5 מסתייגים יותר מדי

האוזר, קנדל, שריג, גור-גורשגורן והרשקוביץ המסתייגים, הם מי שיצרכו ליישם

10 רגולטורים בכירים חתומים על דוח הוועדה להגברת התחרותיות במשק - היא ועדת הריכוזיות. אלא שחמישה מהם, כלומר מחצית החברים, אינם מסכימים עם כל ההמלצות.

הם טרחו לכתוב דעת מיעוט מנומקת ומפורטת, הם גם דרשו שדעת המיעוט הזו תתפרסם ככתבה וכלשונה, ובמלואה.

זה אמנם לא קרה באותו אירוע חגיגי בפברואר, כאשר על בימה אחת, במשרד ראש הממשלה, ישבו, התמוגגו והתהדרו בתוצאות ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שר האוצר יובל שטייניץ וראש הוועדה חיים שני; עם זאת, כבר אז נודע שיש דעות מיעוט.

דיברו אז על שתי דעות מיעוט - אחת של הרשקוביץ, ושנייה של האוזר וגור-גורשגורן. היום התגלה שיש גם שלישית, שנכתבה על ידי קנדל ושריג יחד.

וזה קורה אחרי חודשים רבים מאוד של התכנסויות ועבודת הוועדה, כלומר חודשים רבים שבהם ניסו החברים לשכנע זה את זה, כדי להגיע לעמדה אחת מוסכמת - ולא הצליחו. חודשים רבים שבהם נע יו"ר הוועדה שני בין חבר לחבר, רגולטור לרגולטור, וניסה לשכנע ולהגיע לתאום עמדות, המלצות ולכל הפחות ניסוחים... לשווא.

חמשת הרגולטורים שכתבו השגות על פרקים בהמלצות הוועדה הם האוזר, קנדל, שריג, גור-גורשגורן והרשקוביץ. העניין הוא, שאלה הם בדיוק הרגולטורים שיצטרכו, בתוקף תפקידיהם, ליישם את ההמלצות.

הם אמורים להיות אלה, שיובילו את השוק לעידן של פחות ריכוזיות, לימים של תחילת פרידת הטייקונים מעמדות הכוח, וההשפעות האדירות והקריטיות למשק.

אבל אם לזה יש דעה אחת בעניין אחד, לשני עמדה שונה בעניין אחר, וכך גם לשלישי, לרביעי, ולחמישי - איך אפשר יהיה להתחיל בביצוע המורכב והקשה של יישום שינוי פני המשק?