מדליק הלפיד

אווירת הבחירות מוציאה את כל העכברים מהחורים, למרות שאף אחד לא יודע אם הבחירות אכן יוקדמו זו הצלחה לנתניהו שהקדים את הפריימריז בליכוד ויצר את הסחרור אלא שההימור של ראש הממשלה לא לקח בחשבון את שר החוץ שלו

המערכת הפוליטית נכנסה השבוע לסחרור. כדור השלג הזה, שהתחיל לגלגל ראש הממשלה כשהכריז לפני כחודש על הקדמת הפריימריז בליכוד והכניס את כל המדינה לתזזית של בחירות, התגלה כמהלך מבריק מבחינתו: הוא הצליח לשלוף את יאיר לפיד ממאורתו החמימה והנעימה של "אולפן שישי" בערוץ 2 וגרם לו לקפוץ לביצה העכורה של הפוליטיקה הישראלית, כשעדיין אין תאריך לבחירות.

אחריו, כמו באפקט דומינו, קופצים ראש גם נועם שליט וניצב בדימוס משה מזרחי. את מה שנתניהו זוכר מימיו בסיירת, לא לימדו את לפיד ב"במחנה": סטייה של מילימטר בשיגור הטיל יוצרת סטייה של עשרות קילומטרים בנחיתה. טעות שנעשתה עכשיו תבוא לידי ביטוי רק בעוד שנה-שנה וחצי בקלפי.

רק בעוד כמה שבועות, אחרי שהאופוריה סביבו תתפוגג, יופתע יאיר לפיד לגלות שהתאריך היחיד שנקבע לבחירות הבאות הוא נובמבר 2013, ושכרגע גורלו תלוי ברצונם הטוב של נתניהו, ליברמן או ש"ס.

ראש הממשלה התמוגג השבוע מנחת. מכורסת המגיש צבר לפיד גובה וגרם לו רק נזק. מביתו שברמת אביב ומציוציו בפייסבוק, הנזק העיקרי שנגרם הוא לקדימה ולציפי לבני. אפשר להבין למה שלח השבוע נתניהו עקיצה כשאמר בפורומים סגורים בעניינו של לפיד כי הוא "בעד תחרות".

אין ספק שללפיד יש המנטור הכי טוב במדינה. כנראה שיחסיו המעורערים של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, עם לבני סיפקו לו מניע מספיק טוב כדי להריץ מועמד חיצוני שפוגע בעיקר במפלגה שהוא עמד בראשה. אבל כשמדובר בסקרים, מוטב לו ללפיד לוותר על עצותיהם של אולמרט, דנקנר ושאר החברים, ולהקשיב לאחד שיודע. שמעון פרס ודאי ישמח להסביר לו מה ההבדל בין סקרים למציאות.

ובינתיים, בקצה האחר של העיר

לפיד לא רק חיסל את קדימה, אלא ריסק גם את כל אלו שביקשו לתרגם את המחאה החברתית לפתקים בקלפי, ואת התארגנויות השמאל. וזה המזל של נתניהו. לפיד מזוהה כנכס אלקטורלי בקרב השמאל, אבל נטל בימין. העובדה שהוא עיתונאי לא מוסיפה לו בימין, אלא רק גורעת.

יממה לאחר פגישת ההתייעצות החשאית של לפיד עם מקורבי אביו שהובילה להחלטה לטבול בזירה הפוליטית, התכנס בקצה אחר של העיר פורום לא קטן של כמה מאנשי המחאה, חברי תנועות שמאל, התסריטאי רני בלייר, מגישת החדשות לוסי אהריש, השחקנית חנה אזולאי-הספרי, וגם אלדד יניב ואנשיו. הם רקמו את הקמת המפלגה שלהם.

שם, בלופט המהודר של קסטיאל, התקבצו כל הדפני ליפים, השמולים והסתיו שפירים, שחשבו איך להפוך את המחאה החברתית, את הכמיהה לפנים חדשות במערכת הפוליטית, ובעיקר את הסקרים שניבאו לתנועה שתקום על בסיס המחאה החברתית יותר מ-20 מנדטים, להקמת מפלגה.

הודעתו של לפיד נפלה עליהם למחרת כרעם ביום בהיר. בתקופה האחרונה, מאז החלו לבצבץ ניצני הבחירות, כמעט בכל ערב מתקיימת פגישה כזו בסלון אחר בתל אביב. בסלון של סתיו, של איציק ושל חברים אחרים, רוקמים חלומות על הקמת מפלגת מחאה.

בראשון בצהריים החלום הפך לסיוט. לפי הסקרים, מפלגה בראשות לפיד בולעת את כל מי שחשב לרוץ בנפרד. הברירה שלהם עכשיו היא להצטרף אליו או להתפוגג כמו בועות סבון. שמולי, שמפלרטט עם תנועתו של יניב, כבר הבין את המסר ונפגש עם לפיד. השאלה מי ילך בעקבותיו ומה יהיה ערכו האלקטורלי.

שליט נשבה על-ידי התקשורת

ללפיד הספיקה שעה בשבוע כדי להשפיע על הלך הרוח הציבורי והתקשורתי. נועם, אביו של גלעד שליט, נאלץ בעל כורחו להיחשף לאור הזרקורים ולעמוד אל מול המיקרופונים במשך חמש שנים. שניהם התמכרו לזה.

החשיפה התקשורתית לעיתים מתעתעת. הטלפון שלא מפסיק לצלצל, המרדף המחמיא של כלי התקשורת, חיזורי המפיקות, הכתבים והעורכים, שמבקשים ראיון, השרים וחברי הכנסת שבאים לבקר, האהדה הציבורית, קריאות התמיכה ברחוב, מבלבלים.

יום לאחר שנפרד מראשות ועדת הכספים, נזכר השבוע מישהו, ישב ח"כ סטס מיסז'ניקוב דאז ושר התיירות כיום, בבית קפה. מכשיר הטלפון, ש-24 שעות קודם לכן עוד צלצל מהנץ החמה ועד צאת הנשמה, נדם. מיסז'ניקוב התקשה להתרגל. היום הוא ודאי מתגעגע לשקט הרגעי הזה.

וזה בדיוק מה שקרה לשליט. המפיקות כבר לא מבקשות ממנו לעלות לשידור, הוא כבר לא פותח מהדורות חדשות, תמונותיו לא מתנוססות על גבי העיתונים, ועבור השרים הוא הפך שקוף. השקט של מצפה הילה בלבל אותו לגמרי, והוא גילה שדווקא נהנה להתחמם מהבזקי המצלמות.

שליט הוא איש ישר, הגון וצנוע, אבל יש מי שסבור שהוא מתאים לפוליטיקה כמו שליברמן מתאים לבולשוי. העובדה שבנו נחטף לא בהכרח הופכת אותו למגנט אלקטורלי, ודאי שלא לפוליטיקאי. בקרוב מאוד יגלה שליט שהתקשורת חסה עליו עד כה. כשיהפוך לאיש ציבור הליטופים שזכה להם עלולים להפוך לסטירות לחי.

ליברמן מחדד עמדות

באחריות לא פחות כבדה מזו של נתניהו לאווירת הבחירות שכבר כאן, נושא גם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. אחרי שבמהלך השבוע הודלף כי דיבר בסיעתו על אפשרות של בחירות מוקדמות, אמש, בראיון לערוץ 2, רמז שר החוץ כי בקדנציה הבאה לא יישב בממשלה אחת עם ש"ס.

האיתות ששלח ליברמן לנתניהו ברור: א', אני לא חושש מבחירות ולכן אני מחדד עמדות מול ש"ס במלחמה על קולות האנטי-חרדים מול לפיד. וב', אני לא בכיס שלך. ההרכב הזה של הקואליציה לא היה לרוחי, בלעתי פה צפרדע (ש"ס), לא בטוח שאחרי הבחירות הבאות אהיה מוכן לבלוע את אותה צפרדע שוב. יש גם אופציות אחרות. כדאי שתשקול שוב את צעדיך.

באותה הזדמנות חזר ליברמן ואישרר את החברות עם אריה דרעי ואת העובדה שהם משוחחים מדי יום.

לא יהיה מופרך להעריך שבאותן שיחות עורכים שני המוחות הפוליטיים האנליטיים האלה חישובי מנדטים, בונים ומפרקים קואליציות. מי שצריך להיות מוטרד מהחיבור הזה הוא נתניהו. רק לו יש מה להפסיד.