"התהליכים שאני מדבר עליהם אמורים להביא לכך שב-2015 יחד עם היחידות הפרטיות לפחות 80 אחוז מייצור החשמל במדינה ישראל יהיה על-בסיס גז ובחלקים מסוימים של השנה 100 אחוז. מפחיד? ממש לא, זו מהפכה", כך פתח יו"ר חברת החשמל האלוף במיל' יפתח רון-טל, את דבריו בכנס הרצליה.
רון-טל אמר את הדברים בפאנל "לשמור או לייצא? מאגרי הגז ועצמאותה האנרגטית של ישראל", בהשתתפות יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראל לתכנון כלכלי; יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים; אלוף (מיל') עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א; ד"ר שלמה ולד, המדען הראשי במשרד האנרגיה; וחזי קוגלר, מנכ"ל אדירה אנרגיה.
"אנו מדברים על לייצר גז על צינור אחד כשהצינור השני יהיה מוכן ב-2017", המשיך רון-טל. אנחנו מדברים על אחסון אסטרטגי וגם ברמה הטקטית. גז אפשר לאגור בתחנות".
רון-טל הוסיף: "יהיה לנו חשמל זול ובעיקר ירוק. זה משתלב באופן מלא עם המהפכה הירוקה. בינתיים מה שקרה לנו שבמקום שתמר תזרים גז לחוף דור בפברואר 2012, קרי החודש - במקרה הטוב יהיה לנו גז מתמר בקיץ 2013".
"המחיר למשק בחישוב שמרני: 10 מיליארד שקל. מדינת ישראל חתמה על הסכם עם המצרים שהבטיח אספקת 50% מכמות הגז הנדרשת. מה שהביא לייקור החשמל זה לא הבעיות הפיננסיות וזה לא קשור ליעילות בחברת החשמל", דברי רון-טל.
"ב-2011 תכננו להוציא 9.5 מיליארד שקלים על רכישת דלקים. בפועל הוצאנו 14 מיליארד שקלים על דלקים ב-2011. ב-2012 התקציב הכולל לרכישת דלקים, זה משהו שכל חברה היציבה ביותר שתהיה לא יכולה לעשות בעצמה", דברי רון-טל. "אם נצליח לזרז הליכים נוכל להביא גז אפילו לפני קיץ 2013 ולהבטיח שמהפכת הגז תתממש הלכה למעשה".
יו"ר קצא"א עמוס ירון, אמר: "הבעיה שלנו שאנחנו חושבים שאנחנו מעצמה וזה גורם לנו להתנהג כך. כשמגיעים לחשמל ודלק אנחנו מדינה מאד קטנה ואנחנו לא יכולים להתנהג כמו מעצמה. לא יכול להיות שבתוך מדינת ישראל הקטנה יהיו מחירים שונים לגז. השוק הזה היה צריך להתנהל על-ידי המדינה".
פרופ' ניק באטלר מהקינגס קולג' בלונדון, צינן את הציפיות שתולים בייצוא גז ואמר כי יש לתת עדיפות מוחלטת לצריכה מקומית של הגז. לדבריו "אם ישראל רוצה לייצא את הגז היא צריכה להבין את השוק העולמי. ארה"ב לא צריכה גז וזה משאיר שני שווקים. אירופה שנשלטת על-ידי הרוסים והשוק האסייתי".
"הגז הישראלי לא ממוקם באזור טוב לייצוא למזרח הוא יהיה בעמדת נחיתות לעומת גז מהמפרץ, מאוסטרליה", דברי באטלר. "יש סיכון ממשי שעלות ההובלה של הגז תשחק מאד את המרווחים של הספק ושל הלקוחות. ישראל מדינה מפותחת ואין סיבה שלא תקים רשת הולכה וחלוקה לגז לכל הבתים הפרטיים. זה נעשה באירופה ואין סיבה שזה לא יקרה כאן. זה ייצור ערך לכלכלה הישראלית יעסיק אנשים וייצור הכנסות ועושר למדינה בעשור הקרוב. ישראל איננה רפובליקת בננות שצריכה לייצא את משאביה".
באטלר הוסיף כי "אנחנו עדיין לא יודעים מה היקף המשאבים בישראל או בכל האזור והמשמעות היא שאף אחד לא יבנה כאן מתקן LNG עד שלא יהיה ברור מה היקף המשאבים. התחושה בצפוי כאן בום מיידי - לא נכונה. ההכנסות לא יתחיל להשפיע לפני 2020. מתקני LNG עולים 6-8 מיליארד דולר ולוקח 5 שנים לבנות אותם ולא מתחילים לבנות לפני שיש מי שיקנה את הגז".
מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו, אמר: "בעולם שלנו אם מישהו מעיז להגיד את עמדת היזמים הוא מיד נצבע כאוהב טייקונים ונגד עם ישראל. המועד שבו מתכננת המועצה הארצית לקחת החלטה על כניסה צפונית הוא סוף 2013. מאותו רגע היזמים יתחילו הליכי תכנון לבדוק צנרות עומקים. זה תהליך של שנים. שמעתי פה שמדברים על כניסה צפונית ב-2017 - זה לא יקרה אם לא נתאמץ יותר.
אסו הוסיף כי "השוק הראשוני החשוב ביותר של היזמים הוא השוק הישראלי אין מחלוקת על כך. אנחנו עושים ימים כלילות להטמיע גז טבעי בחשמל ובתעשייה כדי שמפעלי תעשייה ישראלים יוכלו להתחרות בזירה הגלובאלית. אין שום סיבה שציי רכב ציבורי, אוטובוסים לא יהיו מונעים על-ידי גז טבעי דחוס. צריכה להיות החלטה אסטרטגית של מדינת ישראל. ביטחון אספקה זה לא גז באדמה. היום מכל שקל שהיזם מרוויח 60 אחוז הולך למדינת ישראל. יש כאן זהות אינטרסים".
יו"ר המכון לתכנון כלכלי יוסי הולנדר המליץ לישראל לא לאפשר ייצוא גז, ואמר כי הערך הנוסף למשק בייצוא הוא כמעט אפסי והתועלת של האלטרנטיוות הרבה יותר גדולה. "ברגע שנגיד לחברות: 'לא תוכלו לייצא' תראו שכל המאמצים של החברות הולכים לשוק הישראלי", לדבריו.
להערכת הולנדר ניתן להגדיל למכסימום את ניצול הגז בשוק המקומי. לדבריו יש למשק פוטנציאל צריכת גז של 30 BCM לשנה. "אם היינו מחליפים את כל הנפט שהמשק צורך בגז היינו חוסכים מיליארד שקל בשנה. אפשר להשתמש בגז כדי להרחיב את התפלת המים ולמכור מים לירדן. זו רק דוגמה למה שאפשר להשיג כשאתה חושב בתוך המסגרת המקומית ולא חושב החוצה. ב-2010 ישראל רכשה נפט ב-8.6 מיליארד דוךר, 7.2 מיליארד נטו. מתוכו 4 מיליארד דולר לבנזין וסולר לתחבורה. להערכת הולנדר, לצורך החלפת כל הבנזין לתחבורה בגז יידרשו 7.2 BCM - חיסכון של 2.65 מיליארד דולר בשנה", הסביר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
