"מישהו עשה כאן ספין בכוונה. זה אינטרס של ההסתדרות להאשים אותנו בפגיעה בעבודה המאורגנת". כך אומר ל"גלובס" ירון רביד, המשנה למנכ"ל הרכבת.
לדבריו, הסכסוך הוא בשני מישורים שונים. "במישור הראשון אנחנו עוסקים בכיוון ההתפתחות של הרכבת. יש כאן מחלוקות לגיטימיות, שמנו על השולחן אינספור הצעות והיינו קרובים לסיכום, אבל לצערי עופר עיני לא הצליח להעביר בוועדים את המתווה שסוכם. המישור השני הוא נושא האלימות, ובו לא יהיו שום פשרות. יו"ר הוועד וכמה מחבריה בחרו לנקוט בקו אלים ואנחנו לא ניתן לוויכוח לגלוש לפסים אלימים. על זה אנחנו לא יכולים לעבור בשתיקה, אף מנהל אחר לא היה פועל אחרת".
איפה הגבול, האם התבטאויות חריפות שנאמרות בלהט הוויכוח הן בלתי לגיטימיות?
"יו"ר ועד שאומרת לסמנכ"ל או למנהל אגף 'אנחנו נסגור איתך חשבון', זו לא אמירה שאפשר להסביר אותה בעידנא דרתחא. אני לא מבין למה ההסתדרות נותנת לכך גיבוי. היא הייתה צריכה להוקיע את ההתנהגות הזו ולדאוג שהעובדים יגיעו לוועדת המשמעת מכוח ההסכם הקיבוצי שעליו
הם חתומים.
יו"ר הוועד טענה שהייתם צריכים לאפשר לה לחקור את המתלוננים נגדה
"ועדת המשמעת היא לא בית משפט והיא אינה מקיימת הליך משפטי. כל החומר נשלח ליו"ר הוועד. זה תרגיל משפטי יפה לבוא ולהגיד שרוצים לחקור עדים, אבל זה לא מחזיק מים. מי שמוזמן לשימוע יכול להביא עדים מטעמו, אבל לא לחקור את המתלוננים".
טענתם כל הזמן שרק עם ההסתדרות אפשר לסגור הסכם, אבל בפועל זה לא קרה.
אני חושב גם היום שההסתדרות היא זו שיכולה להביא לסגירה ולסיכום.
ועם הוועד לבדו לא תצליחו?
להערכתי לא. הוועד הנוכחי נמצא במצב שבו לא דנים על כיווני ההתפתחות של הרכבת, אלא גם על מי ינהל את הרכבת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
