"פוטנציאל ההתייעלות האנרגטית מזכיר את תעשיית הסלולר"

יריב כהן, נשיא קמקו שמפתחת מיזמי אנרגיה ירוקה, גורס שהשמיים הם הגבול בתחום המתפתח

מי שהסביר למגזר העסקי בסין את ההשלכות הכלכליות של הדיונים בוועידת האקלים בדרבן, שהתקיימה בדצמבר האחרון, הוא ישראלי. יריב כהן (36) עשה זאת בראיון לתוכנית אירוח מרכזית של הטלוויזיה הממשלתית הסינית. לפניו ישבו בכיסא המרואיין טוני בלייר ובאן-קי מון.

כהן הוא נשיא קמקו (Camco), חברה ציבורית שמניותיה (סימול: CAO) נסחרות מ-2006 בבורסת AIM הבריטית. קמקו אינטרנשיונל מפתחת מיזמים שונים ואף משונים, תחת הכותרת "אנרגיה ירוקה" - בין השאר בסין, במלזיה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באוגנדה ובבוצוואנה.

באיידהו, ארה"ב, למשל, התחילו החודש לייצר חשמל מצואת פרות. מדובר ברפת, שבה יותר מ-15 אלף ראשי בקר שבבעלות חוואי, שעד עתה נהג לאסוף ולשפוך את צואת הפרות לגינה, או למאגר המים.

אלא שלפני שנים ספורות סומנו הפרשות פרות וכבשים כמחוללות הנזק הגדולות למערכת האקולוגית העולמית. הצואה, השתן והגזים של המקנה נחשבים מזהמי קרקע ומקורות מים, ויצרנים של גזי חממה מזיקים. התרחבות משק החלב העולמי, עם כניסת מדינות אסיה לייצור מוגבר של מוצרי חלב, החריפה את המצב, והגבירה דרישה לפתרונות.

לחוואי האמריקני בנתה קמקו מכתש בגודל של מגרש כדורגל, מחופה, מכוסה ואטום לחלוטין, שאליו נאספת צואת הפרות. במתקן מתרחש תהליך תסיסה, שבתום כשלושה שבועות, מתחיל לייצר גז מתאן. הגז נכנס לטורבינה, שם מתבצע הליך שריפה. החשמל שנוצר מיועד לשימוש החוואי, והיתרה נמכרת לרשת החשמל בתעריף מיוחד. השארית תימכר כחומר דישון חסר ריח.

"להיראות טוב"

"מנהיגי מדינות מחליטים להשקיע באנרגיה ירוקה מכמה סיבות", אומר כהן, שגר בישראל, ובימים אלה מעביר את מטה החברה מלונדון לבייג'ין. "סיבה ראשונה: מנהיגי מדינות, שבהן הציבור חש מאוים משינוי אקלים, ולוחץ לשינויים. סיבה שנייה: מנהיגים באירופה ובארה"ב, וגם בישראל, החשים אי-ביטחון אנרגטי, תלות רבה ומאיימת מדי בנפט שמגיע מאזורים לא יציבים".

סיבה נוספת, לפי כהן היא "מדינות כמו סין ומלזיה, שהחליטו לייצר ולפתח תעשיית ידע, שתספק מקומות עבודה. התוצאה היא, ששלוש מתוך חמש החברות הגדולות בעולם לטורבינות רוח ליצירת חשמל הן סיניות. לפני שלוש שנים לא הייתה אף חברה סינית ברשימה".

כהן גם מזכיר, שלמנהיגים רבים "חשוב להיראות טוב בעיני האזרחים והעולם. אף מדינה לא רוצה להיות ה'רעה' התורנית. מנהיגים רוצים להצטייר כמי שדואגים לעתיד המדינה, ומשקיעים ברווחה של הדורות הבאים, כדי לשדר לעם שלהם, שהם כאן כדי להישאר עוד שנים ארוכות".

הכירו בלימודים

כהן, ביוגרפיה מקוצרת: יליד גבעתיים. עתודה אקדמית, מתמטיקה, מחשבים, חקר ביצועים, חיל האוויר. יזם של סטארט-אפים טכנולוגיים, שהסתיימו בהכנסות נאות. מסלול דוקטורט ועבודה כמרצה בלונדון ביזנס סקול.

חבר לכיתה, סקוט מקגרגור, ביקש ממנו לעזור לפתור בעיות ניהול בחברת סטארט-אפ ירוקה שעבד בה. אח"כ התבקש לעזור בעסקי מסחור פליטות הפחמן המועברים לחברה כחלק מפיתוח פרויקטים. ומאז הכול היסטוריה.

החברה נרשמה למסחר, מקגרגור הוא כיום המנכ"ל, כהן הנשיא. בחברה עובדים 200 איש, ב-20 מדינות. עוד ישראלית צעירה שמכהנת כבכירה, היא שירונה פרתם (29), פעם התלמידה הכי טובה של המרצה כהן בניתוח החלטות. היא הגיעה כאחראית לקשרי משקיעים, קודמה לתפקיד מנהלת פיתוח עסקי, ובעיקר אחראית לסגירת העסקה הגדולה בשנים האחרונות: שותפות עם קרן ההשקעות המרכזית של ממשלת מלזיה, תאגיד של 27 מיליארד דולר.

המדינה העשירה בנפט ובמשאבי טבע, החליטה לפתח ולהקים תעשיית ידע באנרגיה ירוקה. מעבר להשפעה החיובית על התעסוקה, המטרה הייתה גם להוריד את המדינה מהמקום הראשון בפליטות פחמן לנפש. כיום מלזיה כבר מדורגת שנייה; את המקום הראשון תפסה וייטנאם. כמה מבכירי התאגיד המלזי הכירו את אנשי קמקו מלימודים משותפים באוניברסיטה.

הפעילות המתגברת בסין היא כרטיס הביקור של כהן. באחרונה סגר 40 חוזים חדשים עם Conch, יצרנית הבטון הגדולה בסין. באפריקה פעילה החברה בייעוץ לממשלות ליצירת סביבה רגולטורית, תעריפי חשמל, סובסידיות ופיתוח שיביא לתגבור תעשיות אנרגיה ירוקה, בכוונה למשוך השקעות זרות פרטיות. זאת, לצד פרויקטים ליצירת אנרגיה מרוח ומשמש, לכפרים ולאזורים מרוחקים.

רווחיות החברה ושווי השוק שלה תואמים את מצב המשבר בעולם והתנודות בערכו של נכס מרכזי בשווי החברה: מלאי תעודות זכויות להפחתת פליטות הפחמן.

העתיד: ישראל?

"העשור הבא הולך להיות עשור ההתייעלות האנרגטית", אומר כהן. "ייצור האנרגיה יהיה מוגבל, בגלל עליות מחירים של משאבי הטבע, ומעבר לשימוש מופחת באנרגיה גרעינית בגלל אסון הכורים האטומיים לחשמל ביפן. זה אומר, שנצטרך להגיע ליותר תוצר עם פחות משאבי אנרגיה. הפחתת כמות האנרגיה שייעשה בה שימוש בעבור יחידת תוצר - זו המטרה המוצהרת של כמעט כל מדינות העולם".

"הפרויקטים הגדולים להגדלת נצולת האנרגיה כבר מבוצעים בימים אלה, ובמקביל יש הזדמנויות גדולות לפרויקטים בגודל בינוני וקטן, רמות של מפעל ועסק בינוני. התעשייה שתיתן את השירותים הללו נבנית ממש עכשיו, בכל העולם, וצפויה לגדול במהירות רבה בשנים הבאות. זו, לדעתי, נישה מרכזית שאליה יכולות וצריכות תעשיות ישראליות להיכנס. בין אם אלה תעשיות ותיקות - או שיוקמו במיוחד. אנחנו טובים ביעילות; יש בארץ טכנולוגיות חדשניות, תהליכים חדשים, ידע בעל ערך רב, וכוח אדם מיומן ומוכשר".

"בימים אלה עוד אפשר להיכנס לשוק העולמי - כי הכול עדיין פתוח. זה מזכיר את תעשיית הסלולר בימיה הראשונים. צריך קצת הון, שיתוף פעולה של תעשייה מקומית קיימת, כדי להוכיח היתכנות, ומכאן - מעבר מיידי לשווקי העולם. סין היא המדינה הראשונה לקבל רעיונות ותעשיות חדישות, וזו תוצאה ישירה של תוכנית החומש שאושרה שם בקיץ האחרון".