שורפת מזומן על הנייר

רוב הזמן היא רווחית, רוב הזמן היא מייצרת מזומנים מפעילות שוטפת, ובמעט הפעמים שהפסידה, עדיין ייצרה מזומנים מהפעילות השוטפת. לא הפעם - נייר חדרה דיווחה השבוע על הפסד (נדיר) ברבעון הראשון של השנה בסך 1.6 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 41 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2011. המעבר להפסד מיוחס לירידה של כ-2% בהכנסות ל-508 מיליון שקל, לצד צמצום המרווחים - הרווח הגולמי הסתכם ב-45.8 מיליון שקל (כ-9% מההכנסות) בהשוואה לרווח גולמי של 72 מיליון שקל (כ-13.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. את הירידה הדרמטית ברווחיות הסבירו מנהלי נייר חדרה בעלייה בהוצאות האנרגיה (גז, חשמל, סולר). ברבעון החולף גדלו הוצאות אלו ביחס לתקופה המקבילה ב-66%, ובסכום אבסולוטי מדובר בגידול של 23 מיליון שקל, המסביר חלק מרכזי מההרעה ברווחיות וברווח הגולמי אשר מחלחלת לשורה התחתונה של דוח הרווח-והפסד.

אבל, למרות ההרעה בדוח רווח והפסד והמעבר להפסד, ניתן היה לשער שתזרים המזומנים מפעילות שוטפת יישאר חיובי. לנייר חדרה, חברה תעשייתית עם ציוד ומכונות בהיקף משמעותי, יש בהתאמה גם הוצאות פחת חשבונאי משמעותיות. החשבונאות מנסה לעשות הקבלה בין ההכנסות מהמכונות וההוצאות בגינן, ובעת רכישת המכונה מעריכים לכמה שנים היא תופעל - במילים אחרות, בכמה שנים היא תייצר הכנסות - ובהתאמה מפחיתים את המכונה על פני התקופה הזו. מכאן, שלרוב ערך המכונות גוזר את סכום הפחת, ובנייר חדרה יש היקף גדול של ציוד ומכונות.

נהנית פחות מהפחת

פחת מבטא את השימוש במכונות ובציוד, מעין בלאי וירידת ערך שלהם, ולכן הוא נרשם כהוצאות בדוח רווח והפסד. אבל הוצאות הפחת הן הוצאות שאינן במזומן (את התשלומים עבור המכונה כבר שילמו בעת הרכישה), ולכן הן לא מתבטאות בדוח תזרים מזומנים מפעילות שוטפת. בדוח זה יש להציג רק את התקבולים והתשלומים מהפעילות של החברה, ומכיוון שהפחת הוא לא תשלום - אין לרשום אותו.

כלומר, הפחת (באופן כללי, לא רק בנייר חדרה) מבטא פער לטובת התזרים ביחס לרווח. לדוגמה, אם הרווח של חברה מסוימת הוא 200 מיליון שקל, ויש לה פחת של 100 מיליון שקל, אזי (בהתעלם מיתר הסעיפים שמשפיעים על דוח התזרים) תזרים המזומנים מפעילות שוטפת יסתכם ב-300 מיליון שקל.

ואכן, בפועל התזרים השוטף של נייר חדרה בעבר היה משמעותית טוב יותר מהתוצאה בדוח רווח והפסד: בכל שנת 2011 החברה הפסידה כ-117 מיליון שקל, ובכל זאת התזרים מפעילות שוטפת היה חיובי בסך 186 מיליון שקל. זה לא רק בגלל הפחת (שמסביר כ-120 מיליון שקל מהפער בין ההפסד לתזרים) אלא גם כתוצאה מסעיפים נוספים, לרבות רישום של תשלומי הריבית במסגרת דוח תזרים אחר - "דוח תזרים המזומנים מפעילות מימון".

חברות יכולות לבחור בין לנטרל את תשלומי המימון לחלוטין מדוח התזרים מפעילות שוטפת, ואז להציגם בדוח תזרים מפעילות מימון, ובין להציג אותם בדוח מפעילות שוטפת.

גידול נקודתי ביתרת הלקוחות

בשנת 2011 היו לנייר חדרה הוצאות מימון בגובה 79 מיליון שקל, ותשלום בגין מימון בסך 72 מיליון שקל (הפער בין ההוצאה לתשלום נובע מכך שלא משלמים בתקופה מסוימת בדיוק את הריבית שנזקפת בדוח רווח והפסד; הפער תלוי בהלוואות ובאשראי שניתן לחברה). החברה בחרה שלא להציג את תשלומי הריבית בפעילות השוטפת, כך שלמעשה היא קיבעה הפרש נוסף בין הרווח לבין התזרים - הוצאות מימון שוטפות. הוצאות אלו מתבטאות בדוח רווח והפסד, אבל הן לא נרשמות כאמור בתזרים מפעילות שוטפת (תשלומי הריבית נרשמים בדוח תזרים מפעילות מימון).

שני הגורמים העיקריים הללו (לצד סעיפים נוספים) יוצרים פער מאוד משמעותי בין הרווח לבין התזרים. באופן מסורתי התזרים של נייר חדרה מפעילות שוטפת טוב משמעותית מהרווח שלה, והרבעון הראשון של 2012 לא היה אמור להיות שונה. אמנם החברה הפסידה קרוב ל-2 מיליון שקל, אבל בהינתן שהוצאות הפחת ברבעון הסתכמו ב-27 מיליון שקל (ברבעונים של השנה שעברה זה היה מעט יותר), נראה שרק מהטעם הזה התזרים מפעילות שוטפת צריך היה להיות סביב 25 מיליון שקל (הפסד בנטרול הפחת).

זאת ועוד: הוצאות המימון הסתכמו ב-15 מיליון שקל, ונטרולן בדוח התזרים (שלא מתייחס למימון) היה מעלה את התזרים השוטף ברבעון ל-40 מיליון שקל. אבל זה לא המצב. נייר חדרה שרפה ברבעון הראשון 49 מיליון שקל, כלומר התזרים הפך להיות רע משמעותית מהרווח. והסיבה - יום השבת.

הנהלת החברה מסבירה בדוח הדירקטוריון כי ההרעה בתזרים נובעת מגידול חד בהון החוזר, ובעיקר כתוצאה מהגידול ביתרת הלקוחות (גידול כזה ממומן על ידי החברה ופוגע בתזרים השוטף שלה). הגידול בלקוחות, מדגישה ההנהלה, "נובע מעיתוי נקודתי של סיום הרבעון בשבת, אשר מנע גבייה מלקוחות בתום הרבעון, בהתאם להסכמי תנאי האשראי השוטפים עם הלקוחות, ואלו נגבו מיד עם תחילת הרבעון השני". כלומר, חלק משמעותי מהלקוחות היו אמורים לשלם ביום האחרון של מארס, אבל מכיוון שהוא חל בשבת הם שילמו ב-1 באפריל. ואם כך, אז כנראה השד לא נורא כל כך, והתזרים הגרוע ברבעון הראשון צפוי להתהפך ברבעון השני.

אינדיקציה נוספת לכך שהרבעון הראשון לא מייצג, ניתן לקבל בהמשך דוח הדירקטוריון. הנהלת החברה מעריכה את התזרים השוטף בשנה הקרובה בכ-125 מיליון שקל, ובשנה העוקבת ב-202 מיליון שקל. זה אולי אבסורד, אבל המספרים הללו שכמעט ומסתתרים בדוח הדירקטוריון, חשובים כנראה יותר מהמספרים שבדוחות עצמם.