מה הפלא שכולם בערוץ 2?

סקירת לוח המשדרים בערוצים: למרות שחלה דעיכה, 6 תוכניות עברו את מחסום ה-30%

פנה הגשם, חלף הלך לו... טוב, עוד לא ממש, אבל ההפוגה בגשמים בשבוע האחרון (ולא רק היא, אך על כך בהמשך) משכה קצת צופים החוצה מהסלון הביתי: אם התרגלנו לראות רייטינג של 40% ומעלה למשדרי הריאליטי המובילים, הרי שבשבוע האחרון רק ההדחה מ"האח הגדול" העפילה אל מעבר לקידומת 4.

מלבד מזג-האוויר, אפשר לציין עוד את סיומה של "המירוץ למיליון" שקטעה לערוץ 2 את הרצף השבועי של תוכניות עתירות רייטינג, את המגוון הטוב של סרטי קולנוע בערוצי הסרטים בשבוע שקדם לאוסקר, ואת העובדה שאחרי שלב "הכיסאות המסתובבים" ולפני תחילת ההופעות החיות, נמצאת "The Voice" בשלב הבטן הרכה שלה.

ובכל זאת, למרות דעיכה במספרים המטורפים של חודש ינואר, שש תוכניות עברו את מחסום ה-30% רייטינג. למה זה קורה?

חולשת היריבות

ובכן, קצת כמו האליפות של קריית-שמונה בכדורגל, קרדיט למנצחים הוא רק מחצית הסיפור, המחצית השנייה היא חולשת היריבות. שימו לב להיצע הפריים-טיים (בין תשע לעשר) בערוצי הטלוויזיה השונים:

בערוץ 1, לטובת המשפחה הלוחמת ישודר "בעוז ובהדר"; בערוץ 10 יעופו על המיליון, שעשועון חביב לכשעצמו, אבל לא ממש אלטרנטיבה לתוכנית פריים-טיים מובילה; גם ערוצי הסדרות השונים (שממילא הם ערוצי נישה) לא ממש מספקים את הסחורה הערב (ב').

ערוצי הסרטים מתמודדים עם ההאנג-אובר של מסיבות האוסקר ומציעים מגוון מביך ממש של סרטים (עברתי על השעה המרכזית לסרטים, 22:00, ומצאתי רק את "500 ימים עם סאמר", עם זואי דשנל המלבבת, כאופציית צפייה חביבה); וערוצי הדוקו, ובכן - שפטו בעצמכם: בערוץ 8 של הוט יוכל מי שמתרגש מהמצב בסוריה לצפות בתוכנית על דמדומי שלטונו של בשאר אסד (21:35), שיסייע אולי להבין טוב יותר את המצב בסוריה, אך לא יוכל להתחרות בדרמה שמספקים משדרי החדשות בנושא.

בערוץ המקביל, "יס דוקו", תוכלו ללמוד עוד קצת על "אסון בופאל" בהודו. אמנם אסון תעשייתי-אקולוגי שנחשב לקייס-סטאדי בקרב שוחרי איכות הסביבה, ובכל זאת, וסליחה על הטון הציני: בעולם שמסרב להתרגש בפריים-טיים שלו אפילו מהודים מתים בני-זמננו, קצת קשה לצפות לאמפטיה כלפי אסון שהתרחש לפני כ-30 שנה.