ד' ל', 58, מזכירה, שלחה לעמוד הפייסבוק של "גלובס" סיפור אישי, שמרכזו פיטורים כואבים במיוחד בגיל מבוגר.
להלן סיפורה:
"עד היום, מאז סוף 2007, אינני מתאוששת מהפיטורים הכואבים שלי במפעל גדול, שהרוויח יפה, לפני שהגיע לפשיטת רגל ונקנה על-ידי חברה הודית. היה לי מעמד חלומי, עם רמת חיים ממש בסדר מבחינתי. היום אני כורעת תחת נטל החובות והאיומים על אי-תשלום משכנתה.
"באותו מפעל, בתקופה סוערת של הפסדים וכאוס, המנכ"ל, שהיה בן 69 בזמנו, ניהל רומן עם מזכירה אחרת, שהייתה אז בת 35 שנה, ואני נאלצתי לשלם את המחיר. היא ממש לא חיבבה אותי, ועשתה הכול כדי להזיז אותי מדרכה. כל זאת, בגלל שהמנכ"ל חיבב אותי והיא לא רצתה שום תחרות, למרות שהייתי אז כבר בת 50 פלוס.
"ככה כנראה מתנהלים הדברים לפעמים. איכשהו, אנשים שנאבקים על מקום העבודה שלהם, הופכים למטרה ומתמודדים עם החלטות ניהוליות של מנהלים שאיבדו את ראשם ונוהגים באמוציונלית ובאימפולסיבית.
"הדבר הכי נורא הייתה ההשפלה. העובדים, שהתביישו בשבילי, הרגישו ממש לא נעים להסתכל לי בעיניים. אז זהו. עד היום אינני מצליחה להתאושש. אני חייבת כספים על ימין ועל שמאל, ואני גם לא מצליחה למצוא עבודה - כי מי ייקח מישהי בת 58 וייתן לה משרה, ולא משנה אילו כישורים יש לה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
