האינטואיציה היא מחשב על

"הפרוייקט הבא הוא האוייב המסוכן ביותר של האדריכל. לעולם לא אדחה פרונות וחומרים חדשים להזדמנות הבאה"

האדריכל הגאון

"שמי הטוב בהחלט חשוב לי. מאז ומתמיד חששתי שיגידו עלי 'הוא היה פעם', אבל נפרדתי מהאגו שלי בגיל צעיר. זה מאפשר לי גמישות ביחסי עם המזמינים - אני לא מתנפץ על הקשיים, אני לא מפחד מהערות של מהנדס העיר, אני לא מגיב, כמו אדריכלים אחרים בסגנון 'מי אתה שתעיר לי'. אדריכלים שתופסים את עצמם כגאונים ומתעקשים על הפתרון הראשון שתכננו, חוטאים למקצוע. בשום מקרה אין פתרון אדריכלי אחד - תמיד יש הרבה, הרבה דרכים להגיע להרבה פתרונות טובים. כשהלקוח לא מרוצה, צריך לחזור לשולחן השרטוט, הקווים לא שורטטו בזהב. אנחנו עובדים מאד קשה, מציעים עוד חלופה ועוד חלופה, עד שאנחנו מרוצים וגם היזם מרוצה. לפעמים אנחנו עושים את השינוי על חשבוננו, מעמידים צוות שעובד יום ולילה, כדי לעמוד בלוחות הזמנים".

פחות רווחיים

"אני גובה שכר טרחה בתחום היותר גבוה בענף, כדי שאוכל לחזור ולשרטט שוב ושוב, עד שאגיע לתוצאה שכולם יהיו מרוצים ממנה - העיר, המשתמשים, היזם ואני. אנחנו פחות רווחיים בגלל זה, אבל זה מתקזז בסוף בסכומים שאני לא נדרש להשקיע בשיווק. זו שיטה לקנות מוניטין, שחוסכת תשלומים ליחצ"ן".

בלי יחצ"ן

"אנחנו לא מתנהגים כמו סלבריטיז, לא מתכננים למדיה, לא משקיעים בפרסום, לא עושים פעולות שיווק, ולא מחזיקים יחצ"ן. אין לנו אפילו אתר אינטרנט. הרבה אנשים לא שמעו עלינו? אז מה. מי שקשור למקצוע - שמע".

אורנה צור: "אין סטודנט לאדריכלות שלא מכיר את המשרד. במילייה המקצועי, אנחנו אור לגויים, אנחנו מושכים מעלה את האדריכלות בארץ. אבל אולי אנחנו באמת צריכים להציב שלט שלנו על בניינים שתכננו. אנשים מכירים את הפרויקטים - מי לא שמע על קניון ערים, למשל. אבל זה נכון שגם עליו אנחנו לא 'חתומים' במובן היח"צני. ליאורה עופר סיפרה לי כמה היא מתפעלת מהקניון הזה, והתפלאה לשמוע שאני זה שתכננתי אותו. היא לא ידעה. בסופו של יום, לא המבקר בקניון יביא לנו את הפרויקט הבא. זה יבוא מיזמים, ושם יח"צ אינם הדרך".

חזית הסירוב

"אנחנו מסרבים לפרויקטים, מסיבות מגוונות, השכיחה היא שהלקוח לא יכול לעמוד בשכר הטרחה שאנחנו מבקשים. נסרב גם לפרויקט שאינו גדול מספיק, שאין בו שטח רב. אנחנו לא יכולים לגשת לפרויקט קטן. באופן שבו אנחנו עובדים - לא סביר שנעשה וילות או פרויקטים קטנים. שכר הטרחה שלנו מתחיל ב-100 אלף דולר, וטווח עלות הפרויקטים נע בין 10 ל-15 מיליון שקלים".

אין קונפליקט

"בעבר היה נהוג להציג את המתח בין היזם לציבור כקונפליקט שאי אפשר לפתור. לכאורה, אי אפשר לתמרן בין חובת האדריכל לפונקציונליות בשירות הדיירים והמבקרים במבנה, חובתו ליזם - שמשלם לו את שכרו - הרוצה להרוויח הכי הרבה, ומחויבותו למרחב הציבורי בתכנון פסל תלת ממדי שהעיר תהנה ממנה. אני מאמין שאדריכל חריף ומוכשר - ימצא את הפתרון שיענה על כל הדרישות".

אהבת היזמים

"רם כרמי היה אדריכל גדול, הוגה דעות ותרם תרומה עצומה לחינוך האדריכלי של האדריכלים ושל הציבור. בחיבור עם יזמים - לא הייתה לו הבנה גדולה. כך, למרות התרומה הגדולה שלו לבניית הארץ, הוא במקום שבו הוא נמצא. אני חבר של יזמים, ומחובר אליהם - לא שותה איתם קפה, אבל בהחלט מחובר".

הומלסים החוצה

"במגרש 'צים' בנחלת בנימין בתל אביב, התוכנית נתקעה כי האדריכלים שהיו שם לפנינו ביקשו זכויות בנייה מוגזמות שהוועדה דחתה. הרעיון שאנחנו הגינו הוא יצירת מרחב פתוח לציבור שכולם נהנים ממנו, חלל כניסה בגובה חמש קומות ובו שטחי מסחר ובילוי. זה שטח ציבורי פתוח, אבל בלילה הוא ייסגר, כדי שלא יהפוך למקום לינת לילה להומלסים. שטח ציבורי צריך להיות פתוח בתנאים ובמידה כזו שהוא לא ייהפך למפגע".

האדריכל החיפאי

"הייתי האדריכל החיפאי, כך הוצגתי בכל מקום. עברנו לתל אביב וכאן אנחנו חיים. עשינו זאת כדי להיות קרובים לילדים שלנו שגרים כאן, וכי אנחנו אוהבים חיי עיר, חיים מהסוג שחיפה עוד לא מספקת. היא תספק את זה אם כמות האוכלוסייה בה תגדל".

הרווח מחו"ל

"המשרד שלנו מצליח להיות רווחי כמעט רק בזכות הפרויקטים שלנו בחו"ל. כשתכננו את פרויקט 'מוסקבה סיטי' של לבייב, יזמים מחברת 'אקירה' הצרפתית ראו את עבודתי והציעו לי לבוא לתכנן אצלם בפאריז. ישבתי עם האדריכל המקומי כדי לשאת ולתת, שאלתי אותו איך ירצה לחלק את שכר הטרחה - הוא השיב בלי לחשוב פעמיים, 'חצי חצי'. שכר הטרחה שקיבלתי שם, היה בדיוק פי שניים ממה שהייתי מקבל על עבודה זהה כאן, בישראל".

אדריכל סוג ב'

"בצרפת יש תקציבים לאומיים אדירים לבנייה ציבורית, ולכן האדריכלים שעובדים עם יזמים הם האדריכלים הפחות מוצלחים, אדריכלים מסוג ב'. הכוכבים, הסטארקיטקטים הצרפתים, לא מוכנים אפילו לדבר עם יזמים. זו פחיתות כבוד. כאן בארץ אין החלוקה הזו".

על חשבון איכות

"אנחנו עובדים בעיקר עם יזמים ומנסים למשוך את הרמה כלפי מעלה. יש בארץ אדריכלים מסחריים רבים, ולצערי לא כולם ברמה הגבוהה ביותר. מעמד האדריכל באירופה הרבה יותר חזק". אורנה: "אני מזהה מגמת שיפור בתחום הזה, נראה לי שהשכר קצת השתפר, שיש יותר משקל להחלטות האדריכל במיזמים. אדריכלים יכולים לתרום לזה, אם הם יפסיקו לנסות ולהרוויח עוד כסף, על חשבון איכות".

האדריכל כמנכ"ל

"עדה כרמי, ברכה חיוטין, הן אדריכליות מעולות, הן מתכננות לבד ומחזיקות במשרדים קטנים. במשרדי האדריכלות הגדולים בעל המשרד נהפך לאיש עסקים, שמתעסק בשיווק, ולפעמים הוא כבר לא האדריכל הכי טוב במשרד. במשרד שלנו החלוקה היא לצוות ביצוע, ולצוות תכנון שבראשו אני עומד. ההחלטה הסופית היא שלי, והיא אינטואיטיבית, בעיניי האינטואיציה היא מחשב על".

המסוכן ביותר

"'הפרויקט הבא' הוא האויב המסוכן ביותר של אדריכל. כלומר - דחייה של פתרונות וחומרים חדשים להזדמנות הבאה, במקום להשתמש בהם בעבודה הנוכחית. אני לעולם לא אדחה. אם גיליתי חומר או חשבתי על פתרון מתאים יותר, אהיה מוכן ללכת אחורה לשלבי התכנון הראשונים, כדי ליישם אותו במיזם הנוכחי".

המגדל שהפסיד

"אני לא רוצה לעמוד בחזית הטכנולוגיה, אלא ללכת כמה צעדים לפניה. אני חבר בארגון הבינלאומי לבנייה גבוהה ואני מטיס את עובדי המשרד לכנסים וקורסים בחו"ל בתחום הזה. בתכנון מגדל רמז בת"א (מאחורי מבנה קופת חולים בארלוזורוב - מ.מ), הפסדתי כסף. איני מצטער שכך התגלגלו הדברים, כי אני מאמין שהתכנון שלו יצעיד צעד אחד קדימה את בנייני המגורים בתל אביב. החיפוי שלו יהיה בקירות מסך - זו הפעם הראשונה שזה נעשה בבנייני מגורים בכל העולם. המחקר והפיתוח עלו לנו הון. ולמזלי אני יכול להרשות לעצמי להפסיד קצת על פרויקט גדול. זה משתלם בשורה התחתונה".

ברכת מיקרוסופט

"המחמאה הכי גדולה שקיבלתי אי פעם על עבודה שלי, הגיעה ממנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר. תכננו את המטה של מיקרוסופט בישראל. ובאלמר, ביוזמתו שלו, איש שלבטח עסוק למדי והגיע לארץ לביקור מאוד קצר, ביקש לפגוש אותי ולומר לי אישית, שבחר בנו כי התלהב מהעבודה האדריכלית שלנו".

יתרון המעתיקים

אורנה: "האדריכלות התל אביבית התדרדרה, כי אין קו מנחה. בעבר היה סגנון שהביאו אדריכלים מאירופה, הסגנון הבינלאומי שנולד בבאוהאוס. היו זאב רכטר, אריה שרון, דב כרמי, קאופמן, הם הכתיבו קו מוצלח ואדריכלים פחות מוכשרים חיקו אותם. העתיקו את העבודות שלהם. היום אין כזה קו - ואיש הישר בעיני עושה". משה: "גם היום מעתיקים. גם אותי מעתיקים. אבל כל עוד אני הראשון, כל עוד מעתיקים ממני, לא אכפת לי".

העיקרון הצורי

"בימי כסטודנט, השתדלתי לעבוד ביעילות - לכתוב עבודה אחת שתתאים לכמה קורסים. בין החבר'ה זה כונה 'העיקרון הצורי'. כתבתי, למשל, תוכנה שמדדה חדירת קרני השמש לבניין - והגשתי אותה בקורס מחשבים, בקורס אקלים ובקורס תכנון. זה הוגש לעדנה שביב, שלימים נהפכה לדיקאן הפקולטה בטכניון, ובטקס המינוי היא הזכירה את אותה עבודה".

בזכות הפרקטיקה

"אדריכלות אינה כימיה, ואינה כולה להתקדם רק במחקר. לצד האקדמית, צריכה להיות פעילות מעשית. את פתרון התכנון לא יכולים לספק מדענים. נניח שנמצא פתרון בנייה נפלא שחוסך אנרגיה, זה יופי - אבל הוא גרוע מכל הבחינות האחרות, אז מה עשינו? ניסיתי להניע את הטכניון להכיר בניסיון אדריכלי כמהלך אקדמי. הייתה התנגדות, זה איים על חברי הסגל. היה המקרה הידוע של עזריאלי, וכמי שקיבל ממנו באחרונה פרויקט לתכנון (המגרש בדרם הקריה - מ.מ) נדמה לי שאפשר להוציא ממנו פרויקטים איכותיים. האדריכלות חשובה לו".

אהבת מנספלד

"הוא היה אחד האדריכלים האיכותיים ביותר שפעלו בישראל, המבנים שתכנן הם הישגים בינלאומיים בארכיטקטורה. היו לאל מנספלד יד ועין שהפליאו לעצב ולהבחין בפרופורציות הנכונות ומוזיאון ישראל הוא יצירה נדירה. הוא לא כל כך התייחס לאינטרס של המשתמש, בזה הוא היה פחות חזק. כך או כך, אנחנו חייבים לו את הזוגיות שלנו - כי כשעבדנו אצלו, אני כסטאז'ר ואורנה כסטודנטית, הכרנו זו את זה. כשנפגשנו, שנינו היינו נשואים, ועשר שנים חלפו מהפגישה הראשונה ההיא ועד שהתחתנו. היה רומן ארוך, ליוויתי את אורנה כצלם בעבודת המאסטר שלה על הסגנון הלאומי בתל אביב, זה היה סיפור הכיסוי".

מדיניות תנועה "צריך לאפשר לאנשים לנוע ברכב בתוך עיר, מבלי שזה יפגע במרחב הציבורי. צריך לתת עדיפות להולכי רגל, לרוכבי אופניים, ומצד שני - למנוע ככל שניתן את זרם המכוניות שמגיע מחוץ לעיר. מנהרת חיפה הייתה החלטה נכונה במובן הזה, כי היא סילקה מהעיר תנועה שלא הזינה אותה, ורק זיהמה ופקקה. אנשים שחצו את חיפה ברכב, לא עצרו בדרך. אנחנו לא חיים בימי שיירות הסוחרים. היום אנשים נוסעים באוטו, מהר, לא נעצרים במקום שאין בו חנייה - וברחובות העיר חיפה לא הייתה חניה - וממשיכים הלאה ליעד. במקום לעשות את זה בשעה, חציית העיר נמשכת עכשיו חמש דקות. זה רק יותר טוב".

אימת המפתן "קניונים יכולים להחיות עיר, אם הם פתוחים לרחוב. דיזינגוף סנטר לא הצליח להתרומם במשך שנים בגלל שתכננו אותו כקופסא אטומה שמעירה את 'אימת המפתן' - המבקרים לפעמים צולחים אותה ולפעמים לא. הדוגמא ההפוכה היא קניון ערים בכפר סבא, שאותו אנחנו תכננו, ואשר החייה את מרכז העיר שכבר נזנח והתיישן, בזכות זאת שאנשים פשוט עוברים דרכו, כי הוא פתוח לרחוב. דיזינגוף סנטר הצליח לבסוף התגבר על בעיותיו, אבל הצלחתו הנוכחית היא למרות התכנון שלו ובזכות העיר תל אביב - העיר החייתה אותו ולא הוא אותה".

גן היברידי "על הקניון להיות המשך של הרחובות. הרחבת העיר. קניון הוא חיקוי של רחובות עיר, וכך צריך המתכנן להתייחס אליה. גן העיר, כדוגמא, אינו טוב. לכאורה הוא קניון פתוח, אבל למעשה הוא פרויקט היברידי שמפצל את המסה הקריטית של העוברים ושבים ולא יוצר את ההתרחשות שקניון צריך שתהיה בו".

ברוך ברוך ברוך

"אדריכלים מנצלים את הבורות והעדר יכולת שיפוט עבודה אדריכלית כדי לספק לציבור פתרונות בינוניים. אני לא יכול לבקר עבודות אדריכליות - כי מיד זה נתפס כמו מלחמת קיום על שטח המחייה שלי. בדיוק מאותה עמדה, קשה לאדריכלים לפרגן אחד לשני בגלל החשש שהפרגון כלפי אדריכל אחר, יגזול מהם פרנסה. המציאות הזו תוקעת את שיתוף הפעולה בין אדריכלים. אני תולה תקוות בברוך ברוך, יו"ר עמותת האדריכלים החדש. אולי ממנו תצא הבשורה למקצוע ולמי שעוסקים בו".

צור אדריכלים - בבעלות אורנה ומשה צור

שותפים: אורי שקורי, דני אוחנה, מנדי רוטברד, אורי גת. עמית בכיר: שמעיה צרפתי

גיל: אורנה (62) משה (64)

מצב משפחתי: נשואים זה לזה - 2 בנים משותפים ו-2 בנות, אחת לכל אחד

מגורים: דירה, 180 מ"ר בקומה 24, במגדל בארי נהרדעא בתל אביב

לימודים: בוגרי הטכניון, לאורנה תואר שני

משרד: סניף ת"א בבניין ברח' הירקון, סניף חיפה בבניין בשכונת אחוזה

מספר מתכננים: 65

פרסים: פרס האדריכלות לקניון ערים מהתאחדות הקבלנים, מעזריאלי ופרס פנחס איילון מטעם העיר חולון. פרס רכטר בשנת 1988 על תכנון בניין אלביט בחיפה

פרויקטים בנויים: מגדל המילניום בדרום הקריה; מרכז גב-ים ובית מיקרוסופט באזור תעשייה הרצליה; קניון שבעת הכוכבים; קניון ערים; מגדל נהרדעא ת"א; קניון ביג FASHION בנצרת

פרויקטים בבנייה: מגדל אביב ברוטשילד 22 ת"א; מגדלי הארבעה בדרום הקריה; מתחם תעסוקה ומסחר עזריאלי, חולון

פרויקטים בתכנון: מגדל משרדים ומסחר עזריאלי, דרום הקריה; שני מגדלי משרדים, מגורים ומסחר בשטח תנובה במע"ר הצפוני, ת"א; מגדל מגורים אסותא, ת"א; מגדל מגורים מעל בית ליסין; מרכז מסחרי משולב איקאה, קריית אתא

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988