מרכז קסטרא למרות הייחודיות אמנות להמונים, קניון לבודדים

זמן קצר לאחר שנפתח קסטרא, שבהקמתו הושקעו 150-200 מיליון שקל, טענו 26 בעלי עסקים במתחם כי ספגו הפסדים כתוצאה מניהול המרכז. אלה סגרו ליום אחד את עסקיהם כאות מחאה ו-13 מבעלי החנויות הגישו תביעה לבית משפט בסך 3.4 מיליון שקל נגד המקימים.

לקראת אמצע העשור הקודם דחה מרכז ההשקעות של משרד התמ"ת את בקשתם של דוד וגיל דנקנר לקבלת מענקי מדינה לסיוע לפרויקט, שבזמן הגשת הבקשה נחשב כפרויקט מפסיד. בניית הפרויקט תוארה בזמנו כהשקעת ענק שאפתנית, שחייבה מימון בנקאי רחב היקף והציפיות כלפיו היו שיהפוך לפרויקט דגל תיירותי. מה שבכל זאת מחזיק את המקום הוא הסופרמרקט הגדול בקומת החניון, שמושך תנועת קונים ערה.

"המרכז סומן כהבטחה על ידי הבעלים, משום שהיה לפרויקט קונספט מיוחד והושקעו בו הרבה מאוד כספים כדי לייצר ייחוד שדיבר על שילוב ריטייל ואמנות", מציין תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי-בן שחר, "המבנה של המקום הוא מיוחד, עם כל הגוונים שלו, ציורי הקיר והפסיפס. החיצוניות בוודאי לא מסמלת מרכז מסחרי אלא מופע אמנותי. קניון לא יכול להתבסס על אמנות וגלריות שלא יכולים לשלם את שכר הדירה הנדרש. יחס הנטו-ברוטו בין שטחי ההשכרה לשטחים הציבוריים מפילים את המקום כלכלית ותנועת הקונים בו היא דלילה".

לדברי גורם נוסף מענף הנדל"ן החיפאי, "כל מי שהיית שואלת בסביבה היה אומר לך שלא נכון לפתוח קניון ליד קניון. לא רק קניון חיפה פועל ליד קסטרא, גם מרכז הקונגרסים נמצא ליד. מה גם, שבחיפה יש הרבה מאוד קניונים נוספים (גרנד קניון, סינמול, קניון סיטי סנטר, מרכז חורב). ניסו לעשות לקסטרא בידול באמצעות האמנות, רצו לעשות ממנו משהו מיוחד, ובסוף נשאר קניון שעושים בו הרבה פעולות להחייאת תנועת הקונים, כמו בזארים וניסיונות נוספים מכל הבא ליד - רהיטים, ספורט, אמנות, חנויות שהפכו למרפאות, ומסעדות, שדווקא עובדות טוב בכל שעות היום ובסופי שבוע".

מה בכל זאת יכול להפוך את מרכז קסטרא להצלחה? הבעלים צריכים להחליט על הכיוון המדויק של המקום - האם זהו מרכז למסעדות? לבתי קפה? לאמנות? "הבעלים עוד לא החליטו בעצמם מה המקום הזה בדיוק", אומר גורם מענף הנדל"ן.