הנקראות ביותר

"אין לחייב ספק אינטרנט לחשוף בעל אתר ששידר משחק פרמיירליג"

בית המשפט העליון קבע ‎בפסק דין תקדימי כי למרות שהמעשים מהווים הפרת זכויות יוצרים, לא יחויב הספק בחשיפת הפרטים, בשל היעדר הוראת חוק מפורשת

לא ניתן לחייב ספק אינטרנט לחשוף את זהותו של בעל אתר אינטרנט המעביר חינם, ללא תשלום, משחקי כדורגל מליגת הכדורגל האנגלית פרמיירליג, אף שמעשיו מהווים הפרה של זכויות יוצרים - כך פסק היום (א') ברוב דעות בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי העוסק באפשרות לחייב ספקי אינטרנט בחשיפת פרטיו של אתר המפר זכויות יוצרים ברשת.

השופטים אליעזר ריבלין וחנן מלצר פסקו כי בהיעדר הוראת חוק מפורשת, לא ניתן כיום לחייב את הספק בחשיפת הפרטים, וקראו למחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה בהקדם.

השופט ניל הנדל פסק בדעת מיעוט כי ניתן כבר היום להורות על חשיפת הפרטים, באמצעות פיתוח פסיקתי של עוולת הרשלנות.

השופטים קיבלו באופן חלקי את הערעור שהוגש על פסק דינה של השופטת מיכל אגמון-גונן מלפני כשנתיים, בכך שקבעו כי השידור בסטרימינג באינטרנט מהווה שידור כהגדרתו בחוק, וכי מדובר בהפרת זכויות היוצרים של הפרמיירליג.

בית המשפט המחוזי פסק כי המשיב לא הפר את זכויות היוצרים של ליגת הפרמיירליג, שכן הצפייה הישירה אינה עולה כדי הפרה של זכות השידור שלה או את זכות ההעמדה לרשות הציבור, כהגדרתן בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007.

עוד נפסק כי אף אם היה המשיב מפר את זכויות היוצרים של המערערת - עומדת לו הגנת השימוש ההוגן, בשל התרומה החברתית החשובה שיש בפעילותו. משום כך נקבע בבית המשפט המחוזי גם כי אין מקום ליתן צו לחשיפת פרטיו של המשיב.

שופטי העליון פסקו פה-אחד כי זכויות היוצרים של הליגה בשידור מלא של משחקי הכדורגל הופרו, וכי בעל האתר אחראי להפרה. בית המשפט ציין כי אירועי הספורט עצמם אינם מוגנים אמנם בזכויות יוצרים, אולם האופן המסוים שבו צולמו, תועדו ונערכו יכול להיחשב "יצירה מקורית" הזכאית להגנה.

נקבע כי "העברה קווית או אלחוטית" יכולה להיות גם דרך רשת האינטרנט. נפסק כי אין הצדקה להגביל את הגדרת ה"שידור" לאמצעים טכנולוגיים כאלה או אחרים, וכי טכנולוגיית ההזרמה דומה במהותה לשידור ה"קלאסי" המוכר. על כן, העברת התכנים בדרך זו עולה כדי "שידור".

עם זאת, בית המשפט העליון דחה ברוב דעות, בהיעדר הסדר חקיקתי, את הבקשה לחייב את ספקיות האינטרנט לפרסם את פרטיו של המשיב. בית המשפט ציין אמנם כי במקרה של הפרת זכויות יוצרים נחלש השיקול בדבר חופש הביטוי, המצדיק לרוב הגנה על ביטוי אנונימי ברשת האינטרנט; עם זאת, בהיעדר הסדר חקיקתי לא ניתן, בעת הזאת, להעניק סעד של חשיפת פרטי גולש אנונימי, אולם ניתן יהיה לפתח בפסיקה סעד שכזה.

השופט הנדל סבר בדעת מיעוט כי ניתן להעניק לליגה סעד של חשיפת פרטיו של בעל האתר כבר כעת, בדרך של פיתוח פסיקתי של עוולת הרשלנות. השופטים ריבלין ומלצר פסקו כי בעת הזאת לא ניתן לחשוף את פרטי המשיב, אולם סברו כי בעתיד ניתן יהיה לפתח בפסיקה סעד של צו חשיפה אף מבלי שיהיה חיקוק שיסדיר את הסוגיה באופן כולל - זאת בדרך של פיתוח עילת ההפרה התורמת של זכויות היוצרים.

3 שופטי ההרכב קראו למחוקק לדאוג לכך שלא לעולם חוסן, וכי ניתן יהיה בעתיד להיפרע ממעוולים כמו המשיב. (ע"א 9183/09).

את הפרמיירליג ייצגו עו"ד תמיר אפורי ממשרד גילת ברקת מקבוצת ריינהולד כהן ועו"ד מאיר קלינגר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות