אובמה מבהיר: ישראל טרם החליטה אם לתקוף באיראן

אומר בראיון ל-NBC: "אנו פועלים בשת"פ הדוק עם ישראל במאמץ למנוע פיתוח נשק גרעיני באיראן" ■ "דיפלומטיה – הפתרון המועדף" ■ "אני ראוי לכהונה שניה"

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אמר אמש, בראיון לרשת NBC, כי, לדעתו, ישראל טרם החליטה האם תתקוף מטרות גרעיניות באיראן. התבטאות זו מנוגדת להערכה שמיוחסת לשר ההגנה, ליאון פאנטה, שלפיה יש סבירות גבוהה שישראל תנחית מהלומה על איראן בין אפריל ליוני השנה.

"אינני חושב שישראל החליטה מה שהיא צריכה לעשות", אמר נשיא ארה"ב. "אני חושב שהישראלים, כמונו, סבורים שאיראן צריכה להפסיק את תכנית הנשק הגרעיני שלה. עד שהתכנית לא תופסק, ישראל תוסיף להיות מודאגת מאוד, ובצדק, וגם אנחנו".

"אנו נוודא שנפעל בשיתוף-פעולה הדוק בדרך לפתרון הבעיה; אני מקוה שנגיע לפתרון דיפלומטי, שהוא הפתרון המועדף ואנו נוסיף לדחות בחזית הזו", הוסיף הנשיא. "... (אך) איננו מסירים שום אופציה מעל השולחן... הבהרתי היטב שנעשה כל מה שביכולתנו למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני, שיביא לפתיחת מירוץ חימוש, מירוץ חימוש גרעיני, באזור נפיץ זה". לדבריו, הוא מעדיף פתרון דיפלומטי בגלל ההשפעה שתהיה לעימות צבאי על המערכה באפגניסטאן ועל כלכלת בארה"ב.

הוא ציין, שהסנקציות הבינלאומיות על איראן פוגעות במשטר האייתאללות: "האיראנים חשים את הכאב. הם חשים את הלחץ. אך הם טרם נקטו את הצעדים הדיפלומטיים שהם צריכים לנקוט; הם טרם אמרו, 'אנו מבקשים להשיג כוח גרעיני לצרכי שלום; לא נבקש להשיג נשק גרעיני'".

אובמה לא השיב ישירות על שאלה האם ארה"ב נתנה ברכתה לפעולה צבאית ישראלית נגד איראן. הוא אף נמנע מלומר האם ישראל הבטיחה לתת לארה"ב התרעה לפני תחילת פעולה צבאית נגד המתקנים הגרעיניים. "לא אכנס לפרטים על השיחות שלנו (עם ישראל). אומר רק, ששיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני בין שתי המדינות הדוק עתה יותר מכפי שהיה אי פעם. הקדימות הראשונה במעלה שלי מוסיפה להיות ביטחונה של ארה"ב וגם ביטחונה של ישראל".

בתשובה לשאלה אמר הנשיא שהוא אינו בטוח שאיראן אכן שואפת לתקוף מטרות בארה"ב. "איננו רואים שום הוכחה לכך שלאיראנים יש כוונות, או יכולות, לעשות זאת", אמר אובמה.

הצהרה זו עומדת בניגוד לדברים שהשמיע ראש מערך המודיעין הלאומי, ג'יימס קלאפר, בשימוע בקונגרס בשבוע שעבר. לדברי קלאפר, "מנהיגים איראניים מסוימים מגלים עתה נכונות רבה יותר לתקוף בארה"ב בתגובה על מה שהם רואים כאיום אמריקני אמיתי, או מדומה, על המשטר שלהם".

הראיון משקף מאמץ של הבית הלבן לצנן את חרושת השמועות הקדחתניות שהתקפה ישראלית על איראן היא רק שאלה של זמן, למרות שהשמועות תפסו תאוצה בעקבות טור ב"וושינגטון פוסט", בשבוע שעבר, שלפיו הממשל מודאג מהאפשרות של פעולה ישראלית. לפי הערכות בוושינגטון, מקור המידע בטור הוא פאנטה. לא ברור, אפוא, אם שר ההגנה אינו מתואם עם נשיאו או שאובמה פשוט ניסה להרגיע את הרוחות.

בטור ב"פוסט", מאת דייוויד איגניישס, נאמר שהבית הלבן טרם החליט כיצד בדיוק תגיב ארה"ב במקרה של התקפה ישראלית. בשלב זה מתנהלים בממשל אובמה דיונים אינטניסיבייים מה תהיה משמעותה של התקפה ישראלית מבחינת ארה"ב: האם איראן תנסה לפגוע באוניות אמריקניות באזור או תנסה לסגור את מצרי הורמוז? מה תהיה השפעת העימות האפשרי על הכלכלה הגלובלית השבירה בעקבות הזינוק הצפוי במחירי הנפט?

נראה שהממשל מצדד במדיניות שלפיה ארה"ב תישאר מחוץ לעימות, אלא אם כן תפגע איראן במטרות אמריקניות. פגיעה כזו תגרור תגובה אמריקנית חזקה, לפי בעל הטור. מדיניות כזו של עמידה מהצד תאותת, למעשה, שישראל נמצאת לבדה במערכה, והיא עלולה לפעור בין שתי המדינות קרע שיהיה דומה לזה שנפער ביניהן ב-1956, כאשר הנשיא דאז, דווייט אייזנהאואר, גינה התקפה צבאית משותפת של ישראל, צרפת ובריטניה על תעלת סואץ.

אך פקידי ממשל מזהירים, שאיראן חייבת להימנע מאי הבנה: לארה"ב יש מחויבות בת 60 שנה לביטחונה של ישראל, ואם ייפגעו מרכזי אוכלוסיה בישראל, ארה"ב תראה עצמה מחויבת להגן על ישראל, אומר איגניישס.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עומד להגיע לוושינגטון בתחילת מארס. עילת הביקור היא נאום בוועידה השנתית של אייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב. לפי הערכות בוושינגטון, ייפגש נתניהו עם בכירים בממשל, לרבות אובמה, ועם מחוקקים, אך טרם נקבע לו"ז רשמי. מכל מקום, בשיחותיו הצפויות תתפוס סוגיית איראן את המקום המרכזי, ותדחק את הבעיה הפלסטינית לשוליים. גם נשיא המדינה, שמעון פרס, ינאם בוועידת אייפא"ק. אף לו טרם נקבע לו"ז רשמי לפגישות עם בכירי הממשל.

המראיין, מאט לאואר, הזכיר לאובמה שבראיון הקודם שנתן לו, לפני פתיחת משחק הסופרבול ב-2009, אמר הנשיא שאם הוא, אובמה, לא יסיים לשקם את הכלכלה בשנתו הרביעית בבית הלבן, הוא לא ייבחר לתקופת כהונה שניה. והנה, כמה שעות לפני פתיחת הסופרבול של 2012, הכלכלה עדיין לא שבה לאיתנה.

"אני ראוי לתקופת כהונה; אם כי טרם סיימנו", השיב הנשיא. "כאשר אתה (המראיין) ואני קיימנו את הראיון הקודם, נגרעו מהמשק 750 אלף מקומות עבודה בחודש... עתה אנו יוצרים 250 אלף משרות (בחודש). יצרנו 3.7 מיליון מקומות עבודה ב-23 החודשים שחלפו. זה המספר הגדול ביותר של משרות חדשות, והמספר הגדול ביותר של משרות במגזר הייצור מאז שנות ה-90. אבל עדיין לא גמרנו".

"התקדמנו", הוסיף הנשיא. "הדבר החשוב ביותר עתה הוא לוודא שלא נתחיל לשנת כיוון, מהלך שיבלום את ההתקדמות".

צרו איתנו קשר *5988