פסטיבל האוכל הכפרי באזור יהודה חוזר

השטח צומצם, ההיצע הגסטרונומי הורחב ונוסף אקשן ■ המועצה האזורית מטה יהודה הכריזה על עצמאות קולינרית

פסטיבל האוכל הכפרי מתקיים כבר 12 שנה, ומחבר אהבת אוכל ואהבת טיולים, את הפריחה והנוף, ואת העובדה שבעונה זו של השנה האזור נראה במיטבו. עד השנה הוא התהדר בשם פסטיבל האוכל הכפרי יואב-יהודה, על-שם שתי המועצות האזוריות הסמוכות שחברו יחד להפקתו. והנה השנה - מהפך. המועצה האזורית מטה יהודה הכריזה על עצמאות קולינרית, ואחרי שנים של הליכה משותפת עם השכנים גדע את האידיליה רצף החלטות שצמצם את השטח הגיאוגרפי שעליו יתפרס השנה הפסטיבל, הרחיב את ההיצע הגסטרונומי והוסיף אקשן.

הפסטיבל הוותיק יצר תהליך מעניין באזור, הפוך למגמות השוק. זה התחיל כפרויקט רווחה במהותו, שביקש לפתח מקומות תעסוקה לנשים שכוחן בבישול, ונתן להן פלטפורמה לביטוי עצמי במשך חודש בשנה. ההצלחה הנקודתית בפסטיבל גררה הצלחה אישית, ועסקי הבישול התפתחו והתרחבו. רבות מאותן מבשלות ביתיות זכו לעצמאות כלכלית ועברו לעבוד כל השנה. בשלב הבא החליטה הנהלת הפסטיבל להרחיב שורות ולרתום גם בשלנים צעירים ויוזמות אישיות. גם זה עבד, והנשים הבוגרות הצליחו למשוך את הצעירים - בהם מבשלי בירה ושפים צעירים - ולשלב אותם במיזם היפה. "הפסטיבל הוא צדק חברתי", אומר ראש המועצה משה דדון. "הנשים המבשלות עברו תקופות קשות של משבר בחקלאות ובפרנסה, והיום הן עצמן יוצרות ומשקיעות באזור".

כיום מטה יהודה רואה את עצמו כבעל אמירה קולינרית ייחודית, קולאז' של סגנונות ואפיונים: בתי אוכל אתניים, מסעדות עדכניות, בשלנים ביתיים, יקבים ותיקים ומבשלות בירה חדשניות. המהלך המתבדל הוא המשך לתוכנית האב לתיירות שאושרה זה כבר, מספר משה סוויסה, מנהל התיירות הכפרית במטה: "המועצה מתכוננת למיתוג האזור תחת הכותרת 'הלב הירוק', ובין היתר אושרו להקמה מיזמים תיירותיים בנחלות במושבים, בנוסף ל-400 שכבר קיימים בתחומי האוכל, האמנות, הלינה, הבירה, היין ועוד".

ראש המועצה מעיד על עצמו שהוא "ירוק" ורוצה לשמר את השטחים הפתוחים. הוא אינו מעוניין בפארקים גדולים או בבתי מלון מפוארים, אלא שואף לפתח מיזמים פרטיים קטנים שאינם מאיימים על הסביבה. למי שאינו זוכר, מעל הפארק, או ליתר דיוק אזור עדולם, מרחף צלה של תוכנית להפיק נפט מפצלי שמן בשיטה חדשה של קידוח, חציבה וחימום תת-קרקעי של האזור, תוכנית שהארגונים הירוקים, המועצה והתושבים מתנגדים לה בתקיפות. לדברי הארגונים הירוקים, מדובר בנזק בלתי הפיך לסביבה, ולדעתם ראוי לעצור את הפרויקט ולבחון את השלכותיו - בזמן.

אותם שטחים פתוחים שבלב המחלוקת נמצאים עכשיו בשיא תפארתם, מוריקים מתמיד, פורחים בשלל עיריות, רקפות וכלניות. אזור עדולם הוא אחד מהם, וכך גם רמת אבישר, המציעה מסלול הליכה קסום (של כמה שעות) ממצפה משואה לתל גודד. היתרון הוא שלא חייבים לצאת למסלול רגלי ארוך, כי השבילים מונגשים ברובם לכל רכב ואפשר לדלג מנקודה לנקודה.

כשהגענו לחורבת בורגין, למשל (דרך מושב גבעת ישעיהו), ראינו שרידים יפים של פסיפסים, מערות מסתור, ובעיקר נוף נהדר של השפלה הנמוכה, על גבעות הקרטון המעודנות שלה שלבשו שמלת כלניות אדמונית. במושב גבעת ישעיהו ביקרנו בתצוגה ארכיאולוגית חדשה שנפתחה סמוך למשרדי קק"ל ובה ממצאים מאוד יפים מהאזור, כמו כרכוב מעוטר, מפרכה (מתקן להפקת שמן זית בבית הבד המסורתי) ועוד. הגן פתוח כל השבוע ללא תשלום, ובהמשך מתוכנן לקום פה גם מרכז ארכיאולוגי חינוכי.

ונסיים בסיבה שלשמה הגענו - אוכל. במושב צפרירים כדאי לבקר ב"מעשה ידיים" של עדי יוגב, המכינה לחמי פרא (הבצק עובר תהליך התפחה והשהייה ארוך והלחם נאפה בתבנית יציקת ברזל ובתנור מיוחד) ויוצרת מהם כריכים אלוהיים, שכל מרכיביהם מעשה ידיה להתפאר: ממרחים, כבושים, ריבות ועוד.

ביקב נבו תוכלו לטעום יין, וגם ארוחות שכל-כולן על טהרת הטבון שמכינה איריס, אשתו של נבו. אם אוכל טורקי עושה לכם את זה, נסו את אורן שמואלי ממושב שריגים, שמבשל במטבחו הביתי, ואם אתם בעניין של בירה, תנו קפיצה למבשלת אביר האלה במושב צפרירים - שם כבר יפתיעו בטעמים ובהסברים. בנוסף גדל היקף האטרקציות ונוספו עוד סיורי אוכל בימי שישי (בתיאום מראש), פסטיבל בירה, אמנים שפותחים את בתיהם והכל באווירה של מסעדה אחת גדולה. 8108* www.m-yehuda.org.il