הדאגה מוקדמת מדי

מהלך פוליטי שטרם הבשיל במדינה ערבית, מתפרש בישראל כאיום קיומי

הכותרות אצלנו כבר הכתירו את מועמד האחים המוסלמים לנשיא הבא של מצרים. אבל חיירת שאטר בכלל לא ידע שהוא כזה. הגדיל לעשות אחד העיתונים היומיים, שדיווח לקוראיו כי אחרי שהשתלטו על הפרלמנט, משתלטים האחים גם על הנשיאות. [

אין זו הפעם הראשונה שבה מהלך פוליטי שטרם הבשיל במדינה ערבית, מתפרש בישראל כניצניו של איום קיומי.

בזמן שבו סתמנו כאן את הגולל על היחסים בין קהיר לירושלים, חוללה הודעת האחים המוסלמים על התמודדותו של שאטר משבר פנימי בתוך התנועה ובינה לבין בוחריה. נכון להיום, שבוע לפני סגירת ההרשמה להתמודדות, מועמדותו של שאטר טרם הוגשה לוועדת הבחירות. ההחלטה להריצו התקבלה על חודו של קול בצמרת התנועה.

כלומר, מחצית מחברי המועצה של האחים, המונה כמאה איש, מתנגדת לשלח נציג מטעמה לנשיאות.

ההחלטה להריץ את מספר 2 בצמרת התנועה עוררה כלפי האחים שאלת אמינות קשה. מיד לאחר הדחתו של מובארק הודיעו מנהיגיה שאין בכוונתם להריץ מועמד לנשיאות. את הרופא עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח, חבר בכיר שהודיע כי בכוונתו לרוץ לנשיאות, סילקו מהשורות. זו הייתה החלטה מחושבת, שלימדה כי התנועה אינה תאוות שלטון. בתנועה העריכו שביכולתם לכבוש את הפרלמנט, ובשלב ההוא הסתפקו בכך.

מאחורי הכרזה זו הסתתרה גם חרדה לחלוק את האחריות הכבדה עם אחרים. מצרים שלאחר מובארק שקועה בבעיות סבוכות. אי-היציבות הפוליטית מסתירה בינתיים את ההידרדרות במצב הכלכלי. המשקיעים בורחים ואיתם התיירים. עלייה חדה נרשמת בפשיעה, וזאת במצרים הבטוחה, שמעודה לא היה בה הביטחון האישי סוגיה המאיימת על אזרחיה ואורחיה.

ללא מדיניות ברורה

לכן הופתעו כולם מהודעת ראשי התנועה על החלטתם לכבוש גם את ארמון הנשיא. שאטר, 62, הוא חיה פוליטית כריזמטית. שש פעמים ישב בכלא מאז ימי הנשיא גמאל עבד אל-נאצר. הוא איש עסקים מצליח, שעשה את עיקר הונו בענף הרהיטים. בשנה האחרונה שימש כחוליית הקשר בין צמרת התנועה למשרד החוץ האמריקני, והרשים את המעונבים ממחלקת המדינה בעמדותיו הפרגמטיות.

חבריו, בראשם מנהיג התנועה ד"ר מוחמד בדיע, נימקו את הרצתו בכך שהדמוקרטיה בסכנה, ולכן נדרשת פעולה תקיפה להצלתה. הם העלו נגד הממשלה והמועצה העליונה של הצבא טענות כי הן נוקטות מאחורי הקלעים בשיטות המזכירות את המשטר הישן. אלה אינן טענות חדשות, ולכן מפליא מה הביא את צמרת התנועה להפר את הבטחתה לציבור.

אחת האפשרויות היא שהרצתו של שאטר נולדה אחרי שהתברר כי הצבא מתכנן להריץ ברגע האחרון את ראש המודיעין הכללי עומר סולימאן. מקורביו של סולימאן כבר הודיעו בשמו שהוא מוכן להתמודד. הגנרל עצמו טרם פצה את פיו, והוא עשוי לעשות זאת בימים הקרובים. אם יתמודד, סיכוייו לנצח טובים. במקרה הזה, תונהג מצרים בידי אישיות כמו-מובארקית. את זה רוצים האחים למנוע.

עוד מוקדם לדבר על השתלטות מקיר לקיר של האחים המוסלמים על הפוליטיקה המצרית. התנועה עצמה טרם גיבשה מדיניות ברורה בסוגיות מהותיות. בקהיר עולות באחרונה שאלות קשות על מסוגלותה לנהל מדינה.

המקור לשאלות האלו הוא תפקודה הבלתי-מזהיר בפרלמנט. מאז החלה כהונתה לפני כשלושה חודשים, עסוקים האחים בעיקר בדיוני סרק ובהצעות פופוליסטיות, המשרתות את התנועה ופחות את הציבור. בסלונים של קהיר עולה שוב השיח רב השנים על הלוזריות של האחים המוסלמים. איך במהלך 80 שנות קיומם, לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות.

ישראל חזקה מכדי לחשוש משאטר. אם יתמודד בסופו של דבר, ואם בכלל ייבחר, תהיה מלאכתו מסובכת וקשה מכדי שימהר לפגוע ביחסים עם ישראל. את זה יודע היטב גם שאטר, שהבטיח אתמול למשלחת רפובליקנים מהקונגרס האמריקני לשמר את ההסכם עם ישראל. בהביטה מזרחה, מוצאת קהיר היום בירושלים את העוגן היציב ביותר שלה. לא בלוב, לא בסודאן המפולגת, ובוודאי שלא בעזה. הציבור המצרי יודע זאת היטב, ולמרות סלידתו מישראל, נתפסת הפגיעה האנושה ביחסים עמה כחבלה באינטרס הלאומי.

הכותב הוא הכתב לענייני ערבים של גלי צה"ל