הדלק בשיא - מה מציע לכם השוק הדו-גלגלי נטול הבנזין?

החודש הזדמן לנו לקחת למבחן מכונית משפחתית נורמלית לחלוטין, על מסלול שכלל כבישים עירוניים ובין-עירוניים מחיפה ועד גדרה. המכונית התנהגה כמצופה ממנה, אולם בכל הנוגע לנוחות הנסיעה ולספיגת הזעזועים נדמה היה לנו לרגע, שקיבלנו למבחן איזו פורשה קאררה עם צמיגי 20 אינץ' בחתך אולטרה-נמוך ולא משפחתית תמימה. המכונית התרסקה, קיפצה, קרטעה ובחשה את הנוסעים ללא רחמים וללא הרף.

בדיקה מהירה גילתה שהאשם אינו בצמיגים, וגם לא בבולמי הזעזועים, אלא בכבישים עצמם. כמה שבועות של חורף עם מעט יותר משקעים מהממוצע וטמפרטורות נמוכות מהמקובל אצלנו, העניקו לאספלט הישראלי טקסטורה של שדה תעופה בעיראק אחרי הפצצה בפצצות ייעודיות למסלולים. אנחנו לא מדברים על סדקים ועל מהמורות מקובלות, אלא על בורות, שיכולים לבלוע לתוכם צמיג או במקרה הטוב, לסגור את המהלך של בולמי הזעזועים בחבטת "מתכת על מתכת".

בתופעה הזו נתקלנו בכל עיר כמעט ועל כבישים עירוניים ובין-עירוניים איטיים ומהירים, ישרים ומפותלים, והיא הובילה אותנו ישירות לעלויות הדלק, שנסקו החודש לסביבות 110 דולרים למילוי מכל בישראל. ומה הקשר? פשוט מאוד. כשהאוצר נדרש לתת את הדין על המחירים, אחת הטענות המרכזיות היו, ש-16 מיליארד וכמה השקלים, שזורמים למדינה בצורת "מס דלק" מדי שנה, חיוניים לצורך תחזוקה שוטפת של כבישים ופיתוח דרכים. בקיצור, אם עוד לא הבנתם, עובדים עלינו בעיניים. למי שחייב (ויכול) "לדפוק את השיטה" ולהתחמק ממעגל מס הדלק הדורסני ובמקביל גם לשמור על "תחבורה ייצוגית" - לפחות בעיר - מציעים כיום יצרני הרכב כמה אופציות דו-גלגליות נטולות מנוע בנזין, שלא יביישו אפילו את חובבי המותגים.

בראבוס-סמארט E-BIKE:

25 קמ"ש לפני שיפורים

בחודש הבא יצאו לשוק המסחרי האופניים החשמליים הראשונים של המותג סמארט לאחר שהוצגו בתור קונספט לפני כשנתיים וזכו בשורה ארוכה של פרסי עיצוב. האופניים בנויים סביב הרעיון של הנעה היברידית - מנוע חשמלי עם סוללה שיכולה להניע אותם עצמאית ולהיטען תוך כדי תנועה (בירידות, למשל) או מכוח רגליו של הרוכב.

המנוע, שפועל ישירות על הגלגל האחורי, מתוכנן כך שאינו דורש כל תחזוקה והוא מעביר את הכוח דרך תמסורת של שלוש מהירויות. מתג על הכידון מאפשר לרוכב לבחור במצב ההפעלה הרצוי - באמצעות חשמל או כוח אדם - והמחשב מחליט אוטומטית על מקור הכוח במקרה שסוללת הליתיום בהספק 423 וואט/שעה מתקרבת לקו האדום שלה. את הסוללה ניתן לטעון בבית גם מרשת החשמל הרגילה.

האופניים מסוגלים לנוע על חשמל בלבד במהירות של עד 25 קמ"ש ויש להם עיצוב "סמארטי" טיפוסי ונאה. אולם מי שרוצה מהירויות גבוהות יותר ועיצוב אקסטרים, יוכל בקרוב להזמין את הגרסה של בראבוס - חטיבת שיפורי הביצועים של מרצדס - שהציגה בתערוכה גרסה משלה עם יותר כוח, מראה קטלני בצבעי השחור-ירוק של החברה ואפילו אפליקציה מיוחדת, שמאפשרת להפוך כל אייפון למחשב ביצועים לאופניים. באירופה יעלה התענוג כ-2,500 אירו ויש כנראה כוונה להציע אותו גם בארץ.

אופל RAD-E: היברידית על שני גלגלים

הכוכבת של אופל בתערוכת ז'נבה שנערכה החודש הייתה המכונית ההיברידית-נטענת AMPERA, שאף זכתה בפרס היוקרתי של "מכונית השנה". כדי להדגיש את הקונספט ה"סביבתי" של המכונית, מתכוונת אופל ללוות את ההשקה המסחרית שלה בהשקה של כלי רכב היברידי-נטען נוסף, עם מנוע חשמלי ועם סוללה בעלת מנגנון גיבוי דו-רגלי, שמוזן מאוויר, ממזון ומשתייה.

האופניים, המכונים RAD-E, מצוידים במנוע חשמלי קומפקטי ובסוללת ליתיום איון מתקדמת, בדומה לאמפרה. המנוע אמור לספק מומנט מכובד של 4 קג"מ, וטווח הרכיבה על חשמל בלבד, ללא סיוע של הדינמו-האנושי, אמור לנוע בין 64 ל-145 קילומטרים בהתאם לתנאי הדרך. מהירות התנועה הממוצעת של האופניים על חשמל בלבד היא כ-20 קמ"ש ומעבד נתונים מתוחכם דואג לווסת את עומס המנוע והסוללה כדי למנוע התחממות יתר. את הסוללה ניתן לטעון גם מרשת החשמל בתוך שעות ספורות.

בינתיים האופניים הוצגו על תקן של "אב-טיפוס", אולם בחברה טוענים שהם יצאו לשוק.

מקלארן VENGE: ניחוח של הדבר האמיתי

גם אם אין לך 280 אלף דולרים מיותרים לרכישת ה-MP4 החדש של מקלארן, או סתם החמצת את ההזדמנות להשתבץ ברשימת הלקוחות של המכונית בשלוש השנים הקרובות, אל ייאוש. עדיין יש לך סיכוי לרכוש לעצמך כלי-רכב אותנטי של המותג, אם כי תצטרך להתפשר על שני גלגלים ואין-מנוע.

מדובר באופניים התחרותיים של מקלראן, VENGE, שפותחו בשיתוף עם ענקית האופניים האמריקנית SPECIALIZED ומכונים בצניעות "אופני הביצועים המהירים ביותר בעולם". לטובת הפרויקט רתמה מקלארן את תוכנת הפיתוח והתכנון הייעודית שלה, שבה היא משתמשת לתכנון מכוניות הפורמולה 1. התוצאה היא "דיאטת כסאח" שהשילה כל גרם מיותר: שלדת סיבי הפחמן ה"עירומה" שוקלת 950 גרמים בלבד כאשר המודול כולו, שמכיל גם את המזלג, את עמוד המושב ואת הרכיבים הנלווים, שוקל 2.07 קילוגרמים. סיבי פחמן אפשר למצוא גם במושב ובכיסוי, שמכסה את כל השרשרת עד לגלגל האחורי לטובת האווירודינמיות. העיצוב הייחודי נועד להחליק ולנתב הצידה רוחות צולבות.

את האופניים הללו ניתן לרכוש בהזמנה מיוחדת במחיר צנוע של כ-8,000 דולרים לפני מסים ומשלוח.

פיג'ו קונספט: לשים את הלפטופ בין הרגליים

גם לפיג'ו היו בתערוכת ז'נבה "אופני קונספט" לייצור מיידי, והפעם הם לא התמקדו בשימושים ספורטיביים, אלא בשימושיות יום-יומית של נסיעה לעבודה, ללימודים וכדומה. החידוש המרכזי באופניים הקומפקטיים הוא עיצוב של מעין "תא מטען" סגור בתוך שלדת האופניים לטובת אכסון של תיק מחשב נישא או תיק מסמכים. התא הננעל מתאים לרוב סוגי המחשבים והוא ממוקם בקפידה במרכז הכובד של האופניים כדי לא להפר את שיווי המשקל ולהגן על המטען הרגיש בעת נפילה.

המיקום של התא מרמז שבעתיד הוא עשוי להיות מוחלף במנשא לסוללה נשלפת. האופניים עצמם משלבים חומרים מעניינים כמו אלומיניום, עץ ועור והממדים מלמדים על כוונה אפשרית לאכסן את האופניים בתא המטען של מכונית פרטית. החברה לא נקבה בתוכניות ייצור, אולם לאור העובדה שפיג'ו היא יצרנית אופניים עם מוניטין של כמעט 120 שנה, אפשר להמר כי הדגם יוצע בשוק.

פורשה RS: ספורט על שני גלגלים

רשמית האופניים החדשים של פורשה מיוצרים על- ידי חברת העיצוב התעשייתי פורשה דיזיין, שמעצבת מגוון רחב מאוד של מוצרים לא-אוטומוטיביים, החל במעילים וכלה בטלפונים חכמים. אבל כמו כל פורשה-ממונעת, גם היצירה הדו-גלגלית המכונה "RS" נשענת על התהילה של יצרנית הרכב.

קשה לאפיין במדויק את הקטגוריה שאליה שייכים האופניים. יש להם משקל, חומרים ומושב במתכונת של אופני מירוץ מקצועיים, אבל גם "כידון" רחב ושטוח נוסח אופני שטח, שמספק תנוחת רכיבה זקופה ונינוחה. מאחורי העיצוב נמצאת כצפוי הרבה טכנולוגיה-עילית. שלדת האופניים, למשל, עשויה כולה מסיבי פחמן. הגלגלים והצמיגים בעלי הרוחב יוצא הדופן מתאפיינים בהתנגדות נמוכה מאוד לגלגול והם תוכננו להעניק אחיזת כביש בכל מזג אוויר. ברשימה אפשר למצוא גם תיבת הילוכים בת 20 מהירויות של "שימאנו", בלמי דיסק הידראוליים ומשקל עצמי כולל של 9 קילוגרמים בלבד.

תג המחיר של ה-RS עומד על כ-7,800 דולרים, והוא לא כולל אביזרים שדרושים כדי לנוע חוקית על הכביש כמו פנסים, שמוצעים בתוספת תשלום צנוע. מי שלא יכול להרשות לעצמו, יכול להסתפק בגרסת ה-S, שמציעה מתכונת דומה, אבל שימוש הרבה יותר מצומצם בסיבי פחמן.