הנקראות ביותר

50% מהכספים בקרן לקליטת תמלוגי הגז יושקעו בחו"ל

(עדכון) - מדי שנה תעביר הקרן את רווחיה לחינוך וביטחון ■ ומי יפקח על הקרן? בנק ישראל, שאחראי גם על הר יתרות המט"ח של כמעט 80 מיליארד דולר

המדינה תקים קרן לאומית שתקלוט את הרווחים מהגז הטבעי, וזאת במסגרת אימוץ ההמלצות של הוועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי - כך הוחלט היום (א') בישיבת הממשלה. לפי המלצת הוועדה, לפחות חצי מהכנסות המדינה ממשאבי גז ונפט על רווחי יתר יופקדו לקרן בחו"ל. מדובר במעין "כרית ביטחון" למקרה שיתרחשו אסונות טבע, משברים כלכליים או מלחמות.

לפי הערכות, ההכנסות של מאגרי הגז בחופי ישראל יסתכמו בכ-100 עד 130 מיליארד דולר ב-30 השנים הבאות והמדינה תכניס לקופתה לפחות חצי מהם. מההכנסות העתידיות, המדינה צפויה להקצות כ-4% לחינוך וביטחון או לכל מטרה אחרת, בהתאם להחלטת ראש הממשלה. לפי ההמלצות, בעת אירוע חריג, תתאפשר לקיחת הלוואות מהקרן, ונכסיה ינוהלו בידי בנק ישראל תחת מערך פיקוח ובקרה, שיבטיח שקיפות ציבורית מרבית, בהובלת שר האוצר.

בשבועות הקרובים יוגש לאישור ועדת השרים לחקיקה תזכיר חוק שייפרט את ניהול הקרן החדשה. "בוועדת ששינסקי התחלנו לטפל בתמלוגי הגז והיום אנחנו מתחילים את הדיון שיביא להקמת קרן הון ריבונית שפירותיה יחולקו לצרכים החיוניים של ישראל ובראשם החינוך והביטחון", אמר ראש הממשלה.

נתניהו מינה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לעמוד בראש ועדה שתבחן את קידום משק הגז בישראל. הוועדה בראשותו תפעל גם בהיבטים הגיאו-פוליטיים של התעשייה, לרבות ייצוא למזרח אסיה, קידום קשרים כלכליים עם מדינות בעולם ותקדם את סוגיית אספקת הגז למשק החשמל המקומי.

תמיהה על ועדת לוקר

ההודעה על הקמת הוועדה בראשות לוקר לא עברה באופן חלק: במשרד האנרגיה והמים הביעו תמיהה על הקמתה, בטענה שממילא ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל המשרד, שאול צמח, עתידה להגיש המלצות בתחום בעוד כשמונה שבועות. גורמים במשרד האשימו את משרד רה"מ ב"חוסר תום לב" ובהודעה רשמית שהמשרד פרסם אף נאמר כי בשיחה שקיים השר עוזי לנדאו עם נתניהו, הבהיר רה"מ כי לא הוחלט כלל על הקמת ועדה כזו. גורמים במשרד רה"מ המקורבים לנושא אמרו מנגד כי מדובר בוועדה שתפקידה יהיה להסיר חסמים כדי להאיץ את פיתוח משק הגז בישראל. "ראש הממשלה ביקש ממנכ"ל משרדו לפתוח חסמים בתחום הגז שמקורם בכלל משרדי הממשלה. רה"מ רואה בענף הגז כאסטרטגי לכלכלת ישראל ומנוע צמיחה מהמעלה הראשונה ומשרד האנרגיה והמים יהיה שותף מלא למהלך", נמסר בצהריים מלשכת נתניהו.

טרם הדיון בממשלה, פנה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לנתניהו בבקשה שיורה להקצות חלק מכספי התמלוגים להקמת מערך שיפקח ויעקוב אחר תפקוד אסדות הגז בים התיכון, וזאת כדי למנוע אסונות אקולוגיים. לדברי ארדן, אין למשרדו האמצעים המינימליים כדי לבצע ביקורת באסדות, כמו ספינת פיקוח שמסוגלת להגיע למאגר לוויתן. לדבריו, שורה של אסונות אקולוגיים שאירעו בשנים האחרונות "מחייבים היערכות מראש לתקלות צפויות שיש בהן פוטנציאל לפגיעה דרמטית במשק הישראלי, מלבד הפגיעה האקולוגית הקשה". במסגרת הדיון בישיבת הממשלה, אמר נתניהו לארדן כי הסוגיה תיבחן במסגרת הוועדה שבראשות לוקר.

מכשיר נפוץ בעולם

קרן הון ממשלתית, או ליצוא הון ("Sovereign wealth fund"), היא קרן בבעלות הממשלה, שמשקיעה במוצרים פיננסיים שונים - כגון מניות, אג''ח ומטבעות. קרנות אלו מוקמות כתוצאה מעודפים גדולים במאזן התשלומים (כניסה מסיבית של מט''ח); כתוצאה מהפרטה; תגלית של אוצר טבע; או עודפים פיסקליים משמעותיים.

חשוב להבדיל בין קרן כזו, לבין "יתרות המט''ח של בנק מרכזי", משום שהראשונה מיועדת להשיג תשואה סבירה לטווח הארוך, לצורך השגת יעדים פיסקליים (הקטנת החוב, הפחתת מיסוי, גידול ההוצאה); "יתרות המט"ח של הבנק המרכזי הוא כלי המיועד להשיג יעדים מוניטריים קצרי טווח - כגון נזילות ויציבות של שער חליפין.

המכשיר הזה נמצא בשימוש רב, הואיל והוא מגן על הכלכלה מפני מה שמכונה בספרות המקצועית "המחלה ההולנדית" - אחת ההשלכות השליליות המסוכנות מתגליות מסוג זה. לפי הספרות, כאשר מתגלה מצבור של אוצר טבע שמיועד ליצוא, נכנסת למשק כמות גדולה מאוד של מט''ח - תופעה שמביעה עמה תיסוף חד, אשר פוגע באופן טבעי בתחרותיות של הסקטור היצרני ומגזר היצוא של אותה מדינה.

הקרנות האלה מסייעות להפחית זעזועים גם בחשבון בשוטף ובנזילות במשק, וכן נועדו לשמור את אותם משאבים לשימוש הדורות הבאים.

מ-2005, נוצרו כ-20 קרנות חדשות, עניין שמוסבר בזינוק החד של מחירי הנפט ושאר מוצרי האנרגיה בשנים האחרונות; היקפן מוערך ב-4.8 טריליון דולר, נכון לדצמבר 2011 - עלייה של 17% לעומת סוף 2010. קרנות כאלו מאופיינות באסטרטגיית השקעות גלובלית (מחוץ למדינה בעלת הקרן), אך ישנן גם קרנות אשר מנהלות מדיניות השקעה לא שקופה.

כמה גופים, לרבות קרן המטבע הבינלאומית וה-OECD, המליצו לממשלת ישראל להפריש את ההכנסות מאותם אוצרות טבע לקרן שלא לשימוש שוטף. הסיבה לכך היא, שהמכשיר הזה מסוגל לפתור בעיה נוספת המאפיינת את הכלכלה הישראלית: היעדר פיזור של נכסי הפנסיה של אזרחי ישראל.

קרנות הון ממשלתיות בעולם

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גז ונפט?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות