"חמאס ישנה כל הסכם בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל"

מוסא אבו מרזוק, השני במידרג החמאס, בראיון לעיתון היהודי "פורוורד": "בואו נשיק יחסים בין שתי מדינות בפלסטין ההיסטורית שיתבססו על הודנה" ■ "לא נכיר בישראל כמדינה; היחסים יהיו כמו היחסים בין ישראל לבין לבנון וסוריה"

בכיר בחמאס פורש תכנית להסדר עם ישראל במתכונת הסכמי הפסקת האש בין ישראל לבין לבנון וסוריה ומזהיר שאם חמאס יעלה לשלטון, בפלסטין דמוקרטית, הוא יכניס שינויים מרחיקי לכת בכל הסכם שיושג בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית.

בראיון בלעדי ונדיר לשבועון היהודי האמריקני "פורוורד" אומר מוסא אבו מרזוק, מס' 2 במידרג החמאס, כי הארגון יראה בכל הסכם בין ישראל לרשות, גם הסכם שיאושר במשאל עם בקרב כל הפלסטינים, כהודנה, כלומר הפסקת אש זמנית, ולא כהסכם שלום. אם וכאשר יגיע חמאס לשלטון, הארגון יטול לעצמו את החירות לסטות מכל הסעיפים במסמך שמגדירים אותו כהסכם שלום ויפעל להפוך את המסמך להסכם להפסקת אש צבאית.

"לא נכיר בישראל כמדינה", הדגיש אבו מרזוק, שמכהן כסגן ראש המחלקה הפוליטית של הארגון. "היחסים (בין פלסטין לישראל) יהיו כמו היחסים בין ישראל לבין לבנון וסוריה".

זו הפעם הראשונה שחמאס העניק ראיון לעומק, במשך חמש וחצי שעות, שנפרשו על פני יומיים, לעיתון יהודי. המראיין היה לרי קולר אסס, סגן עורך "פורוורד". הכתב מציין שאבו מרזוק ניצל את הראיון כדי להרחיב את הדיבור על העמדות הוותיקות הידועות של הארגון. בניגוד לכמה דיווחים בתקשורת על התגמשות כביכול של חמאס, לא הפגין אבו מרזוק שום נכונות להגמיש עמדות אלה ולנוע בכיוון התנאים שהציב הקוורטט כתנאי להצטרפות הארגון לתהליך השלום. יחד עם זאת, אבו מרזוק לא הוציא מכלל אפשרות לקיים יחסים נוחים יותר עם ישראל בעתיד.

אבו מרזוק, אחד משלושת בכירי החמאס שמתמודדים על תפקיד מנהיג הארגון, דיבר בלהט מיוחד על הצעתו להודנה, יזמה שחמאס העלה בראשונה כבר ב-1994. "בואו נשיק יחסים בין שתי המדינות (ישראל ופלסטין) בשטחי פלסטין ההיסטורית שיושתתו על הודנה בין שני הצדדים", אמר המרואיין. "זה טוב יותר ממלחמה וטוב יותר מהתנגדות מתמשכת לכיבוש. זה אף טוב יותר מהכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ועזה, שיוצר בעיות וקשיים אצל שני הצדדים".

הכתב לחץ על אבו מרזוק להתייחס לחששות בישראל שמטרת חמאס במשך ההודנה תוסיף להיות השמדת ישראל ושהארגון ינצל את הפסקת האש כדי להגדיל את הארסנל שלו במאמץ להשגת המטרה הזו. תשובת המרואיין: "קשה מאוד לומר מה יקרה בשני הצדדים אחרי עשר שנים. ייתכן שהתשובה שלי עכשיו (לגבי הכרה בישראל) היא שונה לחלוטין מתשובתי בעוד עשר שנים".

אך בתשובה לשאלה האם הוא מוכן לבוא לירושלים ולנהל מו"מ עם ישראל על האופי המדויק של ההודנה, בהנחה שיינתנו לו ערבויות לביטחונו האישי, הסתכמה תשובת אבו מרזוק במילה אחת: "לא".

הוא חזר על דרישת ארגונו שכל תוצאה של מו"מ בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל תובא לאישורם של כל הפלסטינים, לא רק אלה שחיים בגדה וברצועה. הוא אף הדגיש, שכל הסכם כזה חייב לכלול זכות בלתי מסויגת של הפלסטינים לשוב לישראל הנוכחית.

"פורוורד" מגדיר את גישתו של של אבו מרזוק להסכם בין הרשות לבין ישראל כ"מסמך רשומון", כלומר, כמו בסרט היפני בשם זה, מציאות שכל צד רואה אותה בצורה שונה: הרשות הפלסטינית תראה הסכם כזה כהסכם שלום, בעוד שחמאס יראה בו הסכם הודנה. "כאשר נגיע להסכם, להשקפתנו זה יהיה הודנה", אמר אבו מרזוק.

אם כך, השאלה הבלתי נמנעת היא, מה יקרה כאשר חמאס יגיע לשלטון בפלסטין דמוקרטית? מה יהיה גורל ההסכם עם ישראל?

"רבין חתם על הסכמי אוסלו (ב-1993)", ציין אבו מרזוק. "כאשר נתניהו עלה לשלטון, הוא הסתייג מהסכמי אוסלו" (התנגדות שהביאה לשינוים רבים בהסכמים).

בתשובה על שאלה האם הסכם שלום סופי בין ישראל למדינה פלסטינית לא יחייב את חמאס אם יעלה לשלטון במדינה זו בשלב מאוחר יותר, אמר אבו מרזוק: "לא. אני לא חושב שהסכם כלשהו יכול לקבע מישהו בעתיד. פשוט תקרא היסטוריה".

בדיון ממושך עם העיתונאי על טרור, מצדיק אבו מרזוק את הפעולות האלימות שנקט ארגונו בעבר נגד אזרחים ישראליים. הוא גרס, שתחת הרובריקה של נזק משני (collateral damage), הרגה ישראל אלפי פלסטינים יותר מאשר ישראלים שנהרגו בפעולות של חמאס. הוא התייחס בביטול לדעה, שיש משמעות מוסרית לכך שישראל מפרסמת בדרך כלל הודעות התנצלות על מותם של אזרחים בפעולות שנועדו לחסל מחבלים, בעוד שמנהיגי חמאס חוגגים בפומבי פעולות מוצלחות נגד מטרות אזרחיות.

"אם אתה משווה בין מה שאמרו הישראלים למה שאמרה תנועת ההתנגדות, או.קיי., אתה יכול להשוות בין דיבורים לדיבורים", אמר אבו מרזוק. "אבל במציאות, הישראלים הרגו יותר מ-1000 (פלסטינים) והם אומרים 'אנחנו מצטערים'... אבל הרג הוא הרג".

בכל זאת, אבו מרזוק ניסה להסתייג מהרג אזרחים בידי חמאס: "אין בתנועת ההתנגדות דובר ספציפי אחד. כל אחד מדבר על פעולותיו שלו ואתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה על מי שמדברים. מדבריהם אפשר להתרשם שפעולותיהם מבטאות מדיניות של החמאס. זה לא נכון. המדיניות שלנו היא נגד קביעת אזרחים כמטרות".

- ומה לגבי המקרים שבהם אזרחים (ישראליים) נהרגים בפעולות טרור?

אבו מרזוק: "אין תכנון לקראת זאת... מפני שקשה מאוד להפוך פעולות כאלה למושלמות... כאשר אתם (הישראלים) הורגים אח (של מפגע) או אזרחים פלסטיניים אחרים, המפגע רוצה לגמול. קשה מאוד לומר לו משהו שלילי".

בתשובה לשאלת הכתב, "מדוע בעצם אני פה". כלומר, מדוע הסכים אבו מרזוק לראיון עמוק כזה עם עיתונאי יהודי, הוא אמר: "מלכתחילה, אין לנו משהו נגד היהדות כדת או נגד היהודים כבני אדם. הבעיה היא, שהישראליים סילקו את משפחתי. הם כבשו את אדמתי ופצעו אלפי פלסטינים... אני צריך להבחין בין היהודי שגרם לבעיה הזו לעמי לבין יהודים אמריקניים כמוך, שלא עשו שום דבר רע לעמי".

אבו מרזוק התייחס בביטול לטענה, שלמעשה רוב יהודי ארה"ב תומכים בישראל. בדברו על אמריקנים באופן כללי, הוא אמר: "אלה שחשים אהדה ליהודים (בישראל) חשים כך בגלל ההיסטוריה של היהודים. אם בוחנים בקפידה מה שקרה ליהודים במוסקווה ובמדריד, בספרד או בגרמניה או בפולין, זה רע מאוד... כל אחד שאביו או סבו עשה משהו כזה (ליהודים) שיתבייש לו".