הנקראות ביותר

אטיאס: "החלום שלי - 96 משכורות לדירה"

אטיאס: "פעם אני צריך להתעמת עם האוצר, פעם עם בנק ישראל, פעם לנדנד לראש הממשלה; לפעמים אני גם חוטף, אבל אני חוטף באהבה"

כברת דרך ארוכה עשה שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, מאז הגדיר עצמו "פיון של האוצר" בתחילת הקדנציה. כנגד ביקורת נוקבת - במרחב הציבורי והפוליטי - הצליח אטיאס לנצח השנה בשלל מערכות במסגרת הקרב על מחירי הדירות, והפך את שר השיכון לאיש הכי חזק, והכי משפיע, בסוגיה שמשפיעה על כל בית בישראל, תרתי משמע.

בראיון חגיגי שקיימנו עם אטיאס במלאת שלוש שנים לכהונתו, ולרגל בחירתו לאיש השנה בנדל"ן, הוא נמנע מלהציג עצמו כמנצח בקרב. "אני לא אתן לכם כותרת שחצנית בנוסח 'ניצחתי, עשיתי, אמרתי, דפקתי אותם' - זה לא הסגנון שלי. אני לא נמצא שם", אמר אטיאס. "הדבר היחיד שאני יכול להגיד זה שנלחמתי בכוחות חזקים וגדולים במערכת הפוליטית ובתקשורת. קיבלתי אדרנלין להמשיך בדרך זו, בעיקר כי אני רואה את הזוגות הצעירים מול עיניי ואת חוסר היכולת שלהם לשעבד את רוב המשכורת שלהם למשכנתא".

"מאמצע 2011 יש ירידה של 7% במחירי הדירות"

loading

"טענות פופוליסטיות"

כולם נבחרו, אבל השיירה של אטיאס התקדמה ללא הפרעה של ממש. הוא ניצח, לפחות לפי שעה (ועד שיתבררו העתירות בבג"ץ), את חבריו לקואליציה מסיעת "ישראל ביתנו", כשלא כלל את קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות כתנאי לזכאות לדירה בר-השגה. הוא גבר, בניגוד לקודמיו בתפקיד, על היד הקפוצה של משרד האוצר ועל העקרונות המאוד ברורים של פקידי האוצר והצליח להוריד את מחירי הקרקע במכרזי "מחיר למשתכן" ב-50%, ואפילו שכנע את האוצר לצאת בעוד מבצע מענקים, בסך 100 אלף שקל לרוכשי דירות בפריפריה. גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לא חסך ביקורת מאטיאס. לאחרונה ביקש ממנו פישר להאט את קצב שיווק הקרקעות על מנת למנוע ממחירי הדירות - ואיתם קבלנים ובנקים - לקרוס. אבל אטיאס הצהיר שלא יתקפל; הוא אפילו צלח את מחאת האוהלים שהתפרצה בקיץ האחרון, כאשר הציבור נעמד על רגליו האחוריות ודרש דיור במחירים שפויים.

באורח פלא, יצא אטיאס כמעט ללא שריטה במערכה הנחושה שניהלו מנהיגי המחאה החברתית נגד הממשלה, אפילו כשקרא לדאוג לשכבות החלשות לפני שדואגים למעמד הביניים. אותן קבוצות מחאה שנעמדו שוב על רגליהן האחוריות כאשר הסתבר שהקריטריונים לדיור בר השגה אינם מיטיבים עם הציבור העובד, שקורע תחת עומס המיסים ויוקר המחיה. ועדיין, מועצת מקרקעי ישראל, שבראשה עומד אטיאס, הצליחה להעביר את המהלך מבלי שנשמעה ולו התנגדות אחת ממשרד האוצר.

אטיאס ספג ביקורת לא רק מהציבור הכללי, גם ציבור בוחרי ש"ס, החרדי ברובו, שזועם על האפליה לטובת יוצאי צבא במכרזי "מחיר למשתכן" ועל מצוקת דיור קשה במגזר זה.

ההישג האחרון של אטיאס נרשם רק לפני שבועיים, כשגיבש הסכמה בין משרדי ראש הממשלה והמשפטים ובין יו"ר ועדת הפנים ח"כ אמנון כהן, על תקנות בדבר דירות להשכרה במסגרת חוק התכנון והבנייה החדש - כך שייקבע שכר דירה נמוך ב-20% ממחירי השוק, על בסיס נתוני השמאי הממשלתי. לטוב ולרע - אטיאס הרעיד את אמות הספים בענף. הקריטריונים שקידם לדיור בר השגה, המבכרים משפחות גדולות, ותק בנישואין ושירות בצה"ל - והטעונים עדיין את אישור שר האוצר - קבעו עובדות בשטח שישפיעו על גורל ילדינו ונכדינו.

- ניצלו אותך עבור פופוליזם?

"אף אחד לא יכול לנצל אותי, ברוך השם. אני לא מתנצל על כך שאני חרדי, ואני לא מתנצל על זה שאני פועל גם עבור המגזר החרדי. אבל זו טעות אופטית לחשוב שהקהל שלנו הוא רק חרדי. אנשים שוכחים שכמחצית ממצביעי ש"ס בכלל לא חרדים והם נמצאים בכל ריבדי האוכלוסייה. וזה בכלל לא רלבנטי; מה שחשוב הוא הגדלת היצע הקרקעות, שפועלת עבור כל המגזרים - כשמחירי הדירות עולים, אז הם עולים לכולם, וכשהם יורדים אז הם יורדים לכולם.

"כשהאויבים שלנו רוצים לכלותינו, הם רוצים את כולם. אז זה לא רלבנטי דתיים, חרדים, חילונים - צריך להפסיק עם זה. אני לא משלה את עצמי שזה ייפסק פתאום; התרגלתי לזה ואני מודה שאני לא מתרגש מזה ולפעמים אני קצת נהנה מזה. אני אמשיך לפעול למען כל האוכלוסייה, ומי שאומר שאני פועל רק לחרדים ימשיך להגיד. הציבור יותר חכם ורואה אתרי בנייה בעיר יבנה, שבהם בונים 2,000 יחידות דיור ולפני תקופתי בנו שם אפס".

- בכל זאת, כלי התקשורת תקפו את הקריטריונים שלך ל"מחיר למשתכן".

"חד-משמעית, הטענות הן פופוליסטיות. לחלק מהאנשים שדיברו על זה בתקשורת, פניתי, והם לא ידעו מה הקריטריונים בכלל. חלק מהפוליטיקאים שדיברו על דוכן הכנסת היו שרי שיכון שהשאירו את הקריטריונים של 'כל המרבה בילדים מרבה בסיכויים'. אני שיניתי את זה כדי לתת עדיפות ברורה למי שתרם למדינה ועשה צבא. אבל לא הסכמתי עם האפליה שתפגע בשכבות החלשות. אז אנשים מצאו קרדום לחפור בו, שזה הכל קשור לחרדים.

"מדובר בשווקים תחליפיים לחלוטין - הציבור החרדי לא בא לגור בשכונות החילוניות ולהיפך, לכן אין לזה משמעות. נכון יהיה למתן את השיח, להפסיק עם הסגנון הזה שכל דבר מקוטלג לפי מי מבצע את הפעולה. הוא חרדי אז הוא דואג לחרדים, הוא קיבוצניק אז הוא דואג לקיבוצים. זה לא נכון לעשות את זה.

"אני חושב שרב המאחד על המפריד בין חלקי האוכלוסייה בחברה. צריך לפעול לאחדות ולא לפילוג, וצר לי על אמירות של גורמים פוליטיים וחלק מכלי התקשורת שנסחפו אחרי זה שכל פעולה נמדדת לגופו של איש ולא לגופה של פעולה.

"ובכל מקרה, איננו מתנצלים על שאנו פועלים עבור השכבות החלשות, ואני באופן אישי הייתי מוכן מראש לחטוף על זה ביקורת. המחאה החברתית רצתה לקחת את מעמד הביניים ולחזק אותו מול החזקים ולא להפלות אותו מול החלשים. מה שעשיתי, שיטחתי את כל הדבר הזה ואמרתי שמעמד הביניים והשכבות החלשות דרים בכפיפה אחת, וצריך לחזק אותם מול החזקים".

"באוצר חשבו שאני מסתלבט"

לדברי אטיאס, "כולם מבינים שהגעתי לכאן אחרי עשרה שרי שיכון שהיו לפניי, ותמיד היה קריטריון אחד ויחיד, שמי שיש לו יותר ילדים לוקח. בא מישהו ועשה פעם אחת צדק חברתי ואמר, מי שתרם למדינה והלך לצבא, הוא היחיד שיועדף. מי שיש לו מצב כלכלי יותר טוב או פחות טוב, ניתן שוויון לכולם".

לשיטתו, "לתת קריטריון סף לשני בני זוג שמצהירים על כושר השתכרות, זו אפליה של החלשים שלא שפר עליהם גורלם. כשהצעתי למשרד האוצר עדיפות ליוצאי צבא, הם חשבו שאני מסתלבט עליהם. הם אמרו, 'זה סתם, אתה הרי יודע שזה לא יעבור אצל היועמ"ש, זה מס שפתיים'. אמרתי להם, 'אתם רק תשבו בצד, אל תפריעו, אני אביא את הדבר הזה בעזרת השם, בגלל שאני חושב שזה נכון וצודק לעשות את זה'".

- אמרת שההישג גדול שלך הוא שהמחירים החלו לרדת. ירידה של כאחוז מספיקה?

"יש שלושה מדדים לדעת לאן שוק הולך: 1. האם יש גידול בהתחלות בנייה? 2. האם יש גידול בהיקף העסקאות? 3. האם יש גידול או ירידה בהיקף האשראי שאנשים לוקחים, כי האשראי זה החמצן. כולם מיתרגמים בסוף לירידה במחירי דירות. לא נכון להסתכל על חודש אחד שירדו בו המחירים באחוז או חצי אחוז. בסוף, במגורים, זו מאסה שמצטברת.

"כשהמחירים התחילו לרדת ב-2011, הם לא ירדו בזכות פעולה שנעשתה ב-2011. הם התחילו לרדת בזכות רצף פעולות שהתחילו עם כניסתי לתפקיד: עוד הגדלת היצע, עוד מסלולים, עוד שחרור חסמים. זה כמו שקומה חמישית בבניין לא נבנית בגלל החודש האחרון של העבודה, היא התחילה מהיסודות. בסוף, כל התהליכים האלה ביחד גורמים לשינוי כיוון של האונייה הענקית הזאת של הנדל"ן".

- אז מה צריך להיות מחירה של דירה?

"החלום שלנו הוא 96 משכורות לדירה, כמו במדינות ה-OECD. לשם המדינה צריכה לשאוף, לשם צריכה להגיע מדינה שמתהדרת בזה שהיא נמצאת בתוך ה-OECD. לא נכון לעשות את זה בבת אחת, בגלל שזה יכול להפיל את השווקים. ואי אפשר לעשות את זה בבת אחת, כי יש מחסור בהיצע ולהגדיל היצע זה לא בית חרושת שעושים כמה משמרות ומגדילים את ההיצע. לכן, זה לא נכון להגיד שנגיע לכך בתאריך מסוים, כי אני לא יודע להגיד את זה".

יצוין כי מספר המשכורות הנדרשות כיום לרכישת דירה בישראל נע בין 126 ל-192 משכורות, תלוי בגודלה ובגיל הבניין. כך על פי נתוני משרד השיכון.

- מי משפיע יותר על מחירי הדירות, אתה או נגיד בנק ישראל? אתה רוצה ירידה ובנק ישראל לא.

"אני לא בתחרות עם בנק ישראל. אני עובד איתם בשיתוף פעולה, למרות שלא בכל דבר אנחנו מסכימים. אין לי ויכוח איתו בדבר היעדים, יש לי ויכוח על הקצב. ב-2011 הבנק אמר כל הזמן שצריך להוריד את מחירי הדירות על ידי הגדלת ההיצע. הקרקע אצלנו, לא אצל הבנק. האשראי אצל הבנק. אז אנחנו צריכים אחד את השני. לכן, המטרה משותפת.

"יכול לשבת על זרי דפנה"

לדברי אטיאס, "תפקידו של הנגיד הוא לדאוג ליציבות הבנקים. תפקידי הוא לנסות להקל על זוגות צעירים שמשעבדים את חייהם למשכנתא. הרי יכולתי לשבת על זרי הדפנה ולהגיד, 'אני משווק', ההוא אשם. אבל אני לא מחפש אשמים, אני מחפש תוצאה. פעם אני צריך להתעמת עם האוצר, פעם אני צריך להתעמת עם בנק ישראל, פעם לנדנד לראש הממשלה - ואני עושה זאת הרבה. אני שמח שיש לי אוזן קשבת אצלו ושיתוף פעולה והוא מגבה אותי. אני רואה בזה שליחות, למרות שלפעמים אני גם חוטף, אבל אני חוטף באהבה".

- כשנכנסת לתפקיד, אמרת שהאוצר משפיע יותר מהשיכון. הצלחת לכופף את האוצר לא מעט.

"היו הרבה דברים שהאוצר לא ראה איתי עין בעין ולבסוף הוא נאלץ לוותר או להשתכנע. כמה חודשים אחרי שנכנסתי לתפקידי הגשתי תוכנית שתתקוף בכל החזיתות את נושא עליית מחירי הדירות. היום, בחוכמה שלאחר מעשה, חוץ מדבר אחד שעדיין לא בוצע - וזה להטיל מס רכוש על קרקעות - כל הדברים שביקשתי ב-2009 ושכולם התנגדו להם, בוצעו. לצערי הרב, הם בוצעו באיחור וב'תשלומים'. אם היו מבצעים הכול במכה אחת, אז השינוי שיש היום יכול להיות שהיה קורה מוקדם יותר. כל פעם אמרו לי, 'בוא נעשה פעולה אחת, אם זה לא ישפיע בוא נראה הלאה'. אני שמח שהצלחנו לשנות את המגמה. לזכותו של האוצר ייאמר שבנושא החסמים הוא יותר נדיב. חסמים זה כסף, אין פה משחק".

- מספר התחלות הבנייה יורד. הקבלנים מבחינים בשינוי כיוון, אנחנו שוב בבעיה.

"יזם שמחזיק בקרקע רוצה לבנות מהר, כי הקרקע יושבת לו על המימון ולוקחת לו את כל קו האשראי מול הבנק. האשראי הוא החמצן של ענף הנדל"ן, ולכן יזמים לא עוצרים התחלות בנייה כשהם חושבים שהשוק יורד. אם השוק יורד, הדבר החמור ביותר מבחינת היזם זה להחזיק קרקע שהוא קנה ביוקר, כי הוא לא יוכל לממן אותה אחר-כך.

"ממה אני כן חושש? ממחנק אשראי וממחסור בידיים עובדות. שרשרת האספקה מתחילה בזה שהקרקע נמצאת אצלנו, אנחנו מתכננים אותה, אנחנו משווקים אותה, אבל בסוף זה צריך להיות מתורגם להתחלת בנייה. לא יהיו התחלות בנייה בלי כסף, לא יהיו התחלות בנייה בלי ידיים עובדות. אלה הדברים שאני גם מטפל בהם, למרות שזה לא מתוקף סמכותי, אבל אני לא מחפש תירוצים למה דברים לא פועלים, לכן אני נכנס גם לחצרות ולתחומים אחרים שאני מזהה שמפריעים לי להגיע ליעד. לפעמים צריך להתעמת, אבל השליחות שהוטלה עלי היא כזאת שהועידה אותי למאבקים מתמשכים, עם ניצחונות בצדם".

- מה יעד השיווקים שלך השנה, 2012?

"לשווק יותר ממה ששיווקנו ב-2011, שבה שיווקנו למעלה מ-37 אלף יח"ד. אנחנו מתמקדים בהסרת חסמים באזורי ביקוש, בדיור להשכרה וב'מחיר למשתכן'.

"המבחן הגדול שלנו הוא כמה נצליח להחדיר את המוצר החדש הזה, שנקרא דיור להשכרה. זה מוצר שהשוק הישראלי פחות מכיר, שנוסה בעבר ונכשל. יש לי יסוד סביר להניח שהפעם זה יכול להצליח, משום שהצלחנו לשכנע את משרד האוצר לוותר על הכנסות מהקרקע. ברגע שיוסכם על-ידי כל הגורמים שצריך ליצור מוצר אטרקטיבי ולא לומר 'השוק הישראלי לא רוצה', השוק המוסדי והיזמים ירצו להרוויח, ולא אכפת להם מאיפה. תפקידנו לתת להם מוצר שיודע להרוויח".

- מה תאמר למשל לראש עיריית נתניה, שלא מעוניינת בדירות קטנות בשטחה?

"אני אומר לה שאם יהיו לנו תב"עות לדירות קטנות, אנחנו נשווק. ורוב ראשי הרשויות משתפים פעולה. יש לנו אירוע נקודתי בראש העין. הטעו אותו לחשוב שבגלל שיש לו סמכות לתת היתר בנייה, הוא יכול לסחור איתנו על כסף למוסדות ציבור".

הוא יודע שעתידך תלוי לא מעט בו. "אני יכול להרגיע אתכם. עתידי לא תלוי בו. עתידי תלוי בקב"ה שמכוון אותי. אם אשליך את יהבי על ראש העין, מצבי קשה. אני עובד קשה ומתפלל שהקב"ה יצלח את דרכי, כי אני לא פועל בשבילי, אני פועל בשביל הציבור".

"החרדים הם פגיון שבו דוקרים את ראש הממשלה"

השר אטיאס סבור שלא בכדי ישנו עליהום בחודשים האחרונים על הציבור החרדי. "חלק מהתקשורת וחלק מהפוליטיקאים מנסים לייצר איזשהו מצג שווא לציבור, שלפיו החרדים יושבים עכשיו בממשלה, השתלטו על הקואליציה, ועושים כבשלהם, בזמן שהציבור הכללי שמשלם מיסים ומשרת בצבא סובל. מנסים לנצל את זה שהציבור לא בקיא בכל פרט של כל תוכנית, הוא קורא את הכותרת ולא עד השורה האחרונה ולפעמים גם אנחנו לוקים בהסברה.

"אם נסתכל במבחן התוצאה, אפשר לראות שהעברנו במהלך השנים חוקים בנושאים רבים, כולל חוק טל המפורסם (דחיית גיוס לבחורי ישיבות). תמכו בו בזמנו קדימה, ציפי לבני, איווט ליברמן ו-11 הח"כים שלו, ואין פוצה פה ומצפצף. ולמה? כי זו הייתה ממשלה עם אוריינטציה מרכז-שמאל. היה תהליך שלום, היינו חלק מהמשחק הזה. פתאום אנחנו יושבים בממשלת ימין, אז כל שני וחמישי, כדי לדקור את הממשלה, את ראש הממשלה ואת הקואליציה, אנחנו הפגיון שאיתו דוקרים את הממשלה הזאת".

לדברי אטיאס, "יש שינוי דרמטי בהיקף יציאת החרדים לעבודה. זה קורה בעיקר בגלל שחלק גדול מהחרדים סובלים מעוני. הם לא צריכים שיצעקו עליהם שהם עניים, הם מרגישים את העוני כל יום אצלם בכיס. אבל חלק מהמעסיקים לא מוכנים להעסיק חרדים במקומות העבודה שלהם, כחלק מהדה-לגיטימציה שעושים לחרדים; אז אומרים, 'תהיו כמונו', אבל לא נותנים לנו בכלל להתקרב לשום מקום. נפלה בחלקי הזכות להיות חרדי וגם לפעול לכלל האוכלוסייה. אני פועל עבור חרדים, חילונים, ערבים, מסורתיים. זו דרכו של הרב עובדיה יוסף, הוא מכוון אותי, וממימיו אני שותה בפעילות שלי".

"ראש עיר לא יכול לעצור בנייה"

אחת מעתודות הקרקע הגדולות ביותר במרכז הארץ נמצאת בראש העין. לפי שעה, למרות התקוות שתלה בה שר השיכון, הוא מתקשה להסיר חסמים המונעים את שיווק הקרקעות.

- אתה נתקל בראשי ערים ש"עושים לך בית ספר".

"רוב ראשי הערים עובדים איתנו בשיתוף פעולה, מבינים את הצורך בהגדלת היצע הקרקעות, ומבינים שבנייה מביאה ברכה כלכלית לעיר. על כל בנייה בשכונות החדשות אנחנו מתגמלים את השכונות הישנות (ב-9,000 שקל בממוצע לדירה), כדי שבשכונות הוותיקות לא ירגישו שבונים מגדלים חדשים והם נשארים מאחור. זה גם מתמרץ ראש עיר כשהוא צריך להתמודד עם התושבים שלו. ראש עיר שמעכב בנייה, פוגע בראש ובראשונה בתושבי עירו. יש ראשי ערים, וגם זה של ראש העין מתאפיין בלוליינות הזו, שאומר שהוא מאוד רוצה לבנות, אבל מבקש תקציבים שאין לנו סמכות לתת".

- הוא יכול לעצור בנייה - היתרים נותנת העירייה.

"יש לי חדשות בשבילכם. ראש עיר לא יכול לעצור בנייה, הוא יכול רק לעכב אותה ולהפריע לתושבים שלו. הקרקע היא של המדינה ולא של העירייה. בראש העין הוצאנו ונוציא מכרזים. ככל שראש העיר יסכים, זה יעזור לתושבים שלו; ואם הוא לא יסכים, אנחנו נוציא בכל זאת, כי אנחנו בסוף צריכים לדאוג לציבור בישראל.

"בראש העין יש עתודות קרקע ל-14 אלף יחידות דיור, ובינתיים הוצאנו לשיווק 3,000. יש תירוצים יפים על קריטריונים וכל מיני סיסמאות, למה לא רוצים בנייה, לא במחיר למשתכן ולא בדיור להשכרה, הסיבה האמיתית היא שלא רוצים צעירים. רוצים רק משפרי דיור חזקים. ירצה ראש העיר, טוב, לא ירצה, גם טוב - בכל מקרה נשווק שם".

אטיאס טוען שהסיבה שניתן לראש העיר הסמכות לתת היתרי בנייה, היא לא "כדי להחליט אם בונים, אלא כדי שמבחינה הנדסית ומבחינה תכנונית, הבנייה תתאים לחוק ולתב"ע; המדינה לא רצתה שמשרד הפנים יסתובב בכל שכונה. ראש העיר לא יכול להשתמש בזה ככלי לבחירת אוכלוסייה. ישבנו עם פרקליטות המדינה על הבעיה בראש העין ואמרנו, 'יש פה ראש עיר שמהלך אימים על קבלנים, ומסביר להם שהוא לא ייתן היתרי בנייה'. הוא פועל בחוסר סמכות ובחוסר אחריות, ולא משנה אילו סיסמאות הוא אומר בתקשורת. בסוף הוא פוגע בתושבי עירו.

"נאמר לנו שאסור לנו לתת לראש העין מה שלא נותנים למישהו אחר, שחייבים לפעול בשוויוניות, כך שכל ראש עיר יקבל אותו דבר על ישן וחדש. זה לא סחר-מכר בין ראש העיר לשר השיכון. אסור להחליט שבמקום מסוים נותנים מחיר למשתכן כי ראש העיר לא רוצה ובמקום אחר כן. הורו לנו שאם ראש העיר לא ייתן היתר בתוך 3 חודשים שנפעיל את הוועדות המחוזיות שיתנו היתר בנייה במקומו. אלה הכללים'".

- ראשי הערים שלחו מכתב חריף לרה"מ ותקפו אותך.

"דיברתי עם ראשי הערים. הם רוצים שניתן העדפה לבני המקום בבנייה רוויה, הם רוצים להגיד לתושבים שלהם ''דאגנו שהבנים שלכם יוכלו לגור פה'. משרד המשפטים מתנגד לזה בטענה לאפליה במשאב-מדינה. זה לא שמשרד השיכון מתנגד, או אני מתנגד, או המינהל מתנגד. משרד המשפטים מתנגד לזה קטגורית".

השנה שלי

- מה ההישג הגדול שלך ב-2011?

"מחירי הדירות התחילו לרדת בעקבות הגדלת היצע הקרקעות".

- מה הלקח מההישג הזה?

"שעם עקביות ונחישות אפשר להשיג גם מטרות שנראות בלתי אפשריות בהתחלה".

- מה יקרה למחירי הדירות בשנה הקרובה?

"ככל שנמשיך להגדיל את ההיצע, מגמת הירידה תימשך".

- האם המחאה משפיעה?

"אני מוביל חוק לדיור בר-השגה, ואני מקווה שהוא יאושר במושב החורף הזה, בחודש הקרוב. האם נראה בנייה מוסדית של דירות להשכרה? אני מאמין שכן. לראשונה יצרנו מודל שיכול להיות אטרקטיבי למשקיעים, דרך ויתור על הכנסות מהקרקע. אבל זה מוצר חדש בנדל"ן וזה לוקח זמן. לגבי דיור ציבורי, בשנתיים האחרונות ביצענו רכישות של דיור ציבורי, לאחר 20 שנה שלא עשו זאת. יש חוק שאני מוביל, שיחייב להכניס במכרזים תנאי ש-5% מהדירות ילכו לטובת דיור ציבורי. האוצר מתנגד, אנחנו במו"מ ונגיע לפשרה".

- מה המהלך הגדול הבא שלך?

"להעביר ולהפעיל את החוק לדיור בר-השגה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות