מודי בלוז

"קליפורניקיישן", פרק אחרון לעונה, ב' 22:30, "הוט 3"

קשה לי לכתוב ביקורת על אחת הסדרות המוערכות, הפרובוקטיביות והנצפות בטלוויזיה האמריקנית, סדרה שמגיעה אל סוף העונה החמישית שלה. גיל שבו, בדרך-כלל, מסתכלות סדרות וותיקות ימינה ושמאלה, רואות איך לסדרות אחרות בגילן יש כבר סדרות-המשך קטנות, ומתחילות לחשוב על המשך דרכן בחיים.

שזה, האמת, בדיוק מה שקורה לכוכב הסדרה, האנק מודי (דייויד דוכובני), אחרי חמש עונות של סקס, סמים ורוקנרול.

הביקורת לא קשה לי מפני שאני לא בטוח אם אני אוהב את "קליפורניקיישן", ברור שאני אוהב. אני רק לא בטוח אם היא אוהבת אותי בחזרה או שהיא מזייפת.

נתחיל ברקע: גבריות וזוגיות הם שני הפכים. זו נקודת המוצא של הסדרה, וכבר כאן היא קנתה אותי. רק שמכאן הכול הלך והסתבך. האם גבר נולד "גבר-גבר" ומסורס על-ידי עולם תרבותי ששואף להפוך אותו לבעל משפחה, מפרנס ובסופו של דבר בורג קטן במערך הייצור המערבי או שמא מדובר בבונוס. הרי גם אבהות, לכאורה, היא לא תכונה גברית מולדת, אלא נרכשת ובכל זאת אני מאמין בלב שלם לגברים שטוענים שהילדים הם הדבר הכי חשוב בחייהם. נחזור רגע למודי: בעונה הראשונה האמנתי לו (ולסדרה) בכל לבי: סבלתי עם משבר הכתיבה שלו, התחרמנתי ביחד איתו מיחסים מזדמנים, רק כדי להצטער עליהם בבוקר שלמחרת, סבלתי איתו את הפער ההולך ונפער בינו לבין ביתו המתבגרת, נקרעתי איתו בין הרצון ליפול לזרועותיה של האקסית, לבין ההבנה שצריך לתת לה ללכת.

הבלבול שלו היה אמין בעיניי, בעיקר מפני שהוא היה הקצנה מסוגננת ואסתטית של קונפליקט שחלק גדול מהגברים בדורנו חווים. כמו רבים מצופי "קליפוניקיישן" חייתי דרך מודי: הוא הצליח להיות, בו-זמנית, גם הפנטזיה וגם הפחד. קיוויתי בשבילו שהוא יצליח, אבל גם פלטתי "מגיע לו" כשהוא נענש.

התמכר למורכבות של עצמו

הנחתי שלא מעט צופות מתבוננות בסדרה הזאת מזווית אחרת (שהרי אלמלא כן, לא הייתה מצליחה), אולי מתוך מציצנות מסוימת אל נפשו הבלתי מובנת של הגבר, קצת כמו שלפני כמעט 20 שנה, צפו גברים רבים ב"סקס והעיר הגדולה", לא רק בגלל הליברליות של סמנתה (טוב, גם, על מי אני עובד?), אלא מתוך רצון להבין "מה נשים רוצות". הבעיה היא שבדרך מודי התמכר למורכבות שלו. הלבטים שלו, שבהתחלה נראו לי ראויים הפכו למניירות: אני שותה, אני מקלל, אני מזיין, אני מתייסר, אני מתחרט, אני מתקן - נו באמת, כמה אפשר?

זה לא שהעונה החמישית של "קליפורניקיישן" שמסתיימת הערב, לא הייתה טובה. הרי אצל סדרות שכאלה, אין אפס: האריזה נותרת מפוארת גם כשהתוכן דועך, אבל היא איבדה כבר מהבוטות האמיתית שהייתה בה בתחילה.

אז להתראות עונה חמישית של "קליפורניקיישן". היה טוב, טוב שהיה.