוא הארסנל של מחוות גדולות מהחיים, מתאימה אותו לדמותה של ולריה ויוצרת פרודיה מכוונת על תפקידיה הדרמטיים, במיוחד בסצנה שבה היא מתפרצת לבמה עטופה בשלל תלבושות זו על זו.

"אני באמת נהנית מכל רגע", היא מאשרת, "ואגב זו סטיגמה לחשוב שאין קומדיות בתיאטרון גשר כי עשינו הרבה הצגות מצחיקות מאד.

"ונכון, לא גילמתי תפקיד קומי מובהק כבר שנים ובטח לא בחברה כזו. אני מודה שבתחילת החזרות חששתי איך אמצא את מקומי".

ועכשיו?

"מוני הבין את המחזה כאנסמבל קלאסי, שבו לכל שחקן יש את חלקת האלוהים שלו, וחילק בצורה מדויקת את מינון הדרמה והצחוק בין כולנו.

"בסופו של דבר אנחנו מגלמים משפחה, ובסיום החזרות התחלנו להרגיש כך גם במציאות וזה נהדר, כי בהתחשב בהצלחות הקודמות של מוני כבמאי ברור לי שנהיה יחד עוד הרבה זמן".

מוני, שאלה הכרחית: אתה אוהב קוויאר?

"ממש לא. איך אפשר לאהוב את הדבר הזה? אני אוהב את המחשבה שאני יכול להרשות לעצמי לאכול קוויאר אם מתחשק לי, אבל אין מצב שיתחשק לי. עדשים לעומת זאת אני אוהב מאד, בעיקר עם לימון".

ההצגות הקרובות של "קוויאר ועדשים" יתקיימו בין ה-27 ל-31 בחודש באולם רובינא המחודש במשכן הבית של התיאטרון הלאומי הבימה