איך הברוקולי יכול להציל את הארוחה?

כבר שבועיים שלא יצא לי להגיע לערוגות המזרחיות התחתונות בבוסתן שלי. ירד גשם זלעפות והיה בוץ שחור. בעצם כלום לא גדל עכשיו, שכנעתי את עצמי. אבל ביום שישי האחרון הגיעו אליי שלושה אורחים צמחוניים, והייתי צריך לגרד איכשהו ארוחה. מצב הרוח שלי לא היה מזהיר בלשון המעטה. בפעם הראשונה זה אני לא יודע כמה זמן, פשוט לא בא לי לבשל בכלל. לא עלה על דעתי שום תבשיל צמחוני שיוכל להוציא אותי מהבוץ ולספק את הסחורה - ארוחה סבירה לערב שבת. תכננתי בכלל להכין צ'ולנט למחרת. היה לי תסריט של חמין קשוח, ובכלל לא חשבתי ירקות.

השעה הייתה כבר שש וחצי-שבע בערב. בעוד שעה אני אמור להגיש ארוחת ערב. מה לעשות שאנשים שבאים אליי מצפים לאוכל טוב, גם אם אין לי כוח לזוז וגם אם הברומטר הרגשי שלי מתחת לאדמה. בדרך כלל אין לי בעיה להרים ארוחה צמחונית פצצתית. יש לי אין-ספור חברים צמחונים. אחותי צמחונית כבר עשרים שנה. אני בעצמי הייתי טבעוני. המומחיות שלי במטבח היא ירקות. אני מגדל אותם בבוסתן. הם טעימים כמו בגן עדן ממש, ואם יש מישהו שצמחונים שמחים לבוא אליו, בדרך כלל זה אליי.

אבל החורף הזה משהו השתבש לחלוטין בבלוטות חוש הטעם שלי, ונזקקתי להרבה בשר. ולא סתם בשר, אלא בשר כתף טלה שומנית, אנטרקוט משויש כהלכה, ועוד חלקים שמנמנים שכאלה. הכנתי לעצמי כוס קפה שחור וניסיתי להתרכז בארוחה הצמחונית שעליי להכין ויהי מה. אבל מוחי היה ריק ממחשבה. הסתכלתי על כל הקערות ששוכבות על רצפת הסלון והמטבח ובדרך כלל מלאות בכל טוב האדמה, מפוצצות בברוקולי ובכרובית, בסלק ובקולרבי, מלאות עד גדותיהן בכמויות נדיבות של ירקות שזה עתה נקטפו מהערוגה. אבל מה שראיתי לנגד עיניי היו קערות ריקות. חיסלתי את כל הירקות בסדנת הבוקר שהייתה אצלי. לא רק הקערות היו ריקות, גם אני הייתי מרוקן. בצר לי, ובאמת ברגע האחרון לפני שהאורחים הגיעו, ירדתי לבוסתן לקטוף משהו שכבר ייתן לי השראה.

הירח החצי מלא שבצבץ בעד לעננים האיר את דרכי. הייתי מצויד בסכין ובקערה. לאט-לאט גיששתי את דרכי בתוך אחת הערוגות, ולהפתעתי גיליתי שיש לי שם ברוקולי עצומים, שגדלו על אפם ועל חמתם של זחלי לבנין הכרוב האכזריים שאוכלים אצלי כל חלקה טובה. החלטתי שזה מה שאנחנו הולכים לאכול הערב - ברוקולי עם ברוקולי ועוד קצת ברוקולי.

קטפתי לי יופי של קערה ודידיתי בחזרה למטבח, מעביר בראש בסרט נע את כל המאכלים שהכנתי אי-פעם מברוקולי. חשבתי על ריזוטו, אבל לא היה לי ציר ירקות. חשבתי על מרק, אבל גם בשבילו צריך ציר. חשבתי על פולנטה עם ברוקולי, אבל לא הייתה לי פולנטה בבית. חשבתי על מרק חלב קוקוס, אבל גם הוא היה חסר. בקיצור, הייתי צריך לחשוב איך לייצר סנדל בלי דבק ובלי מסמרים.

חמש דקות אחרי שחזרתי למטבח עם הר הברוקולי האורחים נכנסו הביתה, ואני נתקפתי שיתוק. לא עלה על דעתי שום דבר. עוד לא קרה לי כדבר הזה. בדרך כלל אני מצליח לרקוח ארוחה גם אם יש לי רק בצל. הר של ברוקולי יושב לי במטבח, ואני מסתכל עליו בעיני עגל, מציע לאורחים יין כדי להרוויח זמן. זומבי קולינרי של ממש.

בסופו של דבר העמדתי סיר אורז פרסי עם תפוחי אדמה בתחתית הסיר וזעפרן. העמדתי מחבת ברזל גדולה על הלהבה, וברגע שהמחבת התלהטה כהוגן זרקתי לתוכה פרחי ברוקולי עם מעט שמן בוטנים. צרבתי אותם, בזקתי מעט מלח ופלפל לבן, ובינתיים פתחתי את המקרר וחיפשתי במה לתבל. לא היה לי הרבה זמן. על אחד המדפים, מאחורי כל מיני צנצנות ריבה, עמדה שקית של מיסו לבן. כשראיתי אותה ירד לי האסימון וירד לי סלע מהנשמה. לקחתי כף גדולה של המיסו הלבן, ערבבתי במחבת, דיללתי במעט מים ומיץ לימון, והבנתי שיש לי ווינר ביד.

בערך בתשע בערב ואחרי שני בקבוקי יין לבן, הגשתי סוף-סוף את ארוחת הערב האמורה. אורז פרסי עם ערימת ברוקולי צרוב במיסו לבן וקצת שקדים קלויים שפיזרתי מלמעלה. האמת, יצא טעים. קרוב לוודאי שאורחיי ציפו למצוא אצלי בשישי בערב מה שבדרך כלל מוגש אצלי לשולחן: ים של מנות, עם ירקות ועם סלטים. אבל הייתה ארוחת ערב, והיא הייתה משביעה.

מתכונים

ברוקולי צרוב במיסו לבן

חומרים: שני ראשי ברוקולי בינוניים, 2 כפות מיסו לבן, מיץ מלימון אחד, 4-5 כפות שמן בוטנים, חצי כוס שקדים קלויים שבורים, מלח ים גס, פלפל לבן גרוס לפי הטעם.

הכנה: מחממים מחבת ברזל על הלהבה. בינתיים מחלקים את ראשי הברוקולי לפרחים וחוצים כל פרח לשניים. מקפיצים את ראשי הברוקולי בשמן הבוטנים החם 2-3 דקות על כל צד, ומתבלים בעדינות במלח ובפלפל. בינתיים מדללים את המיסו הלבן בחצי כוס מים ובמיץ הלימון, מוסיפים למחבת ומערבבים היטב. מגישים על מצא של אורז לבן ומרגישים איך הבריאות צומחת לכם בקיבה.

פרחי ברוקולי מטוגנים

חומרים: 2 ראשי ברוקולי יפים; לציפוי - 2 ביצים, 1 כוס פירורי לחם אמיתיים, חצי כוס שומשום מלא, חצי כוס גרעיני חמנייה (מקולפים), חצי כפית מלח דק, שמן חמניות לטיגון עמוק; לרוטב - שליש כוס סויה בהירה, שליש כוס מיץ לימון, 3 בצלים ירוקים קצוצים דק-דק, 1 פלפל ירוק חריף מגולען קצוץ דק, שורש ג'ינג'ר באורך כחמישה סנטימטרים (שממנו נפיק כ-2 כפות מיץ ג'ינג'ר טרי: מרסקים וסוחטים).

הכנה: מפרידים את ראשי הברוקולי לפרחים בינוניים. חולטים אותם במים רותחים מומלחים קלות במשך 1-2 דקות. מסננים, ומייבשים על מגבת נייר. טורפים היטב את הביצים. מערבבים את פירורי הלחם עם השומשום ועם זירעוני החמנייה והמלח בקערית נפרדת. מצפים את פרחי הברוקולי כמו שניצלים ומטגנים בשמן חמניות חם עד שיזהיבו. בינתיים מכינים את הרוטב על-ידי ערבוב הסויה הבהירה עם מיץ הלימון, מיץ הג'ינג'ר שהכנתם, הפלפל החריף והבצל הירוק שקצצתם. מגישים על צלחת הגשה גדולה שבאמצעה קערית הרוטב. כל אורח טובל פרח ברוקולי בקערית ואוכל.

נ"ב: אם אתם רגילים לטגן את הכרובית שלכם עם בלילת קמח-ביצה אתם יכולים לעשות אותו דבר כאן, רק הוסיפו לבלילה את השומשום את גרעיני החמנייה בשביל הטעם.