העליון: רשויות מקומיות לא מנועות מלשנות את סיווג הארנונה

פתח להעלאת תעריפי ארנונה? בית המשפט העליון קבע כי הרשויות המקומיות אינן מנועות מלשנות סיווג של נכס לצורכי ארנונה, גם אם השימוש בו לא השתנה

פתח להעלאת תעריפי ארנונה? רשויות מקומיות לא מנועות מלשנות סיווג של נכס לצורכי ארנונה, גם אם השימוש בו לא השתנה - כך קבע בית המשפט העליון בפסק דין שדן בערעורה של עיריית חולון נגד החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים ב-2010, שקבע כי לא ניתן לשנות את סיווג הנכס במקום שבו לא השתנה בפועל אופי השימוש בנכס.

‏כזכור, לפני כשנתיים ניצחו החברות פריאור, מקבוצת ‏IDB‏ שבשליטת נוחי דנקנר, וחברת קר פרי, שעתרו נגד עיריית חולון, ששינתה את סיווג נכסיהן באזור התעשייה בעיר והביאה בכך להעלאת תעריפי הארנונה בעשרות אחוזים. עיריית חולון עתרה נגד החלטה זו, ואליה הצטרף מרכז השלטון המקומי.

‏מפעלי הקירור של פריאור וקר פרי סווגו לאורך שנים לצורכי ארנונה בסיווג "תעשייה", אבל ב-2007 החליטה עיריית חולון כי סיווג זה הינו מוטעה, וכי יש לסווג את מפעליהן של שתי החברות בסיווג "עסק".

‏עיריית חולון טענה כי שאלת הסיווג הנכון לנכס לא נמצאת בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, אלא יש לברר סוגיה זו בוועדת הערר שליד העירייה. בנוסף טענה עיריית חולון כי הסיווג הנכון לנכסי שתי החברות הוא "עסק", ולכן העירייה מוסמכת ואף חייבת לשנות את הסיווג שניתן לנכס בעבר, גם אם לא השתנה השימוש בנכס, וגם אם המשמעות היא העלאת חיוב הארנונה.

העירייה טענה כי שינוי שכזה איננו מנוגד לדיני ההקפאה, המגבילים את סמכות מועצת העיר כמחוקק משנה, אולם אינם מגבילים את פעולת העירייה.

‏פריאור וקר פרי טענו כי לא ביקשו בעתירותיהן מבית המשפט לקבוע מהו הסיווג הנכון למפעליהן, אלא שמטרת עתירותיהן היתה לתקוף את חריגת העירייה מסמכות על-פי דיני ההקפאה בעצם ביצוע שינוי הסיווג של מפעליהן. הן טענו כי גם אם חלה טעות בסיווג שנקבע למפעליהן בעבר, כשלטענתן לא חלה כל טעות, הרי שעדיין תקנה 5 לתקנות ההסדרים‎ ‎במשק‎ ‎המדינה 2007 אוסרת על העירייה לשנות סיווג זה ללא אישור שרי הפנים והאוצר, אם לא השתנה השימוש שנעשה בנכס בפועל.

‏בית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט לערעורים בעניינים מינהליים, בהרכב שכלל את השופטים אשר גרוניס, מרים נאור ויורם דנציגר, החליט לקבל את ערעור עיריית חולון וקבע כי למרות שתקנה 5 לתקנות ההסדרים במשק המדינה 2007 לא מאפשרות למועצת העירייה לערוך שינויים בצו הארנונה ללא אישור שרי הפנים והאוצר, היא לא מונעת מפקידי העירייה לשנות סיווג של נכס ספציפי מסיווג אחד לסיווג אחר שקיים בצו הארנונה.

העליון קבע כי לא נפל פגם בפעולת שינוי הסיווג, אולם לא הכריע בשאלה האם הסיווג החדש שנקבע למפעלי החברות בחולון הוא הסיווג הנכון, והחליט כי סוגייה זו תיבחן בהליכי הערר הקבועים בחוק הערר.

‏את מרכז השלטון המקומי ייצג עו"ד אלי אליאס, את עיריית חולון ייצג עו"ד גיורא בן-טל, ואת פריאור וקר פרי ייצג עו"ד גיל איזנברג.

‏לדברי עו"ד אליאס, שייצג את מרכז השלטון המקומי, "מדובר בפסק דין תקדימי בעל חשיבות מאוד גבוהה. דיני ההקפאה לא מנעו מהעיריות לחשוב ולבצע התאמות. פעולת סיווג נכסים לצורך התאמת הסיווג לשימוש הנעשה בהם הינה פעולה שגרתית ויומיומית הנעשית על-ידי פקידי העירייה ובראשם מינהל הארנונה. כפי שנישום זכאי להשיג על חיוב הארנונה שלו, כך מינהל הארנונה רשאי להשיג על השומה ולשנותה.

"פסק הדין שם קץ לאי-הסימטריה שהייתה בין שינוי סיווג יזום מצד העירייה, שנטען כי הוא אסור, לבין שינוי סיווג הנובע מהשגה של נישום, שמוסדר בחוק הערר, ומקביעתו עולה כי מדובר בפעולות משלימות.

‏"הפסיקה תמנע מצבים של אפליה בין שני נישומים שעושים את אותה הפעילות בנכסם ותאפשר לרשות המקומית לגבות מס אמת לטובת כלל ציבור התושבים".

‏לדברי יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, "פסיקת בית המשפט העליון היא נדבך נוסף המחזק את טענת הרשויות המקומיות, שהגיע הזמן להרחיב את סמכויות השלטון המקומי. בתקופה של הגבלות וגזרות רבות על השלטון המקומי, אני מברך את בית המשפט שאיפשר לרשויות לפעול לטובת התושבים, ואני מקווה כי זוהי רק הסנונית הראשונה בהרחבת סמכויותיהן של הרשויות המקומיות".

צרו איתנו קשר *5988