מכמונות המהירות: שאלות פתוחות

הדיון הער שהתקיים בשבוע האחרון בכל תכנית אקטואליה, עיתון, מגזין או אתר שהודיע על תכנית הצבת מכמונות המהירות החדשות ברחבי ארצנו הזכיר לי שוב עד כמה מורכבים היחסים בין טובת הכלל בארץ דמוקרטית לבין רגולציה הכרחית לשמירת אותה טובה בדיוק.

כמו תמיד, משני צדי המתרס, מתייצבים שני מחנות: המחנה השמרן שברור לו מקדמת דנא כי המהירות הורגת ואל תבלבלו אותו עם עובדות מהנעשה בעולם או עם סייגים לגבי רכבים שונים וכבישים שונים.

והמחנה שנקרא לו, לצורך העניין, אנשי השטח, שמכירים את הנושא לעומק ונסמכים על ממצאים מחקריים שמראים שפחות מ-5% מתאונות הדרכים קשורות למהירות וגם אז מדובר בשילוב בין מהירות גבוהה לשימוש באלכוהול, צריכת סמים או סתם עייפות.

אך עוד בטרם נכנסים לעומקו של ויכוח (חשוב) זה, יש שאלה אחת, שהתשובה עליה מצויה דווקא בידי הרגולטור (שהכריז על המהירות כאויב מספר אחד מטעמים אוביקטיביים, בלי קשר לכך שזו בחירה שמכניסה כסף בניגוד לחינוך ואכיפה איכותית שעולה כסף) והיא: מה היא מהירות מסוכנת?

1. מעל 70% מהנהגים שנקנסו בגין מהירות בכבישים בין עירוניים נסעו במהירות של עד 115 קמ"ש. האם משטרת ישראל לא קונסת נהגים נורמטיביים לחלוטין?
2. האם מהירות של 90 קמ"ש היא מהירות סבירה להתנהל במכונית מודרנית בעלת כל הטכנולוגיות החדישות כמו ABS ,DTS ,TCLL ואמצעי בטיחות אקטיביים ופסיביים שלא היו קיימים עד לפני עשור? ואם כן, כיצד יתכן שהממוצע העולמי של מהירויות מותרות נע בין 110 ל-130 קמ"ש. מה הם יודעים שאנחנו לא?
3. האם לא עדיפה נסיעה רציפה במהירות הגיונית של כ-110 קמ"ש על פני שינויים דחופים בכבישים מהירים מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש ל-110 קמ"ש וחוזר חלילה? ומי אמר שמהירות איכותית לנסיעה בכביש דו נתיבי בעל גדר הפרדה אינה מתנהגת בצורה פראבולית כך שעד לנקודה מסוימת דווקא מהר יותר שווה מסוכן פחות?
4. האם שורה של עצירות פתע בכל פעם שמהירות הנסיעה גולשת (ובמכוניות החדשות זה קורה מבלי משים) למעל 90 קמ"ש, תוך הפניית המבט לצד וללוח המכוונים פעילות לא עלולה, חס וחלילה, דווקא להעלות את כמות התאונות בכבישים שבדרך כלל היא נמוכה?

ואם כבר אז כבר:

1. האם לא עדיף להעמיד את המצלמות בכבישים אדומים, דו נתיביים ולהכריז עליהן בשלטים ובצבעים כדי שנדע מבעוד מועד לכוון את מהירותנו בהתאם ללא הפתעה?
2. האם מרווח הביטחון לא צריך להיות פומבי? והאם הוא ישתנה כפונקציה של מספר הדו"חות שנקבל? האם ייתכן שגוף מסוים יהיה בעל הכוח, ללא העברת הדיון בכנסת, להוריד מרווח זה לאורך זמן?
3. אם מישהו מאמין, באמת ובתמים, שמה שהורג אותנו זו המהירות אז מדוע לא לאסור על קניית רכבים מסוג מסוים, או לחליפין להשית עליהם הגבלה מכנית של המהירות או כל דבר שאכן יציל את 350 ההרוגים של השנה הבאה?

גם על השימוש בקנסות ראוי שייתן הרגולטור את דעתו:

1. האם לא עדיף להנמיך משמעותית את הקנסות (ולא להפוך את זה לעוד מס) כך שמספר הנקודות הנצברות הוא שירתיע ויוציא את העבריינים שביננו מחוץ לכביש? אני מדבר על אלה שנוסעים 120, 130 קמ"ש ומעלה ולא על הנהגים הנורמטיביים שנוסעים 110 קמ"ש בצורה רציפה.
2. האם אחוז מסוים מהקנסות לא צריך ללכת למימון ניידות סמויות שיאכפו את הבריונות האמתית בכביש כגון עקיפה של פס לבן, פרסה מהירה לפני סיבוב, דיבור בנייד ושליחת SMS תוך כדי נהיגה ובאופן כללי, נסיעה לא סבירה יחסית לנסיבות?
3. האם אחוז אחר מהדוחות לא צריך לממן שיפור משמעותי בתשתיות ובכבישים?
4. האם לא כדאי שיוקצה כבר תקציב (מדוחות המהירות, מהבלו על הדלק, מתשלום ביטוח החובה, מתקציב החינוך או מתקציב משרד התחבורה) לחינוך מוטורי, הסברה והקמת מסלול לימוד נהיגה נכונה, כפי שקיים בעולם כבר עשרות רבות של שנים?

ובסופו של דבר, האם לא עדיף להתחיל בפיילוט לפני שמחליטים על קניית המצלמות לשלב השני והשלישי? האם לא הגיעו לידי הרגולטור הדוחות הסטטיסטיים מבריטניה (מלכת מצלמות המהירות וחובבת גדולה של האח הגדול) שבעקבותיהם הורידו שם את מספר המצלמות בחצי? ואולי, הסטטיסטיקה לפיה 300-350 הרוגים בשנה, יחסית לצפיפות הנסיעה בכבישי ארצנו היא נתון יחסית נמוך?

חשוב להבין כי הדברים הקלים לאכיפה דוחים את הדברים החשובים והקשים לאכיפה ונשאלת השאלה האם יש כאן מי שאכן מוכן להשקיע בשיפור הבטיחות ולא רק לגבות מס קל.

בהצלחה לכולם.

*** הכותב הוא מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון וחובב ספורט מוטורי