איך באמת ימומנו מהלכי נתניהו בתחום החינוך?

המהלכים בחינוך, שעלותם 2.5 מיליארד שקל, ימומנו בין השאר ע"י קיצוץ רוחבי בתקציב כל המשרדים, לרבות קיצוץ קטן מהצפוי במשרד הביטחון

ראש הממשלה בנימין נתניהו מצא פתרון למימון פרק החינוך של טרכטנברג: קיצוץ רוחבי. היום (ד') הכריע וגיבש נתניהו "עסקת חבילה" שתממן את פרק החינוך של דו''ח ועדת טרכטנברג, מבלי לפרוץ את מסגרת ההוצאה. בנוסף, צריכה הממשלה לממן התחייבויות שונות בסך 2.2 מיליארד שקל. לפי החבילה שגובשה, המהלכים בחינוך, אשר עלותם נאמדת ב-2.5 מיליארד שקל, ימומנו על ידי קיצוץ רוחבי שבין 4% ל-5% בתקציב כל המשרדים, לרבות משרד הביטחון, קיצוץ שצפוי להניב כ-2.3-2.4 מיליארד שקל. בנוסף, יבוצע קיצוץ פרטני בתקציב הביטחון ובתקציבים אחרים בסך 2 מיליארד שקל נוספים. הפירוט ייקבע בממשלה. במקור אמור היה התקציב להגיע כולו ממשרד הביטחון, בסך 3 מיליארד שקל. כל הקיצוצים הללו יצטרפו ל"תקציב ההתאמות" (סעיף רזרבה שהוקצה למקרי חירום במסגרת התקציב הדו-שנתי) בסף 1.5-1.6 מיליארד שקל. בסך הכול היא צריכה להמציא כ-5 מיליארד שקל.

עוד נודע ל"גלובס" כי הנקודה הקריטית בפאזל שמורכב, התוספות לתקציב הביטחון, תותנה במה שהאוצר מכנה "שינויים מבניים". בשלב זה מדובר בשלושה שינויים עיקריים: הראשון קשור לפינוי קרקעות במסגרת העתקת הבסיסים לנגב. לפי ההסכם, אם צה''ל יצליח לפנות, להשביח ולמסור את הקרקעות למינהל, האוצר יעביר כספים בסכומים דומים לערך הקרקע שהתפנתה. במסגרת השינוי השני, אם צה''ל יפנה תדרים שהוא היום משתמש בהם לצורך שימוש לדור הרביעי בסלולר, האוצר גם יעביר כספים לתוספת תקציבית. השינוי המבני השלישי הוא הגברת השקיפות והבקרה, מה שלדברי בכירי האוצר יביא בהכרח להתייעלות במערכת. מדובר במתן אפשרות לפקידי החשכ''ל והממונה על השכר לבצע ביקורות גם בזמן אמת וגם בדיעבד על תשלומי שכר, מכרזים והתחייבויות שמערכת הביטחון מבצעת.

700-900 מיליון שקל

קיצוצים רוחביים לא מתבצעים על כל התקציב אלא על תקציבי ההוצאה. הסיבה לכך היא שחלק ניכר מהתקציב אינו גמיש ומורכב משכר, גמלאות, תשלומי העברה ותשלום חובות - סעיפים שאינם ניתנים לקיצוץ. לכן, נקודת אחוז בקיצוץ בתקציבי המשרדים (למעט ביטחון) מניבה רק כ-180 מיליון שקל לקופת המדינה. לפיכך, קיצוץ רוחבי של 4%-5% יניב בין 700 ל-900 מיליון שקל. לסכום זה יש להוסיף את הקיצוץ הרוחבי בתקציב הביטחון, שבו כל נקודת אחוז מניבה כ-200 מיליון שקל. כך, קיצוץ רוחבי של 4%-5% בתקציב זה יניב בין 800 מיליון למיליארד שקל. מאז אימוץ דו''ח ועדת ברודט, המסדרת את תקציב הביטחון עד 2016, קיצוצים רוחביים מחריגים את תקציב הביטחון, כך נקבע בדו''ח. אלא שהפעם בכוונת רה"מ לכלול גם את הביטחון בקיצוץ. לפיכך, כל הקיצוץ יחד (משרדים פלוס ביטחון) יניב בין 1.5 ל-2 מיליארד שקל שיופנו למימון פרק החינוך והתחייבויות קודמות. כאמור, הממשלה תצטרך להחליט על קיצוצים ספציפיים נוספים בסך 2 מיליארד שקל לצורך כיסוי כל ההתחייבויות.

לפי פרק החינוך של דו''ח טרכטנברג, חינוך חובה חינם יונהג כבר בגילים 3-4, יום לימודים ארוך יתקיים עבור ילדים בני 3-9 (סבסוד צהרונים) וכן יוקמו יותר מ-2,000 גנים ציבוריים בכל רחבי הארץ ומעונות יום לעוד 30 אלף ילדים. חשוב לזכור כי נוסף על פרק החינוך של טרכטנברג יש לממשלה התחייבויות קודמות בסך 2.2 מיליארד שקל, הכוללות את תוספת השכר לרופאים, מימון תוכנית עוז לתמורה ומימון הטיפול בבעיית הפלשמורה. בנוסף, יש 600 מיליון שקל במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג לשירותים חברתיים שאינם חינוך, לרבות סיוע בשכר דירה, טיפול בשוק העבודה בקרב מיעוטים וסיוע בתשתיות לאוכלוסיות מיעוטים.

עד כה תקציב הביטחון רק תפח

לגבי מתווה הפתרון בסוגיית "התופסות לביטחון", במסגרת הכלל "תתייעל - תקבל", שוב נפתח פתח להתקוטטויות ולהתנצחויות אינסופיות בין האוצר למערכת הביטחון, כפי שקרה עד כה עם פרשנות מתווה ברודט. עד כה הייתה ידה של מערכת הביטחון על העליונה: למרות המאבקים העקרים של האוצר, תקציב הביטחון רק תפח בחודש האחרון. רק בשבוע שעבר קיבל הביטחון תוספת של 1.65 מיליארד שקל לתקציבו, שהגיע מתת-ביצוע תקציבי של רוב המשרדים החברתיים ב-2011. במחצית אוגוסט 2011 אישרה ועדת הכספים תוספת בסך 420 מיליון שקל לתקציב הביטחון. לפי נתונים שאומתו עם האוצר, התוספות התקציביות למערכת הביטחון הגיעו בשנת 2010 לסכום עתק של 3.5 מיליארד שקל. זאת נוסף על תוספת תקציבית בסך 3 מיליארד שקל שקיבל משרד הביטחון בשנת 2009.

מאיפה יקצצו
 מאיפה יקצצו

העלות המלאה של פרק החינוך בדוח טרכטנברג
 העלות המלאה של פרק החינוך בדוח טרכטנברג