"לא תהיה שואה אטומית; בני-האדם יעברו לסוג קיום אחר"

"גברים שרי ביטחון? נשים יכולות להיכנס ביתר קלות לראש האויב", קובע ההיסטוריון יובל נח הררי ■ כעת, הוא מזהיר מהמהפכות המדעיות שעומדות לשנות את חיינו

"שליטה פוליטית וכוח חברתי פירושם יכולת לעשות מניפולציה חברתית: לפרק את הברית והקואליציות של מי שמולי. היום ברור שלנשים יש את היכולת הזו ברמה גבוהה יותר, הן יודעות כיצד לנווט בין אנשים, לסכסך ולהשיג את המטרות", מסביר ד"ר יובל נח הררי. "גברים חזקים פיזית, אבל בקלות מסובבים אותם סביב האצבע. כשמסתכלים על הצבא, לא ברור למה גנרלים ומפקדים אינם נשים - הרי דווקא כדי לנצח במלחמה נדרשת חשיבה חברתית".

הררי, ההיסטוריון שאוורר את הדיסציפלינה הוותיקה בשאלות עכשוויות על אושר, סבל ומוסר בתולדות האנושות, מדגיש כי אנחנו בעיצומה של המהפכה המגדרית הגדולה ביותר שתועדה בהיסטוריה.

"השינוי ב-50 השנים האחרונות עמוק ואמיתי, בכל תחום הקשור בנשים. בארה"ב, למשל, יש היום יותר סטודנטיות מאשר סטודנטים בכל האוניברסיטאות, וזה הגיע לכך שבחלק מהאוניברסיטאות התחילו בהעדפה מתקנת לגברים. בואו נזכור שלפני 200 שנה נשים לא יכלו להיכנס לאוניברסיטה.

"למרות שעדיין יש פערי שכר לטובת הגברים, המצב הכלכלי של נשים השתנה באופן דרמטי, ולו בשל העובדה שיש להן חשבון בנק והן יכולות לנהל חיים כלכליים עצמאיים. יש מדינות שבהן יש שרת חוץ, גם בישראל הייתה. מתחילים להפנים כאן ששר ביטחון טוב לא חייב לרוץ על ג'בלאות כמו שהוא חייב לדעת להיכנס לראש של חסן נסראללה, ולנסות להבין מה הוא חושב. נשים יכולות לעשות את זה ביתר קלות מאשר שרי הביטחון שלנו, כי עקרונית, לגברים קשה להיכנס לראש של האחר. נשים יכולות להתגבר ביתר קלות על מחלוקת, כמו נניח זו שהייתה לגבי זהות מפקד חיל האוויר הבא".

- אז מדוע בכל זאת נשים אינן מובילות בתחומים האלה?

"מאז המהפכה החקלאית, לגברים היו זכויות יתר על נשים - פוליטיות, חברתיות וכלכליות. למשל, בעבר בתרבויות שונות אונס נחשב פשע של רכוש נגד הגבר, הבעל של האישה, ולא נגד האישה. אם הנאנסת לא הייתה נשואה, האנס היה משלם את שווייה לאביה והיא הייתה שייכת לאנס, בלי לשאול לדעתה כמובן. בישראל, עד 1980 אי אפשר היה להפעיל משפט נגד מי שאנס את אשתו, כמו שאי אפשר להאשים אותי בזה שאני גונב כסף מהארנק שלי. זה נורא.

"לאורך ההיסטוריה ניתנה עדיפות לערכים גבריים, לתכונות אופי גבריות ולדרכי התנהלות גבריות. בנים צריכים להתנהג כמו גברים, ובנות כמו נשים, והחברה מענישה אם זה לא כך ומתייחסת בצורה קשה לנשים שמתנהגות בצורה גברית. יש כאלה שמביאים את אליזבת מלכת אנגליה כהוכחה לכך שגם נשים שלטו, אבל זה עבד רק בגלל שהיא הייתה הבת של הנרי השמיני, וזה מקרה יחיד, שלא שינה את מצבן של 99.9% מהנשים. גם בתקופה של אליזבת כל בעלי זכות הבחירה וחברי הפרלמנט היו רק גברים".

- איך היא לא שינתה את זה?

"יש כמה תיאוריות שמנסות לתת לזה תשובה, כולן בעייתיות. טוענים שזה כי הגברים יותר חזקים ויכולים להפעיל כוח על נשים, ולכן הם שולטים. אבל כבר הוכח שאין מתאם בין כוח פיזי לסולם החברתי. בעלי המפעלים, למשל, לא יותר חזקים פיזית מפועלי קו הייצור. אפילו במשפחות פשע, הראש יהיה דווקא מבוגר שהוא לא בהכרח החזק.

"יש כאלה שמדברים על השליטה הגברית בצבא - גברים משתמשים באותו כוח גם בחברה האזרחית, מעין מעגל קסמים בין שליטה גברית למלחמות. לפי הגישה הזו, גברים מייצרים בכוונה מתח ביטחוני בלתי פוסק, כי אז חשיבותם הולכת וגדלה, כמו גם השליטה שלהם בנשים. לפה נכנס גם עניין הרגש, מתוך הנחה שנשים, יותר מגברים, נותנות לרגש להשתלט עליהן, ואני לא רוצה שאישה תהיה שר ביטחון, כי שר ביטחון לא צריך להפעיל רגשות.

"ועדיין שאלת מיליון הדולר היא השאלה המגדרית - איך קורה שלכאורה דווקא המין היותר מתוחכם חברתית הוא החלש".

דור מהונדס

הררי, 36, מרצה ומתאם התוכנית להיסטוריה עולמית באוניברסיטה העברית, לא מהסס לנתץ מוסכמות מחקריות אידיאולוגיות וחברתיות, ויש בו סקרנות ורצון כמעט אובססיבי להבין תופעות אנושיות עד לשורשים העצביים העמוקים ביותר. ספרו האחרון, "קיצור תולדות האנושות", הפך רב מכר מיד עם צאתו.

הררי מזמין את קוראיו אל מגרש המשחקים של ההיסטוריה, ומציב בתעוזה אלטרנטיבה מרעישה לתזה המקובלת לגבי התפתחותה של התרבות המערבית. הוא מנסח אפשרות חדשה, הנשענת על חקירה מקיפה של רגעי מפתח בתרבויות וחברות בעולם ב-70 אלף השנים האחרונות, בניגוד לתפיסה ההיסטורית המקובלת הנשענת על עובדות ומהלכים גלובליים מרכזיים מ-5,000 השנים האחרונות בלבד. הררי מקפיד לעסוק בחוויה האנושית האינדיבידואלית, ובסוגיות אתיות העולות ממהלך האירועים ההיסטוריים הרחבים.

במחקרו הוא מחלק את ההיסטוריה לשלוש מהפכות עיקריות: המהפכה הלשונית אשר גרמה לגיבושה של תודעה אנושית קולקטיבית, המהפכה החקלאית שבמהלכה ביית האדם את בעלי החיים והתיישב ביישובי קבע, והמהפכה המדעית שבמהלכה העצים האדם את כוחו ושליטתו בעולם שסביבו. מהלך זה, הוא טוען, הופך את המחקר מכלי שרת לנשק קטלני.

"ההיסטוריה אינה מתפתחת לטובת בני האדם. ככל שהם יחקרו ויגלו, הכוח שלהם ילך ויגבר על הטבע. למשל, האדם מנסה בכל כוחו ויכולותיו להביס את הזקנה והמוות באמצעות מחקרי רפואה וביו-טכנולוגיה, וזה יקרה. לכן ההיסטוריה מתקרבת לסופה. אם ההומו ספיינס לא ישמיד את עצמו, אז בקרוב מאוד הוא ישדרג את עצמו לישות שונה לגמרי.

"אנחנו מתקרבים לנקודה המכונה בפי העתידנים 'סינגולריטי', שבה יקרוס עולם המשמעות שלנו, ואין לאף אחד מאיתנו את היכולת לדמיין מה שעשוי לקרות אחר כך. ברור שלא יהיו בני אדם כמונו בכדור הארץ בעוד 200 או 500 שנה. לא סביר שנשמיד את עצמנו בשואה אקולוגית או אטומית, אבל כנראה שנשדרג את עצמנו לקיום מסוג אחר. הוויכוח הגדול הוא מתי זה יקרה, ומה אנחנו רוצים שיחליף אותנו, למה אנחנו רוצים להפוך.

"ההנדסה של הדור הבא היא השאלה הכי גדולה שמונחת היום על שולחנם של חוקרי האנושות. זה עניין של עשרות שנים עד שנהנדס בני אדם שונים לגמרי מאיתנו, שאין לנו דרך לצפות איך יתנהגו. כבר היום משנים את הגוף ואת התודעה האנושית, ולכן כל הנושאים של צדק חברתי אינם רלוונטיים, גם לא המהפכה באיראן".

- למה?

"בתוך זמן קצר כל זה יהיה עבר. על השאלה הגדולה באמת, למה אנחנו הולכים להפוך, רוב האנשים והממשלות לא נותנים את הדעת, במקום זה הם עוסקים בזוטות של הפוליטיקה. כך גם קרה בזמן המהפכה התעשייתית. גם היום אנחנו שמים גז בהילוך חמישי, בזמן שאף אחד לא יושב ליד ההגה. אנחנו נמצאים בזמן שמהפכות אדירות משנות את העולם, ובמקום לתת על זה את הדעת, אנחנו עסוקים בלריב עם האנשים שיושבים במושב האחורי.

"אותי מטריד מה יקרה כשאפשר יהיה לשנות את הדור הבא עם הנדסה גנטית או להאריך חיים. ברור, למשל, שזה יעלה הרבה כסף. כמו שברור שעד 2050 נגיע לשלב של האימורליטי, שאנשים אמנם ימותו, אבל אפשר יהיה להאריך את חייהם עוד ועוד. במקביל, נגיע לשלב שיהיו פה ילדים רק של עשירים, כי זה יעלה הרבה כסף. תיווצר קאסטה של סופרמנים, שהיכולות האובייקטיביות שלהם יהיו יותר גדולות משל האדם הרגיל. יש לזה פוטנציאל מסוכן, זו סוגיה הרבה יותר מהותית מאשר מה יהיה עם שכר הדירה בתל אביב".

מהפכת המדעים

המבט פנימה חושף היסטוריה פרטית שכוללת הרבה סבל. "תמיד נחשבתי 'חנון', ילד בודד ודי עזוב לנפשו. גדלתי בבית חם ותומך, אבל בעיקר מאז שהייתי נער, זה הייתי אני והמחשבות על החיים".

בתיכון למד בכיתת המחוננים של בית הספר ליאו באק בחיפה, שנחשב אחד הטובים. "לקח לי שנים להתגבר על התקופה הזאת. כי מה זה כיתת מחוננים? חבורה של ילדים מוכשרים אינטלקטואלית, אבל עם כישורים חברתיים ששואפים לאפס, שמוכנסים שלא ברצונם לכיתה אחת, ולך תסתדר עם זה. זה פשוט נורא. בכיתה רגילה לא צריך להתאמץ. שם, ברגע אחד איבדתי את כל מעמדי האיכותי והייחודי. דווקא שם אתה מרגיש חסר יכולת להתמודד עם הכישרון שלך. לקח לי שנים להתגבר על הצלקות החברתיות והרגשיות שאיתן יצאתי משם".

איזה מעמד יש היום לעולם האקדמי?

"מדעי הטבע זה הדבר הכי חשוב בעולם, רק מתוכם תגיע המהפכה. לא פוליטיקאים ולא סופרים הם המהפכנים הגדולים. התפקיד של מדעי הרוח והחברה הוא לתת את הכיוון של ההגה, מה שאנשי מחשבים וטבע לא יודעים לתת. הם עוסקים בשאלות המוסריות, בביולוגיה ובמחשבים אין מוסר. אם אנשי המוסר באים ואומרים שרוצים לחיות לנצח, הם סימנו מטרה, אנשי המדעים יבצעו את זה מבחינה טכנית".

הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" שמתפרסם הסופ"ש